דיירת סרבנית ביקשה לעכב צו שהורה לה לחתום עם היזם - ונדחתה

נדחתה בקשתה של דיירת סרבנית לעכב צו המורה לה לחתום על הסכם מול יזם של פרויקט תמ"א 38. המפקח על המקרקעין ברחובות, ברק ליפשיץ, שחתום על פסק הדין שנגדו הוגשה הבקשה, קבע כי במקרה שתתקבל הבקשה, ליתר דיירי הבניין ייגרם נזק כבד, מפני שתוקפו של ההיתר שניתן ליזם צפוי לפוג עד סוף החודש, כך שלא יוכלו עוד לקדם התחדשות לבניין. 

הרקע להחלטה הוא פסק דין שהוציא המפקח לפני כחודש, שבו הורה לדיירת סרבנית לחתום על הסכם מול יזם לקידום פרויקט תמ"א 38/1 בבניין מגורים בראשון לציון. הדיירת סירבה לחתום על ההסכם, למרות שהוצא היתר בנייה, וזאת מכיוון שבמסגרת התכנית תוזז החניה שהוצמדה לדירה שלה, וכן מכיוון שמתחת לדירתה ייבנו חדרי שירות לטובת מערכות הבית המשותף. הדיירת הסרבנית טענה כי האופן בו יבוצע הפרויקט, ובפרט הצבת חדרי השירות מתחת לדירתה והעתקת מקום החניה שלה, יגרום לכך שעל אף שהיא מקבלת תמורות זהות מבחינה כמותית לשאר בעלי הדירות, מבחינה כלכלית שווי התמורות עבורה יהיה נחות ביחס לשאר בעלי הדירות. בנוסף, היא התנגדה לכך שחלק מהרכוש המשותף של הבית המשותף ישמש גם את בעלי הדירות שבבית המשותף השכן. 

למרות הצו שהוצא, הדיירת סירבה לחתום על ההסכם מול היזם. בעקבות זאת, הגישו שכניה של הדיירת הסרבנית בקשה למנות עורך דין שיחתום בשמה על המסמכים. הדיירת, מצדה, הגישה בקשה נגדית, לעכב את מינויו של עורך הדין שיחתום בשמה, וזאת כדי לאפשר לה להגיש ערעור על פסק הדין.

בתגובת הדיירת נכתב כי בכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. עוד נטען בתגובתה שסיכויי הערעור טובים מאוד, וזאת בשל מספר רב של שגגות מהותיות שנפלו בפסק הדין, שלמעשה ניתן בחוסר סמכות, לפחות בחלק מרכיביו. כן נטען שמאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת הדיירת הסרבנית, וזאת מהטעם שבמידה ולא יעוכב ביצוע פסק הדין היא תעמוד בפני "מעשה עשוי", ותיקלע למצב בו לא תהיה משמעות לערעור שתגיש.

השכנים, מצדם, ביקשו לדחות את בקשת הדיירת, ולמנות עורך דין שיחתום במקומה. לדבריהם, אישור הבקשה להיתר שהוענק לפרויקט הוארכה מספר פעמים, ואם ההסכם לא ייחתם, ולא יינתן היתר לביצוע עד לסוף נובמבר. יהיה צורך בהוצאת היתר חדש. לטענת הדיירים, הוצאת היתר חדשה תהווה משוכה משמעותית, שהחברה היזמית לא תהיה מוכנה לקחת על עצמה, לאחר שכבר פעמיים התקבל היתר לביצוע עבודות בבית המשותף. משכך, כך נטען, קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע משמעה, הלכה למעשה, שלא יבוצע חיזוק בבית המשותף בעתיד הנראה לעין, ושלחברה היזמית ייגרם הפסד של כל ההשקעה אותה השקיעה עד לשלב זה בפרויקט.

המפקח, כאמור, קיבל את עמדת הדיירים, וקבע כי יש להעדיף את הפגיעה שתגרם לתובעים על-פני הפגיעה הנטענת שתגרם לנתבעת. המפקח ציין כי הנתבעת טענה כי הפגיעה שתיגרם היא בעצם כך שלא תוכל לשטוח את טענותיה במסגרת הערעור, שכן הערעור יתייתר. "הנתבעת לא הצביעה על כל פגיעה שאינה בת ריפוי באמצעות פיצוי כספי. כך, גם לו יתואר שערכאת הערעור תקבל את טענתה של הנתבעת בנוגע לחנייתה או לחדרי השירות מתחת לדירתה, על-פניו מדובר בנזקים ברי ריפוי באמצעות פיצוי כספי", נקבע.

מנגד, קבע המפקח, הנזק שייגרם לתובעים במידה ויינתן עיכוב ביצוע גדול עשרות מונים, מכיוון שהתובעים לא יוכלו לקדם את חיזוק הבית המשותף בעתיד הנראה לעין. "גם לו יתואר שהבקשה לעיכוב ביצוע לא הייתה פוגעת בצורה כה קשה בפרויקט אלא 'רק' דוחה אותו לתקופה משמעותית, הרי שהפגיעה שתגרם לתובעים מדחייה משמעותית נוספת בהוצאה לפועל של הפרויקט עולה לאין ערוך על הפגיעה הנטענת שתיגרם לנתבעת, שכאמור, על-פניו ניתנת לריפוי באמצעות פיצוי כספי".

בנוסף, המפקח הוסיף כי יש לתת משקל לעובדה שמדובר בפרויקט לחיזוק בית משותף מפני רעידת אדמה, מכיוון שעמדת המחוקק היא שמדובר בסכנה ממשית וייתכן שאף מיידית, ועל-כן יש לקדם חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה.

בקשת הדיירת נדחתה, והמפקח מינה עורך דין מטעם הדיירים כדי לחתום בשם הדיירת הסרבנים על ההסכם מול היזם.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן