פסיקה חד משמעית: לא לאדמות חקלאות - כן למגורים בקריית אתא

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה שהגיש המושב כפר ביאליק נגד תכנית קרית אתא צפון, שבמסגרתה הוא נדרש להשיב למדינה למעלה ממחצית השטחים החקלאיים שעיבד. 

על משקל המאזניים: קיומו של היישוב החקלאי
המושב טען בעתירה כי אם התכנית לא תשונה, לא ניתן יהיה להמשיך ולקיים ענפי חקלאות באופן יצרני כלכלי על השטח שיוותר, דבר שיביא להפסקת קיומו של הישוב החקלאי. בפסק הדין, שבו נדחתה העתירה, כתב השופט רון סוקול: "האוכלוסייה בישראל היום שונה מזו שהייתה בעת הקמת הכפר בשנת 1934. הצרכים השתנו, אופי המגורים השתנה, עיבוד הקרקעות לצרכי חקלאות שונה מהעבר וברי כי מתחייבים שינוים רבים בתכנון הקרקעות בישראל והתאמתם לצרכים העדכניים. עם כל הצער על כך שהתכנית תשנה את צביונו של הכפר, דומה שצרכי הציבור הרחב מחייבים את הרשויות להתאים את התכנון לעידן המודרני, גם אם הדבר מביא לפגיעה בתושבי הכפר".

כל העתירות נדחו
תוכנית תמל/ 1025 "קרית אתא צפון", שאושרה בשנת 2019, מציעה הקמת שכונת מגורים חדשה בת כ-10,952 יחידות דיור. שטח התכנית הוא כ-6,300 דונמים, שמתוכן 1,200 דונמים מיועדים לפארק מטרופוליני. התכנית חלה בעיקרה על שטחים חקלאיים, המעובדים כיום על ידי הישובים החקלאיים שבסביבת התכנית, ביניהם כפר ביאליק. בעקבות אישור התכנית, נדרש כפר ביאליק, שמחזיק בשטח של 2,004 דונמים, להשיב שטח של כ-1,435 דונמים, המהווים 71 אחוז משטח המשבצת, בין השאר עבור פיתוח הפארק המטרופוליני. 

התנגדות שהגיש המושב נדחתה, וכך גם עתירה מינהלית שהגיש לבית המשפט המחוזית. המושב ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, שהורה לבחון מחדש את הפגיעה במושב. ותמ"ל החליטה בדיון חוזר להפחית את שטח הקרקע שהמושב ישיב ל-1,111 דונמים, המהווים 55 אחוז משטח המשבצת. עוד הוחלט כי 317 דונמים מהשטח שייגרע יוגדר כשטח בעירוב שימושים לצרכי חקלאות ולצרכי הפארק.

הוותמ"ל ורמ"י:  מדובר בהחלטה מקצועית
על כך הגיש המושב לפני כשנה את העתירה הנוכחית. בעתירה נטען כי הותרת התכנית על כנה משמעה כי לא ניתן יהיה להמשיך ולקיים ענפי חקלאות באופן יצרני-כלכלי על השטח שיוותר, והפסקת קיומו של הישוב החקלאי. בהקשר זה נטען עוד כי התיקון שבוצע בתכנית המייעד כ- 300 דונמים ל"שטח בעירוב שימושים" הוא תיקון "למראית עין" בלבד, אינו פותר את הבעיה עליה הצביעו ולא יאפשר את המשך הגידול החקלאי.

ותמ"ל ורמ"י הגישו תשובה מאוחדת, בה טענו כי יש לדחות את העתירה, שכן זו אינה מצביעה על פגם קונקרטי כלשהו בתכנית שאושרה, המצדיק את התערבות בית המשפט. זאת, במיוחד בשים לב לכך שמדובר בהחלטה מקצועית של מוסד תכנון, שמלאכת האיזון בין הצרכים התכנוניים השונים מצויה בליבת מומחיותו.

השופט סוקול דחה, כאמור, את העתירה, וקבע בפסק הדין כי ההחלטה שהתקבלה בוותמ"ל לקצץ בשטח שהמושב יידרש להחזיר, מהווה איזון הולם בין כלל האינטרסים והשיקולים הנוגדים. "החלטת הוועדה מאפשרת לכפר ביאליק לקיים שימוש חקלאי בתוספת שטח ניכרת, שאין להמעיט בערכה", נכתב בפסק הדין

עם זאת, השופט סוקול הוסיף וציין כי יש חשיבות בפיתוח השטח לצרכי מגורים בגלל הגידול באוכלוסיה: "הגידול באוכלוסייה וצרכיה מחייבים שינויים והתאמות, והמדינה אינה רשאית לאפשר לעצמה לשקוט על השמרים ולהותיר את המצב כאבן שאין לה הופכין. לא מן הנמנע, שההחלטה תגרום לכפר ביאליק לבחון דרכי התייעלות שיאפשרו את המשך העיבוד החקלאי, והטענה של 'הכל או כלום' אינה מתחשבת בצרכי עשרות אלפי התושבים שיישבו את האזור לאחר מימוש התכנית".

השופט הבהיר בעמדתו כי צרכי האוכלוסיה נמצאים בעדיפות גבוהה מזו של השמירה על הקרקע החקלאית: "הכפר והמומחית מטעמו מלינים על כך שגריעת השטחים החקלאיים ממשבצת הכפר תביא ל'חיסול' החקלאות בכפר ולשינוי אופיו וצביונו של הכפר. עוד טענו כי הפגיעה בכפר מהווה גם פגיעה בכלל הציבור בישראל שכן יש בה צמצום של מקורות התוצרת החקלאית בישראל… רצונם של חברי הכפר לשמור על צבינו החקלאי ולהתרפק על העבר הוא רצון מובן והדאגה לשמירת על שטחים חקלאים שיתנו מענה לצרכי הציבור לא נעלמה גם מעיני המחוקק. עם זאת, צרכי החיים המודרניים, גידול האוכלוסייה, ושינויי הצרכים, מחייבים לעיתים פגיעה בקרקעות חקלאיות".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן