מארגנת הדיירים סיגל שטרנברג: "אני קוראת לעצמי מיילדת של פרויקטים"

איך הופכת סכסוכים לשיתופי פעולה, למה שקיפות היא מילת המפתח, ואיך המלחמה חידדה את הצורך בממ"דים ובבניינים חדשים? סיגל שטרנברג, אחת ממארגנות ומלוות הדיירים הבכירות בענף ההתחדשות העירונית, לא רואה בעבודתה רק פרויקטים של נדל"ן. מבחינתה, כל פרויקט הוא גם מיזם חברתי, שמטרתו לאחד קהילות, לבנות אמון ולהבטיח שכל דייר – גם הקשיש והחלש – יקבל את מקומו. "אני קוראת לעצמי מיילדת של פרויקטים," היא אומרת. "אני מגיעה מהרגע הראשון, דואגת לנציגות אמיתית שמשרתת את כלל הדיירים, ומובילה אותם יד ביד עד למפתח לדירה החדשה."

כך הכול התחיל
הרומן של שטרנברג עם התחום החל כמעט במקרה: "לפני למעלה מעשור, חברה פנתה לבעלי, מהנדס בניין, כדי לסייע בפרויקט קטן של תמ״א. אחרי כמה שנים הבנו שהפרויקט נתקע בגלל מריבות פנימיות וחוסר תיאום. אז נפל לי האסימון – חייבת להיות דמות חיצונית שתתווך, תסגור פערי עבר ותביא את הקול של הדיירים הקטנים מול היזמים."

מאז צברה ניסיון עשיר: היום היא מלווה למעלה מ־4,000 דיירים, בעיקר בצפון הארץ. "בנינו את זה בעשר אצבעות, בהמון שיחות, דפיקות בדלתות, גישור וסבלנות אין־קץ," היא מספרת.

נציגות דיירים – המפתח להצלחה
שטרנברג מדגישה שהכול מתחיל בבניית נציגות חזקה ומגוונת: "אני מקפידה שיהיו שם גם דיירים שגרים בבניין ומכירים את הקשישים, גם משקיעים עם ניסיון, וגם דיירים שקטים ושקופים שלא תמיד נשמעים. כולם צריכים להיות מיוצגים – כולל דוברי שפות כמו רוסית או אמהרית. רק נציגות כזו יכולה לייצר אמון אמיתי."

לעיתים היא מגיעה למתחמים שבהם הנציגות אינה מתפקדת או שיש בה בעלי עניין. "שם אני עושה 'ניקוי אורוות' – מחליפה נציגות, מייצרת אמון מחדש, ובוחרת אנשי מקצוע מתאימים: עורך דין דיירים, שמאי ומפקח. עורך הדין, מבחינתי, הוא כלב השמירה של המתחם – זה שמגן על הדיירים גם במקרה של כישלון יזמי."

בין הבטחות לתוצאות
אחת הבעיות החמורות בענף, לדבריה, היא פער בין תמורות שמבטיחים יזמים לבין מה שמאושרת בסופו של דבר על ידי הרשויות. "אם מתוך עשר הצעות תשע מדברות על תוספת של 12 מ"ר ואחד מציע 25 – ברור שההצעה שלו לא תחזיק מים. לצערי, יש יזמים שמחתימים דיירים על חלומות, ואז אחרי שנים כשהם מגיעים לאישור, הם אומרים 'סליחה, העירייה לא מאפשרת'. הניסיון שלי מאפשר לדעת מי יעמוד במילה שלו ומי לא."

קשישים וסרבנים – איך שוברים את ההתנגדות
סוגיה רגישה במיוחד היא דיירים מבוגרים או חלשים שמסרבים להתקדם. "יש שלושה סוגי סרבנים," היא מסבירה. "הקשיש החושש שיישאר בלי קורת גג, היורשים שמחפשים להרוויח על חשבון כולם, והדייר שתפס גינה או גג ורוצה להכשיר אותם. לכל אחד מהם נדרשת גישה אחרת – אבל תמיד בשקיפות מול שאר הדיירים."

שטרנברג מקפידה לפנות למשפחות, להסביר על חוק הקשיש המגן על בני 75+, ולבנות אמון. "אני רוצה שכל דייר יידע שהדירה החדשה שלו בטוחה יותר, נגישה יותר, ובעיקר מוגנת."

המלחמה – זרז להתחדשות
לדבריה, אירועי המלחמה האחרונה חידדו את הצורך במיגון: "דיירים שהתלבטו שנים הבינו שאין ברירה – חייבים ממ"ד. אי אפשר להישאר בלי פתרון. התמורות לא הולכות וגדלות, להפך – הרשויות מגבילות, והפרויקטים רק מסתבכים. לכן חייבים לפעול עכשיו."

"פרויקט נדל"ן הוא גם פרויקט חברתי"
מעבר לניהול המו״מ, שטרנברג רואה בתפקידה שליחות חברתית: "אני לא דואגת רק למשקיע עם חמש דירות. אני מסתכלת על הדייר הקטן, שזה כל עולמו. אני רוצה לוודא שגם הוא יקבל בית בטוח, נגיש וממוגן. כל פרויקט כזה הוא גם בניית קהילה."

המשפט שהיא הכי אוהבת לשמוע מהדיירים הוא פשוט: "הפכת אותנו לשכנים טובים יותר." לדבריה, זה הלב של כל פרויקט. "כשדיירים מפסיקים לשאול 'מה אני מקבל לעומת השכן שלי' ומתחילים לחשוב 'מה אנחנו מרוויחים ביחד' – זה ניצחון אמיתי."

לסיום – מהו הישג?
"עבורי הישג זה כשדיירים מתאחדים. כשאני מצליחה להפוך ייעוד של מתחם מחיזוק מבנים לפינוי־בינוי, כשאני משכנעת יזם שלא רצה להמשיך שכן כדאי, וכשאני רואה אנשים שהתחילו כיריבים מסיימים כקהילה. זה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן