מעקב מגדילים: נפרדים משני חדרי מדרגות בבניינים של עד 42 מטרים

אחרי חשיפת מגדילים: ועדת המשנה לתקנות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה להמליץ ביום חמישי האחרון למועצה הארצית לאשר תיקון בתקנות באשר לבניינים שגובהם עד 42 מטרים (11-13 קומות) ושבהם בקומה טיפוסית עד שש יחידות דיור, יוכלו להיבנות עם חדר מדרגות אחד בלבד, בעוד שבבניינים גבוהים יותר תמשיך לחול הדרישה לשני חדרי מדרגות, כפי שנהוג כיום.

מדובר בתיקון מהותי, הצפוי להסיר חסמים תכנוניים וכלכליים ולאפשר הוזלה משמעותית במחיר הדירה, וכן בקידום של מאות פרויקטים של התחדשות עירונית, בעיקר בפריפריה.

הדרישה לשני חדרי מדרגות ומערכות נלוות בבניינים עד 42 מ' הובילה לאורך השנים לעלויות בנייה גבוהות, לעיכובים משמעותיים ואף להפיכת פרויקטים רבים לבלתי כלכליים, במיוחד בשכונות ותיקות בפריפריה ובאזורים בעלי ערכי קרקע נמוכים. בכך, המהלך צפוי להשפיע באופן ישיר על איכות חייהם של אלפי תושבים המתגוררים כיום במבנים ישנים, חלקם במצב פיזי ירוד, ללא ממ"דים ובאזורים בעלי סיכון סייסמי.

כזכור, מגדילים חשף כי ועדת המשנה לבניה ולתקנות של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה צפויה לקיים דיון עקרוני שעניינו שינוי הגדרה של בניין גבוה בתקנות התכנון והבניה. עוד קודם לכן, הודיע יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, בכנס "מגדילים" על הכוונה לבצע את המהלך, כדי לאפשר הקמת חדר מדרגות אחד במבנים בני עד 13 קומות, במטרה להסיר חסמים ולחסוך בעלויות. ברקע לכך עומד הצורך לתת מענה לפרויקטים להתחדשות עירונית, בעיקר באזורי הפריפריה, שסובלים מחוסר כדאיות כלכלית, בשל ערכי הקרקע הנמוכים.

הרב אלנתן אמר עוד כי מטרת הרגולציה היא להביא לכך שמבנים של עד 13 קומות יוכלו לבנות חדר מדרגות אחד במקום שניים כפי שמחויב כיום. "הדבר הזה מייקר את עלות הבנייה של דירה בין 100 ל-300 אלף שקל", אמר אלנתן. "אם מבנים של 12 ו-13 קומות יוכלו לבנות חדר מדרגות אחד, זה ישחרר פרויקטים לא רווחים בעיקר בפריפריה. אנחנו עובדים על זה ובחודשים הקרובים נביא את התקנות להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה". 

כעת, כאמור, החליטה ועדת המשנה לקבל את התיקון ולהמליץ על אישור בפני המועצה הארצית. החלטת ועדת המשנה נשענת על חוות דעת מקצועית אשר בחנה את השלכות הסיווג הקיים של בניינים גבוהים וקבעה כי מדרגות הרגולציה הנהוגות כיום אינן תמיד משקפות עלייה אמיתית ברמת הסיכון, אך כן יוצרות חסם משמעותי לקידום בנייה חדשה. חוות הדעת מדגישה כי התאמת הדרישות למציאות התכנונית עשויה לצמצם סיכונים בטווח הארוך, שכן עיכוב בהתחדשות עירונית מותיר אוכלוסיות רבות במבנים שאינם בטיחותיים.

במינהל התכנון מציינים כי תיקון התקנה מהווה נדבך נוסף במדיניות שמוביל מטה התכנון הלאומי לקידום רפורמות עומק במערכת התכנון והרישוי, שמטרתן צמצום הביורוקרטיה והסרת חסמים רגולטוריים, קיצור משך הליכי הרישוי והבנייה בישראל והאצת מימושם של פרויקטים למגורים בכלל הארץ, בדגש על התחדשות עירונית בפריפריה ושיפור תנאי המגורים והבטיחות של התושבים.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן, מסר בעקבות ההחלטה כי מטרת המהלך היא להסיר חסמים רגולטוריים שאינם הכרחיים ולאפשר היתכנות כלכלית לפרויקטים של התחדשות עירונית. לדבריו, תפקידו של מטה התכנון הלאומי הוא לזהות רגולציה שיוצרת הוצאות בנייה מיותרות ולתקן אותה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן