עורכות הדין שהן משפחה: "אנחנו מייצגות רק דיירים - הראייה נקייה, אין כוכביות"

שתיים, אחיות, עורכות דין, וכל אחת מהן מביאה זווית שונה לאותו תחום מורכב. עו״ד אופיר כהן קוניוק ועו״ד יפעת כהן, יפעת כהן ואופיר כהן קוניוק – בעלות משרד כהן קוניוק ושות' התארחו באולפן מגדילים לשיחה עם העורכת, כרמלה קופר, על ייצוג דיירים בהתחדשות עירונית – שיחה שנעה בין משפט, תכנון, קהילות ואנשים, ומשרטטת תפיסת עולם ברורה: קודם אנשים, אחר כך בניינים.

“שתינו ידענו שנלך לעולם המשפט והנדל״ן”, מספרת אופיר, “אבל לא ידענו איך נחבר את זה לאהבה שלנו לאנשים”. נקודת המפנה, מבחינתה, הגיעה לפני כ־18 שנה, עם פרויקט פינוי־בינוי הראשון בישראל. “ראיתי איך עסקת נדל״ן יכולה לשנות חיים. לא רק מספרים – אלא קהילה שלמה”.

יפעת הגיעה לתחום מכיוון משלים. “אני התחלתי יותר מהעולם של תכנון ובנייה”, היא אומרת. “ליוויתי עסקאות מורכבות, מתחמים רחבי היקף, ופינוי־בינוי. בהתחלה זה נראה כמו אירוע חד־פעמי, אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בהליך עמוק, שמלווה אנשים לאורך שנים”.

באופן טבעי, הדרכים התחברו. “אנחנו שונות”, הן מחייכות, “אבל משלימות”. היום הן מייצגות דיירים בלבד, מקריית שמונה ועד באר שבע, בפרויקטים קטנים וגדולים כאחד.

למה רק דיירים?
הבחירה לייצג אך ורק בעלי דירות אינה מקרית. “בהתחדשות עירונית יש מתח מובנה”, מסבירה יפעת. “כשאת מייצגת רק דיירים – הראייה שלך נקייה. אין ניגוד עניינים, אין כוכביות”.
גם כשיזמים חזקים פנו אליהן, הן סירבו. “ברגע שאתה מייצג יזם”, מוסיפה אופיר, “את לא יכולה לייעץ לדיירים בפרויקט אחר באותה סביבה. אנחנו רוצות שהדיירים יידעו – אנחנו רק בצד שלהם”.

אחת התחושות שהן מזהות שוב ושוב אצל בעלי דירות היא שהכוח נמצא אצל היזם. “אנחנו כאן כדי לשנות את זה”, אומרת אופיר. “הקרקע היא של הדיירים. הכוח האמיתי נמצא בידיים שלהם – ואנחנו עסוקות בלהסביר את זה כבר מהפגישה הראשונה”.

לא כל יזם מתאים לכל פרויקט
כחלק מהתהליך, הן שמות דגש גדול על התאמה. “לא כל יזם מתאים לכל מתחם”, אומרת יפעת. “אנחנו בונות עם הדיירים מכרז שמדבר אל יזמים רלוונטיים – כאלה שיש להם יכולת, ניסיון, וחיבור לאופי הקהילה”.

אבל מעבר למכרזים ולהסכמים, העבודה היומיומית שלהן היא אנושית מאוד. “אין דייר גנרי”, מדגישה יפעת. “יש קשישים, משפחות צעירות, אנשים עם צרכים מיוחדים. כל אחד מגיע עם סיפור אחר”. הדבר התחדד במיוחד בתקופת המלחמה. בפרויקטים בצפון, דיירים פונו מבתיהם תוך כדי תהליך. “בנקודות האלה”, היא אומרת, “את כבר לא רק עורכת דין. את מחפשת איך לעזור, איך להקל, איך לחבר בין הדיירים ליזם ולמצוא פתרונות בזמן אמת”.

גשר – מילת המפתח
אם יש מילה אחת שחוזרת שוב ושוב בדבריהן, זו המילה גשר. “אנחנו הגשר בין הדיירים ליזם”, אומרת אופיר. “הגשר בין הרשות לפרויקט, הגשר בין בעלי הדירות לבין עצמם, ובינם לבין אנשי המקצוע”. העמדה הזו, של להיות באמצע – לא לוחצות רק לכיוון אחד – היא מבחינתן תנאי להצלחת פרויקט. “בסוף האינטרס של כולם הוא שהפרויקט ייצא לפועל”, מדגישה יפעת. “אבל הוא צריך לצאת בצורה הוגנת”.

הישגים שמגיעים מהתמדה
כששואלים מה נחשב להישג, אופיר מתחילה דווקא מהבפנים. “ההישג הראשון הוא השותפות בינינו. היכולת לאזן ולהשלים”. אבל יש גם הישגים תכנוניים ממשיים. יפעת מספרת על מתחם גדול שנדחה פעמיים ממדיניות התחדשות עירונית.

“לא ויתרנו. ירדנו לשטח עם הרשות, הצגנו את הרצף התכנוני, הבאנו את הקשיים של הדיירים – כולל אנשים מבוגרים שנאלצו לרדת למקלטים בזמן הלחימה”. בסופו של תהליך, התקבלה החלטה תקדימית: המתחם נכנס למסלול. “זה רגע שמזכיר למה אנחנו כאן”, היא אומרת.

לא מפעל – אלא בוטיק
לסיום, שתיהן מדגישות את הבחירה להישאר משרד בוטיקי. “אין לנו רצון להיות מפעל”, אומרת אופיר. “אנשים שנכנסים אלינו מרגישים שהם נכנסו לסלון הבית”. יפעת מחזקת: “לא חסר עורכי דין בתחום. ההבדל הוא בחוויה, באמון, ובמעטפת”. 

ובהתחדשות עירונית, הן מסכמות, החוויה של הדייר – לא פחות חשובה מהתוצאה. כי בסוף, זה לא רק פרויקט. זו דרך.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן