כך התהפכה על עיריית אילת החלטה לסרב לבריכה על גג בניין

עיריית אילת סירבה להנפיק היתר בנייה לבריכת שחייה על גג בניין מגורים, שצפויה לשמש את כלל הדיירים, בטענה שבכך יהפוך הבניין למתקן תיירותי. ועדת הערר המחוזית קיבלה ערר שהוגש נגד ההחלטה, וביטלה את החלטת העירייה: "לא מצאנו בבקשה שבפנינו סממנים מובהקים המצביעים על כך כי השימוש העתידי הינו שימוש אסור".

הרקע להחלטה הוא החלטת הוועדה המקומית אילת לדחות בקשה לתוספת בריכת שחייה  ומצללה על גג בניין מגורים ברחוב השובל בעיר. על פי הבקשה להיתר, הבריכה הייתה אמורה להיות צמודה לאחת מהדירות. בעירייה סירבו להנפיק היתר, בין השאר בטענה כי בפועל הבריכה אינה מוצמדת לדירה מסוימת, וקיים חשש כי הכוונה להפוך את הבניין למתקן תיירותי והשכרה לטווח קצר.

מגיש ההיתר הגיש, באמצעות עו"ד בנימין זלמנוביץ, שותף מייסד במשרד עו"ד קמנקוביץ זלמנוביץ, ערר כנגד ההחלטה. בערר נטען, בין השאר, כי הוועדה המקומית אינה רשאית לסרב להוציא היתר שתואם לתוכנית החלה על השטח. עוד נטען כי חשש רחוק לשימוש לא חוקי אינו מהווה עילה לאי מתן היתר בנייה, וכי הטיפול במקרה של שימוש בלתי חוקי הוא רק אכיפה בדיעבד. לעצם העניין, נטען כי התכנון של יחידת הדיור מלמד כי מדובר בדירת מגורים מובהקת, ואין כל סממן של  דירות נופש בתכנון המוצע. 

העירייה, מצדה, טענה כי הבריכה המבוקשת נעדרת זיקה לדירה אליה היא משויכת, ובכך היא למעשה נגישה לכל יחידות הדיור. עוד נטען כי הבריכה גדולה בהרבה מהמקובל בבריכות פרטיות ומתוכננת על כל שטח הגג, ומכאן שלא מדובר בבריכה דירתית. בעירייה טענו כי מהתכנון המבוקש ברור כי הכוונה היא  למתקן תיירותי. עוד טענה העירייה כי יש לה סמכות לפעול במקרה בו קיים חשש מבוסס ואובייקטיבי כי המבנה המבוקש ישמש בפועל למטרה אסורה, ובמקרה זה מתקיימים כל המבחנים שנקבעו בפסיקה להצדקת סירוב למתן היתר מחשש לשימוש אסור.

ועדת הערר, בראשות עו"ד עמית אופק, קיבלה את הערר: "אין כל פסול בהוספת בריכת שחייה לבית מגורים שתשמש את כלל הדיירים, ומדובר בשימוש אינהרנטי לשימוש למגורים".

עוד ציינה הוועדה כי "לא מצאנו בבקשה שבפנינו סממנים מובהקים המצביעים על כך כי השימוש העתידי הינו שימוש אסור. דחיית בקשה להיתר תואם תוכנית רק על בסיס חשש לשימוש אסור עתידי צריכה להיות רק במקרים בהם השימוש העתידי האסור ברור ומשתמע באופן אובייקטיבי מהתכנון המוצע. במקרה זה מדובר במבנה  מגורים סטנדרטי שאינו בעל סממנים של שכירות לטווח קצר. מובן כי אם השימוש  בפועל שייעשה ביחידות הדיור יהיה שימוש אסור על פי התוכנית, הרי שחזקה על המשיבה (הוועדה המקומית) כי תפעל באמצעי האכיפה הנתונים לה בחוק". ועדת הערר הורתה למגיש הבקשה להיתר לתקן את הבקשה, ולהגיש בקשה מתוקנת אשר תציג את הבריכה כבריכה ציבורית המשמשת את דיירי הבניין.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן