דוח מבקר המדינה: ארבעים אחוזים מהתלונות בנושא ארנונה נמצאו מוצדקות, רובן בגלל מינהל לא תקין

ארבעים אחוזים מהתלונות שהוגשו נגד רשויות מקומיות בנושא ארנונה נמצאו מוצדקות. כך עולה מדוח מבקר המדינה על תלונות הציבור בעניין גביית הארנונה. ב-70 אחוזים מהתלונות המוצדקות – העילה העיקרית לצידוקן היתה פעולה בניגוד לכללי מינהל תקין. ב-24 אחוזים הפעולה היתה בניגוד לחוק וללא סמכות חוקית. עוד עולה כי בזמן שגביית הארנונה עלתה ב-3 מיליארד שקלים בשנתיים, שיעור גביית הארנונה ירד, וחובות תושבים ובעלי עסקים לארנונה עלו במיליארד שקל באותן שנתיים.

המבקר, מתניה אנגלמן, המשמש גם כנציב תלונות הציבור, מפרסם דוח מיוחד על תלונות הציבור בעניין גביית הארנונה. בדוח נסקרות תלונות הנוגעות לארנונה שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מינואר 2023 עד נובמבר 2025. עולה שחמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר:  עיריית טבריה (64.2 תלונות), עיריית חריש (60.5 תלונות), עיריית בית שמש (45.6 תלונות), עיריית נתיבות (41.9 תלונות) ועיריית לוד (40.7). 

חמש הרשויות המקומיות ששיעור התלונות שנמצאו מוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנוגע להן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר הן: עיריית חריש (60%), עיריית טבריה (58.1%), עיריית ירושלים (50.9%), עיריית באר שבע (47.2%) ועיריית לוד (41.7%).

מרבית הנושאים שהתקבלו בתקופת הדוח בנושא ארנונה נוגעים להנחות ולפטורים מארנונה (41.8 אחוזים מכלל התלונות), ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושאים אלו הוא 41.6%. בסך הכל, שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו הוא 40 אחוזים. מנגד, 32 אחוז מהתלונות התגלו כלא מוצדקות. 

עוד עולה מהדוח כי לגבי הרוב המוחלט של התלונות שנמצאו מוצדקות, עלה כי התנהלות הרשות שנגדה הוגשה התלונה הייתה בניגוד למינהל תקין (70.3%). ב-24.1% מהתלונות המוצדקות נמצא כי הרשות פעלה בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית. 5.6 אחוזים מהמקרים היו נוקשות יתרה או אי-צדק בולט של הרשות.

בסך הכל, בתקופת הדוח התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות בנושאים שונים הקשורים לארנונה. בעקבות בירור התלונות, בתקופת הדוח קיבלו המתלוננים ואנשים אחרים שהושפעו מהחלטות הנציבות סכום כולל של 376,508 שקל. 

הדוח הציג שורה של תלונות שהוגשו נגד עיריות, ונמצאו מוצדקות. התלונות נחלקות לתלונות שעניינן חוסר התאמה בשטחי נכסים ותלונות בעניין הנחות בארנונה. כך, לדוגמה, תושבת תל אביב התלוננה על עיריית תל אביב שלא טיפלה בבקשתה לקבל החזר בגין ארנונה ששילמה ביתר בשל טעות במדידת שטח דירתה. בעקבות פניית נציבות תלונות הציבור, העירייה עדכנה למפרע את שטח הדירה מ-28 מ"ר ל-25 מ"ר החל בינואר 2015, וחשבונם של המתלוננת ושל אביה זוכה בהתאם.

במקרה אחר, חייל מילואים אשר שירת בצו 8 וביצע עשרות ימי מילואים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, התלונן על סירובה של עיריית קריית אתא לתת לו הנחה בארנונה כמשרת מילואים פעיל. בעקבות פניית המבקר, העירייה העניקה למתלונן את ההנחה בגין שירות המילואים.

נגד עיריית אלעד הוגשה תלונה על כך שדרשה חוב ארנונה על נכס מבעליו לאחר שמכרו אותו, ואף החלה בהליכי גבייה נגדם. בעקבות הבירור ביטלה העירייה את החוב.

מהדוח עולה כי היקף גביית הארנונה עלה ב-3 מיליארד שקל בשנתיים (הנתונים מתייחסים לשנים 2021-2023) – מ-28.1 מיליארד שקל ל-31.2 מיליארד שקל. אך מנגד, שיעור הגבייה ירד מ-73 ל-72 אחוזים. היקף חובות הארנונה של תושבים ובעלי עסקים עלה בכמיליארד שקל – מ-10.7 מיליארד ל-11.9 מיליארד שקל. סך ההנחות והפטורים מארנונה שניתנו על ידי רשויות מקומיות ירד בשיעור קל – מ-7.6 מיליארד ל-7.4 מיליארד שקל.

אנגלמן: " לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה – עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך. זוהי חובת הרשויות כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות שעברו מאז טבח שמחת תורה בשבעה באוקטובר 2023 היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו בפרט לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן