ועדת הערר נגד עיריית קרית אונו: פעלה באופן לא חוקי, כאשר עיכבה מתן היתר לחברה יזמית

ועדת הערר במחוז תל אביב מתחה ביקורת חסרת תקדים על עיריית קרית אונו, בהחלטה שבה קיבלה ערר של חברה יזמית כנגד החלטת הוועדה המקומית שלא לתת היתר לבניית מבנים למסחר ותעסוקה. בהחלטה של הוועדה, בראשותו של עו"ד הלל גלקופ, קבעה בהחלטה כי הוועדה המקומית פעלה משיקולים זרים ופסולים, והתנהלה באופן לא חוקי. הוועדה ציינה כי העירייה נמנעה מלדון בבקשה להיתר "במכוון, חרף הבנתה של הוועדה המקומית כי פעולתה נעשית שלא כדין ובהיעדר סמכות סטטוטורית מתאימה. חשש זה מתחזק נוכח עיתוי נקיטת ההליכים, אופיים, והקשרם הישיר להליך הערר ולבקשה להיתר שהונחה לפתח רשות הרישוי".

את הערר הגישה חברת אור-און קריית אונו, שקידמה תכנית לבניית שני מבנים למסחר ותעסוקה בלב העיר, על שטח הסמוך לאחד מבתי הספר בעיר. התכנית להקמת המבנים אושרה באוגוסט 2021, לאחר שהוועדה המקומית החליטה להצטרף כמגישה והמליצה על הפקדתה. תנאי למתן היתר לתכנית הוא אישור מסמך העיצוב האדריכלי בוועדה המקומית. לאחר אישור המסמך ביקשה החברה היתר בנייה, אך בוועדה המקומית (כרשות רישוי, שאמורה להנפיק היתרי בנייה) לא אישרו את הבקשה ולא קיימו בה דיון.

על רקע זה, הגישה החברה את הערר. לטענתה, הבקשה הוגשה במסלול תואם תכנית, ללא הקלות, ללא שימוש חורג וללא סטייה כלשהי מהוראות התכנית. לטענתה, בנסיבות אלה חלה על רשות הרישוי חובה משפטית לאשר את הבקשה ואין מדובר בשיקול דעת רחב אלא בסמכות יישומית ביצועית בלבד. לטענת העוררת, משהתקיימו כל תנאי התכנית ובכלל זה אישור מסמך העיצוב האדריכלי והנופי לא עומדת למשיבה סמכות לעכב את הדיון או להימנע מהכרעה.

אחת הטענות המרכזיות של העוררת היא כי העיכוב אינו נובע מטעמים מקצועיים, אלא משיקולים זרים, ביניהם התנגדות ציבורית לפרויקט והתחייבויות פומביות של נבחרי ציבור לסייע ככל האפשר למאבק תושבים נגד הפרויקט. לטענת העוררות במסגרת מצע הבחירות של ראשת העיר מיכל רוזנשיין עמדה התחייבות לתמיכה ככל האפשר במאבק התושבים כנגד הבניה המתוכננת בחניית ביה"ס ניר. 

הוועדה המקומית, מצדה, טענה כי עם התקדמות הליכי הרישוי התברר כי התכנית הקיימת יוצרת פגיעה ממשית בתושבי הסביבה ובבטיחות תלמידי בית הספר הסמוך. עוד טענה העירייה כי העוררת בחרה במודע שלא להשלים את התנאים המוקדמים שנדרשו לצורך קיום דיון בבקשה להיתר. לטענתה, ללא אישורים אלה לא ניתן לקיים דיון בבקשה.

ועדת הערר קיבלה באופן מלא את הערר: "אין מחלוקת כי הבקשה תואמת את התוכנית המפורטת שאושרה בשנת 2021 ואת מסמך העיצוב המפורט שנחתם ב-2024 לאחר שמולאו כל דרישות הוועדה המקומית. רשות הרישוי אינה מוסמכת לבצע 'תכנון מחדש' בשלב הרישוי, ועליה לפעול כחוליה מקשרת ליישום התכנון המאושר. משהוכחה התאמה מלאה לתוכנית תקפה ועדכנית (כאמור פורסמה באוגוסט 2021), קיימת חובה חלוטה להנפיק את היתר הבניה".

הוועדה ציינה עוד כי "הימנעות מהנפקת היתר בנסיבות אלו אינה רק חריגה מהלכת בית המשפט העליון, אלא פוגעת בעקרון הוודאות התכנונית ובזכות הקניין של מבקש ההיתר, ומערערת את ההבחנה הבסיסית שבין שלב התכנון לשלב הרישוי".

הוועדה המקומית טענה כי היא פרסמה הודעה לפי סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבנייה על הכנת תכנית חדשה לכלל המתחם עליו חלה התכנית, ולכן לא ניתן להוציא היתר בנייה. ועדת הערר דחתה באופן נחרץ טענה זו: "לעיתים שימוש בפלטפורמה של פרסום הודעה לתנאים מגבילים לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבניה, בגין תכנית שאינה נדרשת, נמנית לא פעם כדרך פעולה הנובעת מהתנהלות של ועדה מקומית המפעילה את כוחה באופן לא מידתי ובהעדר הצדקה תכנונית אמיתית".

עוד קבעה הוועדה כי הרשות המקומית פעלה ממניעים זרים כאשר עיכבה את הדיון בבקשת ההיתר. בהחלטת הוועדה הובאו דבריו של סגן ראש העיר, שלפיהם "נאלצנו לצערנו לאשר… את התצ"ר (שאת אישורו עיכבתי במשך למעלה מ-1.5 שנה). כעת יהיה קשה עד בלתי אפשרי למנוע הוצאת היתר בניה לפי התב"ע". בעקבות זאת, כתבה ועדת הערר: "הוועדה המקומית מודה בפה מלא כי אישור התצ"ר (תכנית לצרכי רישום) עוכב ביודעין במהלך ניהול מגעים עם העוררת, וכי אישור זה הועמד, הלכה למעשה, כמנוף לחץ במסגרת אותם מגעים, זאת כאמור לעיל, חרף העובדה שאין לוועדה המקומית כל סמכות שבדין להימנע מאישור תצ"ר העומד בדרישות הדין".

הוועדה ציינה עוד כי התנהלות העירייה מושתתת על התנהלות לא חוקית, "שכן לא היתה כל סמכות לוועדה המקומית לעכב את הדיון בתצ"ר ואת אישרו. הדרך הראויה והמתחייבת מן הדין הייתה לאשר את התצ״ר כנדרש, ובכך לאפשר קיום משא ומתן ענייני והוגן, שאינו מושפע מהחזקת סמכות סטטוטורית שאינה נתונה לשיקול דעת, כאמצעי לחץ פסול כלפי העוררת".

עוד כתבה ועדת הערר כי "התנהלות מעין זו, במסגרתה הרשות עושה שימוש בהעדר סמכות תוך שלילת זכות חוקית, על מנת להשיג יתרון במו"מ, חורגת מגדר שיקול דעת מינהלי לגיטימי, פוגעת בעקרונות היסוד של הגינות וסבירות, ועומדת למשיבה לרועץ במסגרת בחינת חוקיות פעולותיה בהליך זה". הוועדה הבהירה עוד כי "עיכוב קידום הבקשה והימנעות מהכרעה בה לא נבעו מקשיים תכנוניים ענייניים, אלא נעשו במכוון, חרף הבנתה של הוועדה המקומית כי פעולתה נעשית שלא כדין ובהעדר סמכות סטטוטורית מתאימה".

ועדת הערר קיבלה, איפוא, את הערר, קבעה כי ההיתר מאושר, והטילה על הוועדה המקומית הוצאות בסך 30,000 שקל. מעיריית קריית אונו נמסר: "ההחלטה התקבלה שלשום בערב. גורמי המקצוע לומדים את פסק הדין ויפעלו לצד הייעוץ המשפטי לטובת תושבי העיר".

את חברת אור און, ייצג משרד ש.פרידמן אברמזון ושות'.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן