פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

חשבתם שאפשר להתמקח? כך איבדה בעלת קרקע זכויות ייזום בגלל מו"מ עם רמ"י

בעלת הקרקע חשבה שאפשר לפתוח משא ומתן עם רמ"י – אבל החוק קובע: אין מקום למו"מ בהשבת קרקע חקלאית, או שחותמים או שמאבדים את ההטבות

השופט אורן שוורץ // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos
השופט אורן שוורץ // צילום: הרשות השופטת | Depositphotos

בעלת זכויות על קרקע חקלאית בנס ציונה שנדרשה להשיבה למדינה במטרה להקים שכונת מגורים חדשה, איבדה את זכותה לקבלת הטבות הכוללות זכות ייזום, לאחר שלא חתמה על הסכם עם רמ"י במועד שנקבע. בשבוע שעבר דחה בית המשפט עתירה שהגישה להארכת המועד לחתימה על הסכם ההשבחה, ובפסק הדין נקבע כי אין הצדקה לבקשה.

הרקע לעתירה הוא תכנית נס ציונה צפון מזרח, המציעה הקמת שכונת מגורים חדשה בהיקף של 2,778 יח"ד על קרקע חקלאית בצפון העיר. בעקבות אישור התכנית פנתה רמ"י בסוף אוגוסט 2024 לעותרת, כבעלת הזכויות במתחם התכנית, בהצעה לחתום על הסכם השבה לקרקע. ההצעה כללה פיצויים ותמריצים לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. בנוסף, הוצע לבעלת הקרקע לקבל אפשרות לייזום באמצעות פטור ממכרז לרכישת מגרשים בתחום התכנית. בעלת הקרקע נדרשה להשיב להצעה ולחתום על ההסכם תוך 60 ימים מיום משלוח המכתב. במכתב הובהר שאי חתימה במועד תשלול את זכאותה לפיצויים ולתמריצים. 

ההפסד: תמריץ בשיעור של עד 20%
מדובר בהטבות משמעותיות, הכוללות תמריץ מיוחד בשיעור של 20 אחוזים, וכן זכות ייזום, הכוללת הקצאת מגרשים בתחום התכנית בפטור ממכרז. אך אלה, כאמור, מותנות בהעברת ההסכם בתוך 60 יום, קרי עד סוף חודש אוקטובר. המכתב הגיע לסניף הדואר בנס ציונה למחרת היום, אך מרישומי הדואר עולה כי רק בסוף ספטמבר הוא נאסף על ידי בעלת הקרקע. ב-24 בנובמבר – חודש לאחר המועד האחרון לשליחת ההסכם החתום, השיב בא כוחה של העותרת לרמ"י במכתב שבו כתב כי בעלת הקרקע מעוניינת לחתום על ההסכם, אך מבקשת לערוך בו מספר שינויים. 

ברמ"י דחו את פנייתו של עורך הדין, בטענה כי איחרה את המועד לחתום על הסכם ההשבה. בא כוחה של העותרת טען מנגד כי המועד האחרון הוא 60 יום ממועד איסוף המכתב, שהוא 24 בנובמבר. עורך הדין אף הציג אישורים כי שירת במילואים.

רמ"י דחתה את הבקשה להארכת המועד להשבת ההסכם. במכתב תשובה נכתב כי אין  מקום לסטות מהוראות החוק לקידום מתחמים מועדפים לדיור. עוד השיבה רמ"י כי על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל, במקרה בו לא תושב הקרקע במועד, תופסק חכירת הקרקע.

תוכנית צפון מזרח נס ציונה// הדמייה: דביר יחיעם אדריכלים ובוני ערים
תוכנית צפון מזרח נס ציונה// הדמייה: דביר יחיעם אדריכלים ובוני ערים

אין מו"מ: כך פועל מנגנון השבת הקרקע של רמ״י
על החלטה זו הגישה בעלת הקרקע עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז, שבה ביקשה להורות על הארכת המועד להגשת תשובה. לטענתה, לרמ"י לא ייגרם כל נזק ממתן הארכה בכדי שהעותרת תמצה את זכויותיה. עוד נטען כי התעקשותה של רמ"י על מניין הימים אינה סבירה. עוד נטען כי רמ"י הפלתה את בעלת הקרקע בהשוואה לבעלי קרקע אחרים שנדרשו להשיב את הקרקע.

 רמ"י, מצדה, השיבה כי על פי הוראות החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים, היה על העותרת להשיב הסכם חתום בתוך 60 יום, שנספרים ממועד משלוח ההצעה. עוד טענה רמ"י כי פרשנות העותרת כאילו מניין הימים צריך להיספר ממועד קבלת המסמכים בפועל מנוגדת להוראות חוק התמ"ל, שמטרתו לאפשר החזרה מהירה של הקרקע החקלאית.

השופט אורן שוורץ דחה את העתירה, וכתב בפסק הדין כי קבלת עמדת העותרת, לפיה מניין הימים יחל רק עם מסירתה בפועל של הודעת ההשבה לידי בעל הזכויות בקרקע החקלאית עלולה לסכל את תכלית חוק הותמ"ל שמשמעו השבה מהירה של קרקע חקלאית לצורך קידום תכנית רחבת היקף לדיור. השופט כתב כי גם אם עמדת העותרת תתקבל, ומניין הימים ייספר מרגע קבלת המכתב, הרי שהמועד האחרון לחתימה על הסכם ההשבה הוא סוף נובמבר. בפועל, נכתב בפסק הדין, במועד זה העביר בא כוחה של בעלת הקרקע את תשובתו, שלא הייתה הסכמה לבקשת השבת הקרקע לרמ"י, אלא מדובר למעשה בהודעה על פתיחת משא ומתן, דבר שהוא למעשה הצעה נגדית מטעם העותרת. "מאחר שהעותרת לא קיבלה את תנאי רמ"י לעניין מימוש חובת ההשבה, ברי כי גם ספירת הימים ממועד מסירת הודעת ההשבה לא תסייע לה", נכתב בפסק הדין. 

השופט התייחס לטענת בא כוחה של העותרת בנוגע לשירות המילואים שלו, אך דחה אותה תוך שהוא מציין כי אין קשר סיבתי בין המילואים לבין הארכת המועד. עוד נכתב בפסק הדין כי רצונה של בעלת הקרקע לנהל משא ומתן על אופן ביצוע ההשבה והתמורות שתקבל בגינה, עומד בסתירה מהותית למסלול שנקבע בחוק הוותמ"ל ובמועצת מקרקעי ישראל. "בהינתן שהעותרת לא קיבלה על עצמה את התנאים לקבלת התמריץ וזכות הייזום, הרי שעניין הארכת המועד הפך למשני ואין בו כדי להצדיק התערבות בית המשפט בהחלטת הרשות", קבע השופט, שדחה את העתירה והטיל על העותרת הוצאות 10,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות