במהלך חריג: נותק זרם המים והחשמל לבית מגורים, שבעליו הסב אותו למבנה אירוח שלא כחוק

הוועדה המקומית מבואות חרמון הורתה באופן חריג על ניתוק אספקת המים והחשמל למבנה מגורים במושב אמנון שבגליל שבעליו הסב אותו שלא כחוק למבנה לאירוח. בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת דחה השבוע עתירה שהגיש בעל הנכס נגד ההחלטה. בכך נרשם פרק נוסף במאבקו של בעל הנכס נגד ועדת התכנון, על רקע הפיכת בית מגורים למבנה לאירוח, שאף הגיע לבית המשפט העליון.

לפני קצת פחות מחודש הורתה הוועדה המאשרת (גוף תכנוני המורכב מיו"ר ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה) לספקי תשתיות להימנע מאספקת מים וחשמל לנכס בבעלות העותר במושב אמנון. בעקבות הוראה זו, נותק הנכס ממים וניתנה התראה לניתוקו מחשמל בתוך 30 ימים.

על רקע זה הגיש בעל הנכס עתירה נגד הוועדה המקומית והמועצה המקומית מבואות חרמון ונגד חברת חשמל. לטענת העותר, הוא מתגורר בנכס, המשמש למגורים בלבד, יחד עם משפחתו. לדבריו, ההחלטה לנתקו ניתנה שלא כדין, ולדבריו מדובר בצעד דרסטי שאין הצדקה להפעילו. לטענתו, הניתוק מונע ממנו וממשפחתו להתגורר בנכס, גרם נזקים לנכס ופוגע באפשרות למכור את המבנה.

הוועדה המקומית הציגה בתגובתה את הפרשה הממושכת והמסועפת, שבמסגרתה הפך העותר מבנה מגורים למבנה אירוח, דבר שהוביל להוצאת צו מנהלי להפסקת שימוש אסור בנכס, לאחר שנמצא כי הנכס משמש כווילת אירוח ונופש, בניגוד לייעוד המותר למגורים. הצו הביא למאבק משפטי שנוהל בין בעל הנכס לוועדה המקומית, שהגיע עד לבית המשפט העליון, שבפסיקה תקדימית לפני כשנתיים וחצי קבע כי יש לבחון את המונח "בית מגורים" על פי השימוש בפועל שנעשה בו.

עוד ציינה הוועדה המקומית, כי לאחר תום המלחמה וחזרת התושבים לישוב, החלו להתקבל תלונות חדשות של שכנים ושל ועד הישוב על חידוש השימוש בנכס לווילת אירוח, תוך הפרה של הצו להפסקת שימוש ויצירת מפגעים. הוועדה הוסיפה כי בוצעו פעולות חקירה מגוונות אשר הצביעו על שימוש שיטתי ורציף בנכס לצרכי אירוח תוך יצירת מפגעים קשים לסביבת המגורים. על רקע זה, נטען, לאחר שאמצעי קודם מתון יותר בדמות צו מנהלי להפסקת שימוש, לא היה בו להועיל, התקבלה ההחלטה על ניתוק החשמל והמים, לאחר שנקבע כי מדובר במקרה חמור וחריג המצדיק הפעלת הסמכות המדוברת. 

השופטת עינב גולומב דחתה את עתירתו של בעל הנכס. השופטת ציינה כי העתירה הוגשה שלא כהלכה, מבלי שצורף לה תצהיר כמתחייב. לגופו של עניין, השופטת קבעה כי העותר לא מיצה את ההליכים הקבועים לפני שהגיש את העתירה. השופטת קבעה כי היה על בעל הנכס לערור לוועדת ערר על ההחלטה לפני הגשת העתירה. "כאשר החוק קובע הליך תקיפה ספציפי של החלטה מנהלית, יש למצותו ולפעול בהתאם. בית המשפט לא יידרש לעתירה הסוטה מהמסלול הסטטוטורי ולא יאפשר עקיפתו באמצעות הגשת הליך משפטי בטרם מיצוי ההליכים", נכתב בפסק הדין.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן