העליון: עורך דין שייצג יזם ורכש את הנכס בעצמו - ישלם דמי תיווך גם ללא חתימה על הסכם
עורך דין שנחשף לעסקה כבא-כוחו של לקוח, ולבסוף ביצע את הרכישה באמצעות חברה בבעלותו, מחויב בהסכם התיווך שעליו חתם הלקוח
עורך דין שנחשף לעסקה כבא-כוחו של לקוח, ולבסוף ביצע את הרכישה באמצעות חברה בבעלותו, מחויב בהסכם התיווך שעליו חתם הלקוח
בית המשפט העליון שם השבוע סוף לסאגה משפטית ארוכה סביב עסקת נדל"ן מורכבת, וקבע כי עורך דין שרכש נכס אשר הוצג בתחילה ללקוח שלו – יחויב לשלם דמי תיווך מלאים למתווך, למרות שמעולם לא חתם מולו על חוזה תיווך. בפסק הדין נקבע כי במערכת היחסים שנוצרה, חתימתו של הלקוח (היזם) על הסכם התיווך מחייבת גם את עורך הדין שרכש את הנכס בפועל.
הגלגול של העסקה: מהלקוח אל עורך הדין
תחילת הפרשה לפני כ-15 שנה, בניסיון למכור מבנה נטוש של בית קולנוע ישן במרכז הארץ. לאחר תקופה ארוכה שבה הנכס עמד ללא קונים, איתר מתווך יזם שהתעניין ברכישה. היזם שכר את שירותיו של עורך דין לצורך הייצוג בעסקה, ובמהלך המשא ומתן חתם היזם מול המתווך על הסכם תיווך הכולל עמלה משמעותית של חצי מיליון שקל במקרה של סגירת עסקה.
אולם, ברגע החתימה על עסקת המכר התרחש מפנה: מי שרכש את הנכס בסופו של דבר לא היה היזם שניהל את המגעים, אלא חברה בבעלותו של עורך הדין שייצג אותו.
לאחר השלמת העסקה, המתווך דרש את שכרו. היזם טען כי אינו חייב דבר שכן לא רכש את הנכס, ואף הצהיר כי לא ידע שעורך הדין שלו הוא זה שביצע את הרכישה. מנגד, עורך הדין טען כי מעולם לא חתם על הסכם תיווך ולכן אינו חייב בתשלום.
הכרעת בתי המשפט: "שותפות לכוונת הרכישה"
הסוגיה התגלגלה מבית משפט השלום, דרך המחוזי ועד לעליון. הערכאות הנמוכות קבעו כי עורך הדין נחשף לפרטי הנכס מתוקף היותו בא-כוחו של היזם, ידע על הסכם התיווך ועל גובה העמלה, והציג את עצמו כחלק מהצוות של היזם. בית המשפט חייב את עורך הדין לשלם דמי תיווך בסך של כ-616 אלף שקל (כולל הצמדה וריבית).
בערעור לבית המשפט העליון, השופטים אישרו את הפסיקה וחידדו את הסוגיה המשפטית. נפסק כי בעת החתימה על הסכם התיווך, היזם ועורך הדין פעלו כשותפים בעלי כוונה משותפת לרכוש את הנכס. לכן, חתימתו של היזם על הסכם התיווך נעשתה כ"שלוח" של השותפות – ופעולה זו מחייבת גם את עורך הדין השותף.
יתרה מכך, השופטים ציינו כי גם אם לא הייתה מוגדרת שותפות, קיים קושי ממשי במצב שבו עורך דין נחשף להזדמנות עסקית מתוקף תפקידו, רוכש את הנכס לעצמו, ומבקש לפטור את עצמו מדמי התיווך שסוכמו.
עורך הדין שרכש את הנכס הגיב לפסיקה וטען כי היא מבוססת על טעויות עובדתיות שורשיות של הערכאה הראשונה, וכי נגרם לו עוול שכן שילם דמי תיווך כפולים לגורמים שונים בעסקה.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?