מנכ"לית קן התור התחדשות עירונית: "הטיפ הכי חשוב לדיירים - לא מה אתם מקבלים, אלא מי נותן לכם"

חגית וולף, שנכנסה לתפקיד מנכ"לית קן התור להתחדשות עירונית לפני שמונה חודשים, מתארת את המעבר מהתפקיד הקודם שלה בחברה כצעד טבעי. אחרי 12 שנות עבודה בקן התור, היא רואה במינוי המשך ישיר לדרך שעשתה. "נתנו לי סמכויות נוספות, סמכו עליי, לקחתי את זה בשתי ידיים ודוהרים קדימה," היא אומרת.

וולף נאלצה להיכנס לתפקיד בתקופה לא פשוטה – מלחמה שמטלטלת את הענף כולו. אחד האתגרים המרכזיים שצפו במציאות הזו הוא נושא המיגון. אם בעבר השיח התמקד בעיקר בממ"דים, כיום חוזר גם המונח "ממ"ק" – מרחב מוגן קומתי. המלחמה, לדבריה, שינתה את סדרי העדיפויות אצל בעלי הדירות. "היא יצרה זעזוע. אנשים מבינים שיותר חשוב שיהיה מיגון מאשר עוד מטר או פחות מטר. פתחנו שיח רחב על ההבדלים בין ממ"ד לדירה לבין ממ"ק קומתי, פתרון שבעבר כמעט לא נעשה – וכיום יש לו פתיחות גדולה יותר. לפעמים היתרון דווקא במרחב הקומתי, במיוחד כשמדובר בבניינים רבי קומות.

"עוד לפני המלחמה התחלנו לדבר על זה עם בעלי הדירות, בעיקר בפרויקטים רבי קומות, של 40 קומות ומעלה. לעיתים יש בעיות הנדסיות, ולממ"ק יש יתרונות – הוא מאפשר גמישות תכנונית וגם מתאים לציבור החרדי שמעדיף שלא יהיו מגבלות על מרפסות סביב הבניין. המלחמה רק העצימה את השיח, והיום יש פתיחות גדולה יותר בקרב הדיירים לאפשרות הזאת."

לדבריה, דיירים אמנם מעדיפים את המרחב המוגן בתוך הבית, אך היא מדגישה שגם לממ"ק יש יתרונות ברורים במצבים של פגיעות ישירות. "כל אחד רוצה את הממ"ד בתוך הבית, אבל כשמדובר בביטחון אישי ברמה של טילים יש פעמים שבהן דווקא הפתרון הקומתי נותן מענה טוב יותר."

המציאות הכלכלית מוסיפה אתגרים חדשים. וולף מתארת תופעה שבה יזמים מבקשים לפתוח הסכמים ולהוריד בתמורות. "זה לא קשור ישירות למלחמה, אלא לשוק. במרכז הארץ, ובעיקר בתל אביב, רואים קושי גדול במכירת דירות ועלויות ביצוע גבוהות מאוד. אנחנו מקבלים פניות יומיומיות מיזמים שמבקשים שניכנס כשותפים או שנרכוש פרויקטים. חלק מהיזמים אפילו נוטשים פרויקטים. החוסן הפיננסי שלנו, שנובע גם מפעילות מול משרד הביטחון וממדינת ישראל, מאפשר לנו לעמוד בהתחייבויות מול בעלי הדירות."

היא מתייחסת גם לניהול כוח האדם בתקופה הנוכחית. "כבר בשביעי באוקטובר הבין יואב קן תור, בעלי החברה, שאנחנו עלולים לעמוד בפני משבר בכוח אדם. הקמנו תאגיד כוח אדם משלנו, שעובד רק עבורנו. היום יש לנו 31 אתרים פעילים במקביל, וכאלף פועלים מחתימים כרטיס מדי יום. אנחנו פועלים בתפוקה מלאה, וזה לא מובן מאליו בתקופה כזו."

הפעילות של קן התור מתפרסת בעיקר בירושלים ותל אביב, אך וולף מציבה יעד ברור – להעתיק את ההצלחה הירושלמית לכל הארץ. "זה החלום שלי, זה הוויז'ן שלי, ואני מתכוונת להגשים אותו," היא מצהירה. היא מודעת לכך שירושלים נחשבת ל"ילד המועדף" של ההתחדשות העירונית, בין היתר בזכות מדיניות העירייה והוועדה המחוזית. "מאז כהונתו של ראש העיר משה ליאון יחד עם יואל אבן ונטע ניסים, העירייה מעניקה ליווי אמיתי לדיירים ולעוסקים בתחום. זיהינו את הפוטנציאל כבר לפני 12 שנה, כשנכנסתי לעיר ואמרתי לבעלים – אני מאמינה בירושלים. קיבלתי את הקרדיט ומאז אנחנו שם."

היא מדגישה כי כדי להצליח בעיר הזו צריך לדעת "לדבר ירושלמית". לדבריה, גם דיירים שמתנגדים לפרויקט, כשהם זוכים לגישה בגובה העיניים, בסוף משתפים פעולה. "צריך לזכור שזה הבית שלהם, לפעמים ארבעה קירות זה כל מה שיש להם בעולם. צריך לגשת אליהם בצניעות ובכבוד. זה לא לבוא מלמעלה, אלא ממקום שוויוני. זה נכון בירושלים וזה נכון בכלל."

באזורים אחרים, היא מודה, התנאים פחות נוחים. לא בכל מקום הרשויות מעניקות מכפילים גבוהים או מתירות בנייה לגובה. במקרים כאלה היא מאמינה שהפתרון טמון בשקיפות מול הדיירים. "אם אתה משתף אותם בשיקולים שלך ובמגבלות, הם ייתנו לך יד. עדיף לומר מהתחלה שאין אפשרות להוסיף שטח לדירות, מאשר להבטיח ואז לחזור לאחור. דיירים מעריכים יושרה, ובסוף מה שהם רוצים זו דירה חדשה ובטוחה."

כשנשאלה מה צריך כדי לקצר את משך הפרויקטים, היא השיבה בפשטות: רצון אמיתי. "כשיש רצון טוב מצד כל השחקנים – ראשי ערים, מהנדסים, פקידים – אפשר להזיז הרים. בירושלים הוכח שזה אפשרי, ואני מקווה שגם רשויות אחרות יילכו בדרך הזו."

ולבסוף, היא פונה ישירות לבעלי הדירות עם עצה אחת: "זה לא מה אתם מקבלים, אלא מי נותן לכם. בסוף כולם יציעו פחות או יותר את אותם דברים. השאלה היא מי עומד מולכם, האם הוא מחויב אליכם מהיום הראשון ועד קבלת המפתח. אנשים זה כל הסיפור. לא רק הבניין – האנשים הם הלב של כל פרויקט. אם מתייחסים אליהם בכבוד ובגובה העיניים, בסוף כולם מרוויחים."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן