בנה דירות ללא היתר בקומת המרתף בבניין, לא ציית לצו הריסה, וישלם 60,000 שקל קנס

בנה שלא כחוק בקומת המרתף בבניין ולא ציית לצו הריסה, וישלם 60,000 שקל קנס. כך קבע בית המשפט המחוזי, שהחמיר בעונשו של עבריין הבנייה. בנוסף, קנס של 35,000 שקל הוטל על רוכש הנכס, אדריכל במקצועו, שהשכיר את הדירות שנבנו שלא כחוק.

הוועדה המקומית חולון הגישה כתבי אישום נגד בעלים של קומת מרתף בבניין ברחוב צבי שץ בחולון, לאחר שהרחיב את המרתף, שאמור היה לשמש כמקלט, ובנה בו 3 יחידות דיור ללא היתר. בית המשפט הוציא בשנת 2017 צו הריסה וצו התאמה להיתר נגד בעל הנכס, אך הוא לא ציית להם ולא ביצע אותם, ועל כך הוגש נגדו כתב אישום.

בשנת 2020 מכר הנאשם את הנכס לנאשם השני, שאליו הגיע כאדריכל, במטרה להכשיר את עברות הבנייה. כתב האישום ייחס לנאשם 2, שהוא אדריכל במקצועו, שימוש אסור בנכס שלא כדין. מכתב האישום עולה כי הנאשם 2 השתמש בשטח של כ-150 מ״ר שבו הוקמו 4 יחידות דיור נפרדות ועצמאיות, ללא היתר ובסטייה מהיתר, וכן במחסן שהוקם ללא היתר. באחת מהיחידות התגורר הנאשם, וחלק מהיחידות הושכרו.

במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה הוועדה המקומית חולון להחמיר בעונשם של הנאשמים, וזאת נוכח בשנים הרבות (שש שנים) שבהן נאשם 1 לא קיים את הצו השיפוטי ובמקביל נאשם 2 המשיך לעשות שימוש אסור בנכס. בית המשפט לעניינים מקומיים ציין כי לא הובאו ראיות באשר לרווח הכלכלי שהפיק הנאשם 1 כתוצאה מביצוע העבירה. עוד קבע בית משפט כי למשיב 2, שהוא אדריכל במקצועו, היתה השפעה משמעותית על משיב 1 בביצוע העבירה, לאחר שטען כי יש ביכולתו להסדיר את השימוש האסור. בית המשפט ציין עוד כי נאשם 1 נקנס כבר בסכום של 43,000 שקל בעת שהורשע בשנת 2017. בית המשפט לעניינים מקומיים הטיל על נאשם 1 קנס של 30,000 שקל, ונאשם 2 נקנס ב-35,000 שקל. הקנס נפרס ל-50 תשלומים.

הוועדה המקומית ערערה על העונש בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה להחמירו. בערעור נטען כי מדובר בגזר הדין מקל שמשדר מסר לפיו משתלם לבצע עבירות מסוג זה, שכן, בחישוב פשוט, התועלת הכלכלית שצמחה למשיבים מביצוע העבירה גבוהה בהרבה מהנזק הכלכלי שייגרם להם בשל הקנסות שהוטלו.

השופטת נעה תבור כתבה בפסק הדין כי העונש שהוטל על הנאשם 1 "נכנס לגדר אותם מקרים חריגים, שמצדיקים התערבות ערכאת הערעור", וקיבלה את הערעור בעניינו. ובאשר לנאשם 2, השופטת נמנעה מלהתערב בפסק הדין, אם כי ציינה כי ראוי היה להטיל עליו עונש חמור יותר.

השופטת ציינה כי נאשם 1 הורשע בהליך קודם וידוע ידע שהשימוש שהוא עושה בנכס אסור. עוד נכתב כי הוא לא ציית לצו שיפוטי, לא צמצם את השימוש בנכס ואף החזיק 3 יחידות עצמאיות. נתונים אלו, קבעה השופטת\ מחייבים קביעה של מתחם ענישה שחלקו התחתון גבוה בהרבה מזה שנקבע ולא פחות מ- 60,000 שקל. "לא רק זלזול בצו שיפוטי יש בהתנהלותו, אלא גם הפרת השוויון ביחס לנאשמים אחרים אשר מקיימים צווים שיפוטיים שנגזרים עליהם ומפסיקים את השימוש על אף ההפסדים הכספיים שכרוכים בכך", כתבה השופטת. השופטת החליטה להחמיר בעונש, והטילה על הנאשם קנס של 60,000 שקל. באשר לנאשם השני, השופטת החליטה שלא להתערב בעונש. 

בנוסף, השופטת קיבלה טענה נוספת של הוועדה המקומית, והפחיתה את מספר התשלומים. השופטת כתבה כי פריסת קנס לתשלומים רבים מחטיאה את מטרת המחוקק, וקבעה כי שני הנאשמים ישלמו את הקנסות שהוטלו עליהם ב-24 תשלומים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן