האם מותר להפעיל גני ילדים בשתי דירות השייכות לאותם בעלים?

בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל החלטה של ועדת הערר המחוזית, שלפיה לא ניתן לאשר הקמת גן ילדים בשתי דירות נפרדות באותו מבנה, אם הן שייכות לאותם בעלים. השופט גלעד הס מתח ביקורת על החלטת הוועדה, וציין בפסק הדין כי "אין כל היגיון בהגבלה שכזו, היות ואין קשר בין הנושא התכנוני לבין הנושא הקנייני".

פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישה חברה המפעילה גן ילדים בתל אביב, בעקבות החלטת ועדת הערר לבטל אישור שהעניקה הוועדה המקומית תל אביב להפעיל שני גני ילדים בדירות מגורים. העותרת הגישה את הבקשה להיתר להפעיל גן ילדים בהתאם לסעיף 151ב לחוק התכנון והבניה, שעניינו היתר להפעלת מעון יום לפעוטות בדירת מגורים. על פי הסעיף, ניתן להפעיל בדירת מגורים מעון של עד 36 ילדים, ללא צורך בהיתר לשימוש חורג.
בעלת החברה ביקשה להפעיל גני ילדים בשתי דירות באותו מבנה, וטענה כי ניתן לאשר 72 ילדים בשני הגנים הקיימים במקרקעין, כל אחד ביחידת דיור נפרדת. עם זאת, לאור הסכמות קודמות בין החברה ובעליה לבין שכנים הוגבלה הבקשה ל-54 ילדים בשני הגנים. הועדה המקומית דנה בבקשה להיתר וקבעה כי אכן מדובר במקרקעין עליהם אושרו 2 יחידות דיור, כך שמבחינתה קיימות שתי יחידות דיור חוקיות. נוכח ההסכמות, הוועדה המקומית אישרה את הפעלת הגנים עבור 54 ילדים.

על החלטה זו הוגש ערר לוועדת הערר מצד שכן שהתנגד למהלך. ועדת הערר לא קיבלה את עמדת הוועדה המקומית, וקבעה כי כאשר מדובר בשתי דירות בבעלות אחת, על אותם מקרקעין, לא ניתן לאשר שני היתרים מכוחו של סעיף 151ב', כך שניתן לאשר במקסימום 36 ילדים. הוועדה ציינה כי כאשר ניתן היתר ל-36 ילדים לקומה העליונה במבנה, גם אם זו מהווה יחידה נפרדת – לא ניתן לאשר הפעלת מעון לפעוטות באותו המבנה השייך לאותו בעל מקרקעין ועבור אותו מבקש היתר, גם אם מדובר ביחידה נפרדת. ועדת הערר קבעה לגבי היחידה הנוספת יש צורך להגיש בקשה נפרדת מכוח תכנית תא 4053, שעוסקת במסגרות חינוכיות לגיל הרך.

על החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופט גלעד הס קיבל את העתירה, וקבע כי "יש לקבל את העתירה בעניין האפשרות העקרונית לאשר שני גני ילדים באותם מקרקעין, גם כאשר מדובר באותו מבנה השייך לאותו בעל מקרקעין, וזאת בתנאי שמדובר בשתי יחידות דיור נפרדות". השופט הבהיר כי על פי סעיף 151ב' ניתן לאשר גן ילדים בכל יחידת דיור קיימת ואין כל הגבלה במסגרת לשון החוק, לפיה יחידות הדיור צריכות להיות בבעלות שונה, או במבנה שונה. "מלשון החוק עולה, כי ניתן להקים בכל יחידת דיור קיימת גן ילדים ואין כל מגבלה כי דירת המגורים אמורה להיות במקרקעין שונים או במבנה בעלויות כזה או אחר", קבע השופט.
השופט מתח ביקורת על החלטת ועדת הערר והוסיף כי: "לגבי מגבלת הבעלות, אין כל היגיון בהגבלה שכזו, היות ואין קשר בין הנושא התכנוני לבין הנושא הקנייני, והשאלה של מיהות הבעלים של יחידת הדיור אינה אמורה להשפיע על השאלה התכנונית של אישור או אי אישור גן ילדים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן