רותי שוורץ: "יש תנופה מטורפת של התחדשות עירונית בצפון"

רותי שוורץ, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה במינהל התכנון, התארחה באולפן "מגדילים", שם היא סיפרה על פעילות הוועדה גם בזמן מלחמה, הצורך לשבת בשולחן עגול והאיזון בין שיקולים תכנוניים לכלכליים. 

"בתקופת המלחמה הכי חשוב קודם כל זה לשמור על שגרה, אנחנו ממשיכים תוכניות. היו מקרים שהיו אזעקות והלכנו לממ"ד והמשכנו את הפעילות. מעבר לכך, יש לנו 'בום' מטורף של פרויקטים להתחדשות עירונית. המלחמה היא קטליזטור, יש המון פרויקטים של התחדשות עירונית, רוב הערים במחוז עוסקות היום בהתחדשות עירונית, חיפה , נשר, חדרה, טירת כרמל, הקריות ועוד". 

איך את מסבירה את הביקוש להתחדשות?
"המלחמה זירזה את התהליכים. יש רשויות שהתחילו כבר לפני זה אבל בהחלט הצטרפו הרשויות השונות. בחיפה יש הנהלת העיר חדשה, שמאוד דוחפת התחדשות ויש תנופה מטורפת במחוז". 

יש שיתוף פעולה שלכם עם היזמים?
"כן, הרבה פעמים העבודה נעשית בשולחן עגול עם היזמים, הוועדה המקומית, כדי להבין איפה יש אתגרים וככה היא מבשילה עוד לפני שהיא מגיעה לדיונים בוועדה המחוזית. אנחנו משתדלים לא להגיע ל-30 חלופות תכנון והמוקד לזה הוא שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, גם אם יש לפעמים מחלוקות מקצועיות זה בסדר גמור". 

קיים מתח תכנוני בין הרשות המקומית לוועדה?
"מאוד חשוב לנו נושא השטחים הציבוריים והתשתיות הציבוריות. בסוף מכניסים יותר אנשים לאותה פיסת קרקע, לכן בעיניים של איכות חיים זה חשוב ואנחנו עובדים על זה קשה".

מצד שני, המטלות הציבוריות מכבידות על היזמים.
"אנחנו מסתכלים גם על הפן הכלכלי כי אנחנו רוצים תוכנית שהיא גם באיכות תכנון טובה וגם כלכלית. תקן 21 הוא הכלי שיש לנו היום ואנחנו רוצים שהפרויקטים ייצאו לפועל. לא רוצים שהם יישארו על המדף או שיתחילו לסחור בפרויקטים. הכנסנו סעיף פקיעה – שאם היזם לא  מוציא היתר בנייה תוך שש שנים פלוס שנתיים, התוכנית פוקעת. זה חלק מהסיפור שאנחנו אומרים – יש תוכנית טובה, בבקשה תבצע אותה". 

כשאין היתכנות כלכלית מה עושים?
"אין לנו כמעט קרקעות משלימות במחוז ובחלק מהרשויות המקומיות אצלנו המכפילים גבוהים וזה יותר מאתגר לתכנן. מבחינה כלכלית אנחנו מוסיפים דיוריות, מפחיתים תקן חנייה בקרבת תחבורה ציבורית, התחלנו גם לעשות חנייה מתחת לשפ"צים  כדי לא להעמיק את החפירות. חוץ מזה, לגבי השטחים הציבוריים, יש ערים שהמכפיל בהן הוא 5.5-6 ואנחנו עדיין מתמודדים עם שטחים ציבוריים, למשל, מכניסים את השטחים המבונים לתוך הבניינים. זה לא פשוט אבל אנחנו עושים את זה". 

לא יהיה קושי לשלב מסחר ומוסדות ציבור עם מגורים?
"לא תמיד הרשויות אוהבות את זה אבל אנחנו צריכים לחשוב כל הזמן איך מייעלים את הקרקע כי עד שלא יעלו ערכי הקרקע, אנחנו מתכננים נטו בצפיפויות של 50-70 יח"ד לדונם ולכן, צריך לייעל את השימוש וצריך גם לחשוב איך עושים עיר מעניינת, עיר שהיא מגוונת, עם טיפוסי בנייה שונים, עם דירות קטנות וגדולות לכל האוכלוסיות, עם הילכתיות ועירוב שימושים שמאפשר את כל השירותים ליד הבית. אלו יתרונות לעיר. אנחנו מתכננים עיר יותר טובה". 

מה היית משנה בתכנון ערי העתיד?
"היבטי תשתיות. אנחנו עובדים על תוואי רכבת קלה מאזור המפרץ, דרך העיר התחתית, שכונות החוף ועד לטירת הכרמל. אחנו בוחנים את החלופות, ואנחנו רוצים שייקחו בחשבון את התחבורה, כי בסוף רשת הדרכים צריכה דחיפה. לגבי מסחר, אני מאוד אוהבת מסחר רחוב, זה הכנסה לרשות, זה מעניין, זה תורם להילכתיות". 

טיפ ליזמים כדי שתוכניות לא ייקחו 15 שנה?
"לשבת איתנו בשולחן עגול, לקבל המלצות ואז להתקדם. זה יקצר את הזמנים אחר כך. ללכת לוועדה המקומית, לבוא אלינו, לראות מה אפשר לקבל איך אפשר לעשות פרויקט יותר טוב ואנחנו נתמוך ונקדם. הדלת פתוחה. התפקיד שלנו לתת שירות מהיר". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן