רמה אורם: "אני רוצה לבנות משהו שישאיר ערך אמיתי לדורות הבאים"

רמה אורם, מנכ"לית קבוצת גלנור, יושבת באולפן והעיניים שלה בורקות כשהיא מדברת על אנשים. לא על מספרים, לא על אחוזי תשואה, אלא על בני אדם. "האתגר הגדול ביותר שלנו", היא אומרת, "הוא לא כמה פרויקטים נוציא לדרך, אלא איך נצליח לגעת בכל דייר ודייר. מבחינתי, זה הלב של ההתחדשות העירונית – לא עוד פרויקט ועוד פרויקט, אלא קשר אישי אמיתי עם אנשים".

האתגר של האנשים – ולא רק של הכלכלה
אורם מדברת בתקופה מאתגרת במיוחד: מלחמה מתמשכת, משבר כלכלי עולמי וריביות גבוהות. אבל מבחינתה, אלה רק הרקע. "המלחמה אמנם הגבירה את הצורך במיגון, אבל הדיירים תמיד חיפשו גם ביטחון וגם ערך כלכלי. רוב הבניינים שאנחנו מטפלים בהם הם ישנים, בלי ממ"ד או מקלט, כך שהצורך בחיזוק הוא אמיתי ויומיומי. כן, היום זה מקבל יותר תאוצה, אבל זה תמיד היה חלק מהשיח שלנו עם הדיירים".

היא מסבירה שהגישה הזו מובילה גם לבחירת היקף פעילות מצומצם וממוקד: "אנחנו לא רוצים פרויקטים על המדף, אלא כאלה שיוצאים לפועל. לכן אנחנו לא רצים אחרי כמות, אלא משקיעים בפרויקטים שנוכל ללוות עד הסוף – עם מחויבות אמיתית לדיירים"

חלוצים בירושלים – וממשיכים הלאה
קבוצת גלנור, אותה הקים אביה לפני 45 שנה, נחשבת לאחת החלוצות בתחום ההתחדשות העירונית. לברי אורם: "אנחנו ביצענו את פרויקט הפינוי־בינוי הראשון בירושלים, עוד ב־2004, כשהתחום היה בחיתוליו. חלק מהחוקים והנהלים שנכתבו מאז נולדו מתוך החוויות שלנו יחד עם עיריית ירושלים. ירושלים ידעה ללמוד תוך כדי תנועה, וליצור מודל ששימש דוגמה לערים אחרות".

היום ירושלים נחשבת חלוצה בתחום, אך אורם אינה מסתפקת בכך. היא מביטה דרומה, אל הפריפריה: קריית גת, שדרות ואשדוד. "המלחמה רק חיזקה את תחושת השליחות שלנו בדרום. ביום שאחרי 7 באוקטובר, כשהתחילו להבין את ממדי ההרס, ידענו שאנחנו חייבים להיות שם. לא רק בפרויקטים של התחדשות עירונית, אלא גם כשותפים קהילתיים. זו האחריות שלנו כחברה ירושלמית שורשית שרואה בבניית הארץ ערך עליון", היא אומרת.

לדבר את השפה המקומית
אבל לפריפריה יש אתגרים ייחודיים. "בכל עיר צריך ללמוד את השפה שלה – לא דין קריית גת כדין שדרות. הדיירים שם פחות מורגלים בפרויקטים של התחדשות, והחששות גדולים. הסלוגן שלנו הוא ‘הכול מתחיל באנשים’, וזה אומר לדעת להקשיב, להיות נוכחים, לשדר אמינות. בסוף, זה לא עניין של מילים אלא של תחושת הלב – שהדיירים מבינים שיש להם במי להאמין ושאנחנו איתם לאורך כל הדרך".

אורם מספרת סיפור אישי שממחיש את הדברים: דייר בן 82, שנעקץ בעבר בעסקה נדל"נית, סירב להיפגש עם יזמים. "נפגשתי איתו על ספסל מתחת לבית, יחד עם אבא שלי בן ה־78. זו הייתה נקודת המפנה. הוא הבין שאנחנו לא עוד חברה שמחפשת להרוס ולבנות – אלא באים ממקום של נשמה. מאז אני בקשר רציף איתו, מתקשרת כל שבוע, אפילו מסיעה אותו לקופת חולים כשצריך. זה מעבר לעסקה – זו שליחות"

בין ערכים לכלכלה
האם אפשר לשלב ערכים וחברה עם עסק כלכלי? אורם משוכנעת שכן. "אנחנו לא עושים פרויקטים לא כלכליים, אבל מוכנים לאזן בין פרויקטים רווחיים יותר ופחות. כשאתה שם את החברה והקהילה במקום הראשון, הכלכלה מגיעה אחר כך. יש דברים ששווים יותר מרווח כספי מיידי – כמו אמון של דיירים, או שינוי אמיתי בקהילה". 

עוד היא מספרת על ההתמודדות עם אוכלוסיות מיוחדות – קשישים, אנשים עם מוגבלויות – ומדגישה את הצורך בליווי צמוד וסבלני. "זה לא תמיד פשוט, אבל כשאנחנו מוסרים מפתח לדייר אחרי שנים של ליווי, זו תחושה שלא דומה לשום דבר אחר. זה כמו לתת לילד שלך דירה חדשה. לראות את ההתרגשות שלהם, את ההכרת תודה – זה הרגע שבו מבינים למה אנחנו עושים את זה".

שקיפות, אמון ומעטפת
מה הטיפ שלה לדיירים שנכנסים לתהליך של התחדשות עירונית? "לבדוק טוב־טוב מי היזם שעומד מולם, ולוודא שיש מעטפת אמיתית. לא מערכת ממוחשבת בלי פנים, אלא מענה אנושי שיכול לפתור בעיות. גם כשיש תשובה שלילית, אם היא נאמרת בגובה העיניים – היא מתקבלת. זה יוצר ודאות וביטחון, וזה בסוף מה שהדיירים צריכים"

החזון האישי
כשנשאלת על ההישג האישי הגדול ביותר שלה, אורם מתבוננת קדימה: "אני רוצה לבנות משהו שישאיר ערך אמיתי לדורות הבאים. זה חייב להיות בירושלים, כי שם השורשים שלנו, וזה חייב להיות עם ערך חברתי מובהק. עוד לא יודעת מה בדיוק, אבל אני מחפשת את הדרך – אולי בית קהילתי, אולי מוסד חברתי – משהו שיישאר אחרינו".

בינתיים, היא ממשיכה להוביל את גלנור עם אותה תשוקה: לחבר בין ערכים לחברה, בין קהילה לכלכלה, ולשים את האנשים במרכז. "עסק בשבילי זה לא רק כסף", היא מסכמת. "הכול מתחיל ונגמר באנשים – שם נמצא הערך האמיתי"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן