חיים ברוידא מסכם שנה בראיון מרגש, ומדבר על הכל: "רעננה בונה עתיד לצעירים, גם במחיר של שנים קשות"

רגע לפני כניסתה של שנה חדשה, ואחרי שנה ביטחונית מורכבת ושנתיים של טלטלות לאומיות, ראש עיריית רעננה חיים ברוידא מסכם את שנת 2025, ומציג תפיסת עולם ברורה: עיר שמבקשת להישאר רלוונטית חייבת לבנות מחדש – לא רק בבניינים, אלא גם בתקווה. באולפן הפתוח של “מגדילים” הוא מדבר עם עורכת "מגדילים", כרמלה קופר, על התחדשות עירונית כצורך קיומי, על מאבק עיקש להכניס את רעננה ל”דירה בהנחה”, על עזיבת צעירים מהארץ – ועל האחריות של ראש עיר להסתכל קדימה, גם כשזה לא נוח.

התחדשות עירונית: לא חיזוק קוסמטי, אלא בנייה מחדש
ברוידא לא מהסס להציב קו ברור בכל הנוגע להתחדשות עירונית. מבחינתו, עידן תמ"א 38 במתכונתה הישנה הסתיים. "הבהירו לנו בשנתיים האחרונות שכל אדם זכאי שבבית שלו יהיה ממ"ד. אני בוגר פיקוד העורף, והבנתי שכאשר יש מלחמה – הדבר הכי חשוב לבן אדם זו ההגנה שלו", הוא אומר.

כבר לפני חמש שנים קיבל החלטה עקרונית: רעננה הולכת לפינוי בינוי. לא חיזוקים נקודתיים, לא תוספות קוסמטיות. "אתה עוטף בניין ישן במעטפת יפה, אבל בפנים נשארים המטבח הישן, התשתיות הישנות, הסלון הישן. זה לא עובד", הוא מסביר. לכך מתווספת בעיית החניה והצפיפות, שלדבריו רק מחריפה בפרויקטים נקודתיים.

התוצאה היא מדיניות ברורה: הריסה ובנייה מחדש, עם חניונים תת־קרקעיים, תשתיות חדשות ומיגון מלא. "יהיו שלוש עד חמש שנים קשות ברעננה", אומר ראש העיר, "אבל בסוף נגיע למצב שלכל תושב יהיה ממ"ד". לדבריו, כבר כיום רק כ־30% מהדירות בעיר חסרות ממ"ד – פער משמעותי לעומת ערים סמוכות.

אחוזה מתחדשת: שינוי תב"ע כדי לייצר ודאות
אחד המהלכים הבולטים של ברוידא הוא שינוי מדיניות ההתחדשות בציר אחוזה – הלב ההיסטורי והמסחרי של העיר. "קבלן שמגיע לבניין רגיל באחוזה לא מתמודד רק עם הדיירים, אלא גם עם בעלי העסקים למטה. זה פוגע בכדאיות הכלכלית", הוא מסביר.
כדי לשבור את החסם, העירייה שינתה את התב"ע והעניקה תוספת זכויות בנייה. "נתנו עוד אחוזי בנייה כדי לייצר את אחוזה החדשה", אומר ברוידא, ומבהיר: לא מדובר במגדלים. "אני לא רוצה מגדלים ברעננה. לא 30 קומות. אנחנו מדברים על 13–14 קומות, תוך שמירה על צביון". לדבריו, היזמים מגיבים, התהליכים צוברים תאוצה, והעיר בחרה במסלול ותמ״ל כדי לקצר הליכים. "עשינו דילוג על הוועדה המחוזית. זה מסלול מהיר, ואנחנו מאמינים שנצליח לקדם את התוכניות".

המאבק על "דירה בהנחה": לא רק נדל"ן, אלא צדק חברתי
אחד ההישגים המשמעותיים של ברוידא ב־2025 הוא הכנסת רעננה לתוכנית "דירה בהנחה" – מהלך שנחשב כמעט בלתי אפשרי עבור עיר מבוקשת במרכז. "הייתה תפיסה שבני רעננה הם ‘ילדי שמנת’", הוא אומר. "זה פשוט לא נכון".
ברוידא מספר כי נאבק עד בג״ץ כדי להשוות את זכויות בני העיר לערים שכנות. "מה בני רעננה שונים בדם שלהם?", שאל. בסופו של דבר התקבלה ההכרה: גם צעירי רעננה זכאים למחיר מטרה. מדובר בהיקף תוכנית משמעותי: בשלב הראשון כ־1,000–1,600 יחידות דיור, ובהמשך פוטנציאל של עד כ־6,800 יחידות לאורך שנים. "זה לא קורה ביום אחד, אבל זה עוגן", הוא מסכם.

הסיפור האמיתי: צעירים שעוזבים – ולא חוזרים
מעבר לדיור, ברוידא מציב תמונת מצב מדאיגה. "אנחנו בבועה חברתית. צעירים עוזבים את הארץ – והם לא חוזרים". הוא מתאר מפגש אישי דרך סיפור בנו וחבר מהגר עבודה, שקיבל מקלט בשווייץ וקנה שם דירה. "תביני מה עובר על הצעירים פה", הוא אומר בכאב. לכן, לדבריו, הדיור אינו פריבילגיה אלא כלי הישרדות לאומי. "דיור לצעירים זה העתיד של המדינה. רעננה, שמובילה בגיוס ללחימה ולקצונה, אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את הדור הבא".

עירוב שימושים ודירות קטנות: לחשוב אחרת
אחד הכיוונים הבאים שמוביל ראש העיר, הוא פיתוח דירות קטנות באזורי תעסוקה. "לא לזוגות צעירים, לא למשפחות – אלא לסטודנטים, צעירים בתחילת הדרך", מבהיר ברוידא. עם מעבר מכללות לעיר, אלפי סטודנטים ועובדי הייטק, הוא רואה פוטנציאל ליצירת עיר חיה סביב השעון.

העימות עם המדינה: לא עוד יחידות בלי יכולת קיוםברוידא אינו חוסך ביקורת מהוועדה המחוזית. לדבריו, "כל יחידת דיור ברעננה היא יחידת הפסד. העיר נשענת על הייטק ומסחר". עוד הוא אומר כי הדרישות להגדלת מספר הדירות חורגות מהיכולת העירונית: "על הנייר זה נראה נהדר, במציאות זה לא עובד".

2026: תקווה מהדור הבא
לסיום, ברוידא בוחר רגע אופטימי מתוך טקס חנוכה בבית ספר שבו השתתף בחג החולף, מול 500 תלמידים ששרו את "התקווה", שם הוא ראה את העתיד: "הם יהיו ההנהגה. הם חכמים ומכילים יותר מאיתנו". מבחינתו, תפקידו כראש עיר הוא להניח תשתיות – פיזיות וחברתיות – כדי שהם יוכלו להישאר כאן.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן