שעת המבחן של תכנית רבעים 5-6 בתל אביב, שעברה לסמכות הוועדה המחוזית

שש שנים לאחר שהוחל בקידומה, מגיעה שעת המבחן של תכנית רבעים 5-6 בתל אביב: התכנית, המציעה 13,885 יח"ד בבינוי של עד 7 קומות, מגיעה לראשונה לוועדה המחוזית, שצפויה להחליט באשר להמשך הליכי אישורה.
תכנית רובעים 5-6 הינה אחת משלוש תכניות עירוניות של רובעי מרכז העיר תל אביב יפו (רובעים 3,4,5-6). וחלה על בנייני מגורים, ובנייני מגורים מעל חזית מסחרית, ומטרתה היא עידוד התחדשות עירונית וחיזוק מבנים ברובע 5-6. את התכנית יזמה עיריית תל אביב, וערך אותה מהנדס העיר, אודי כרמלי. קידום התכנית החל בשנת 2019, ובתחילת קידומה הייתה בסמכות הוועדה המקומית, שבה הופקדה התכנית בשנת 2022. במהלך ההליכים לקידומה קבעה הוועדה המחוזית כי היא הסמכות לאשר את התכנית. 

הדבר יצר תסבוכת משפטית, שכן הוועדה המקומית דנה בשורה ארוכה של התנגדויות שהוגשו נגד התכנית, דחתה את רובן, וקבעה שורה של תיקונים לתכנית. מנגד, הדבר נעשה ללא סמכות, נוכח העובדה שרק הוועדה המחוזית מוסמכת לדון בתכנית. על רקע זה הציעה הוועדה המקומית בישיבה שנערכה לפני כחצי שנה כי הוועדה המחוזית תאמץ בדיעבד את הפקדת התכנית ואת המלצות הוועדה המקומית להתנגדויות לתכנית, כך שהתכנית תאושר בסמכותה.

כעת התכנית מגיעה לראשונה לוועדה המחוזית תל אביב, שצפויה לקיים דיון שעניינו "אימוץ הליכי הפקדה". הוועדה צפויה להחליט האם להמשיך ולדון בתכנית מהנקודה שאליה הגיעה הוועדה המקומית, שהוא דיון בהתנגדויות. כמו כן, הוועדה אמורה להחליט אם לקיים סבב שני של התנגדויות, על רקע התיקונים שהציעה הוועדה המקומית.

עו"ד ענת בירן, המייצגת שורה של מתנגדים לתוכנית הרובעים, אומרת כי: "השוק כולו ממתין לאישורה של תכנית רובע  5-6 מאחר שמאז הפקדתה לפני כשלוש  שנים הבנייה, ובמיוחד מאז פקיעתה של תמ״א 38,  הבנייה במרכז העיר מוקפאת ולא ניתן לקדם פרוייקטים למגורים עם דירות חדשות וממוגנות. את התוצאות המרות ראינו במלחמת עם כלביא, כשבניינים במרכז העיר נהרסו ולא קיים תכנון סטטוטורי שאיפשר להקים בניה חדשה בהיקפים כלכליים". 

13,885 יח"ד, בבינוי של 7 קומות
תכנית רובעים 5-6 הינה אחת משלוש תכניות עירוניות של רובעי מרכז העיר תל אביב יפו (רובעים 3,4,5-6). וחלה על בנייני מגורים, ובנייני מגורים מעל חזית מסחרית, ומטרתה היא עידוד התחדשות עירונית וחיזוק מבנים ברובע 5-6  תוך שמירה על מאפייני המרקם הקיים, באמצעות קביעת מסגרת זכויות בנייה מחייבת והטמעת עקרונות בנייה לשמירה על הערכים האורבניים והאדריכליים הייחודיים באזור הכרזת אונסק"ו.

התכנית חלה על שטח של 1,686 דונמים בין הרחובות בוגרשוב בצפון, מנחם בגין במזרח, הירקון במערב ובדרום הרחוב יצחק אלחנן, דרך יפו ואחד העם. בתחום התכנית אחוז גבוה של מבנים לשימור. כ-90 אחוז מהתכנית מצוי בתחום ההכרזה של העיר הלבנה שמטרתה לשמור על המרקם ההיסטורי הייחודי. התכנית אינה חלה על מבנים שהוגדרו לשימור. 

התכנית קובעת את גובה הבינוי המקסימלי, ואת היקף זכויות הבנייה באמצעות מקדם צפיפות (מדד הקובע את מספר היח"ד בהתאם לחלוקת שטח המגרש במקדם). במגרשים בייעוד מגורים מקדם הצפיפות הוא 80, בכפוף לעמידה ב-18 יח"ד לדונם, ושטח יח"ד מינימלי של 47 מ"ר. במגרשים בייעוד מסחרי מקדם הצפיפות הוא 65. 

שטח התכנית מחולק למספר תת מתחמים, בתוך שטח העיר הלבנה (שטח הכרזת אונסקו) ומחוצה לה. בתחום שטח לב העיר, מדרום לרחוב בוגרשוב, גובה הבינוי הוא עד 6 קומות. היקף הבינוי הוא על פי מקדם יח"ד 80.

מחוץ ללב העיר, ברחובות מסחריים ראשיים – אלנבי, בן יהודה, קרליבך, הרכבת, מנחם בגין, הכרמל, יהודה הלוי (מקטע דרומי בין ברזילי לאלנבי), הבינוי הוא עד 6 קומות, אך מקדם היח"ד הוא 65 (דבר המאפשר בניית יותר יח"ד לאותו שטח). בנוסף, מחוץ ללב העיר ברחובות שאינם מסחריים, גובה הבינוי הוא בין 5 קומות (על מגרש פחות מ-500 מ"ר) ל-6 קומות, במקדם 80.

במרחב החשמל, הבינוי נע בין 5 ל-6 קומות, בהתאם לגובה המגרש, במקדם יח"ד של 65. במרחב הכובשים הבינוי הוא עד 7 קומות במקדם 80. גם ביתר תחום התכנית, מחוץ לשטח הכרזת אונסקו, הבינוי הוא בין 5 ל-6 קומות, בהתאם לשטח המגרש, במקדם 80. בסך הכל, התכנית מציעה 13,885 יח"ד. מדובר בתוספת של 7,707 יח"ד על המצב הקיים והמאושר, שהוא 6,178 יח"ד. 

את התכנית יזמה עיריית תל אביב וערך אותה מהנדס העיר, אודי כרמלי. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן