אשדר תשיב למעלה מ-2 מיליון שקל ללקוחותיה

חברת אשדר תשיב ללקוחותיה כ-2 מיליון שקל, בעקבות הצמדת תשלומים למדד תשומות בנייה עתידי. כך נקבע בהסכם פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה, ואשר אושר בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב – עוד לפני אישורה של הבקשה לתביעה ייצוגית. בנוסף, החברה תשלם קצת יותר מ-60,000 שקל למארגני התביעה, ו-400,000 שקל לבאי כוחם, ובסך הכל תשלם כ-2.5 מיליון שקל.

לפני כארבע וחצי שנים, בספטמבר 2021, הגישו ארבעה רוכשי דירה מאשדר – שני זוגות – בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד אשדר. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענו מארגני התביעה כי הם רכשו מהמשיבה דירות מגורים ולשם כך חתמו על חוזי מכר מול החברה. לטענתם, סעיף הצמדת תשלומי התמורה בחוזי המכר של החברה נוסח באופן מקפח, מכיוון שנקבע בו כי תשלומים שישולמו על ידי רוכשי הדירות במחצית הראשונה של החודש יוצמדו למדד שיפורסם לאחר התשלום בפועל.

לטענת המבקשים, תנאי זה הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד בהתאם לחוק החוזים האחידים, ולכן יש להורות על ביטול סעיף זה, לקבוע את אופן חישוב ההצמדה הראוי ולהורות למשיבה להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שגבתה מהם ביתר. בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נקבע כי חברי הקבוצה הם כל מי שרכש נכס מאשדר, ולפחות אחד מתשלומי התמורה עבור הנכס הוצמד למדד שטרם פורסם בעת התשלום שביצע בפועל.

בתגובה השיבה אשדר כי חוזה המכר שנחתם בינה לבין רוכשי הדירות אינו מהווה חוזה אחיד וכי סעיף ההצמדה – המהווה חלק מהתמורה הכספית – הוחרג במפורש מתחולת חוק החוזים האחידים. בנוסף, נטען כי סעיף ההצמדה אינו מהווה תנאי מקפח, שכן מטרתו היא שמירת הערך הריאלי של התמורה החוזית. עוד טענה המשיבה כי מרבית מועדי התשלום ממילא נקבעו לאחר ה-15 לחודש, באופן שהמדד ידוע במועד ביצוע התשלום.

במהלך הדיונים הורה בית המשפט ליועצת המשפטית לממשלה להגיש עמדתה נוכח טענת המבקשים לתנאי מקפח בחוזה אחיד, ובתגובה הוגשה הודעה מטעם המדינה שלפיה אין מקום למסור עמדה בהליך.

פשרה: השבה של 51 אחוז מההפרש
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, איריס אילוטוביץ סגל, שדנה בבקשה, המליצה לצדדים לגשת להליך גישור, שבסופו הודיעו הצדדים בחודש אוגוסט האחרון על כך שהגיעו לפשרה, וביקשו את אישורה בבית המשפט – וכל זאת לפני אישור הבקשה לתביעה ייצוגית. בהסכם התקבלה ההגדרה כי חברי הקבוצה הם כל מי שרכש נכס מאשדר בשבע השנים שלפני הגשת הבקשה, ואשר התשלום ששילם הוצמד למדד עתידי. 

בפשרה נקבע כי אשדר תשיב לכל אחד מחברי הקבוצה 51 אחוזים מההפרש שקיים בין כל סכום ששולם בפועל על ידי חבר הקבוצה לחברה, לבין הסכום שעמד לתשלום כאשר הוא מוצמד ל"מדד הידוע" במועד התשלום (ולא למדד שאליו הוצמד התשלום בפועל). בפשרה נקבע כי סכום הפיצוי הכולל בגין העבר שאותו תשיב החברה לחברי הקבוצה הוא 2,035,372 שקל (כולל מע"מ). סכום זה מהווה 51 אחוזים מסך גביית היתר לכאורה המוערכת בסך 3,990,925 שקל (כולל מע"מ). עוד נקבע כי אשדר תצהיר כי בהסכמי מכר הנחתמים כיום או כאלה שנחתמו בעבר וטרם בוצעו מלוא התשלומים לפיהם, היא תצמיד את כל התשלומים למדד סימטרי (מדד ידוע ביום התשלום) ופועלת בהתאם לחוק המכר (דירות). בהסכם נקבע כי הסכום יועבר לחשבון חברי הקבוצה, ולאלה שפרטי חשבונם אינו ידוע, החברה תשלח הודעות  SMS או דוא"ל. 

באשר לגמול ולשכר טרחה, הצדדים המליצו לבית המשפט לקבוע גמול למבקשי בקשת התביעה ושכר טרחה לבא כוחם, בנוסף לסכום ההשבה הכולל לחברי הקבוצה. על פי הפשרה, מארגני התביעה יהיו זכים לסכום בהיקף של 3 אחוזים מסכום ההחזר הכולל לחברי הקבוצה, ובסך הכל  61,061 שקל (בתוספת מע"מ). גמול זה מתווסף לסכום ההשבה שהמבקשים זכאים לקבל כחברי קבוצה.

באי כוח המבקשים יהיו זכאים לשכר טרחה בהיקף של 20 אחוזים מסכום ההחזר הכולל לחברי הקבוצה, ובסך הכל 407,074 שקל (בתוספת מע"מ). הצדדים הסכימו כי אשדר תשפה את המבקשים בגין החלק הראשון של אגרת בית המשפט בסך 5,544 שקל וכן בגין עלות חוות דעת מומחה בסך 10,000 שקל.

בתחילת החודש הוגשה התייחסות גורמי המקצוע בלדעת היועצת המשפטית לממשלה ביחס להסדר הפשרה, שבה הועלו מספר הערות. לטענת אנשי משרדה של היועמ"שית, במקרים דומים אחרים נקבעו שיעורי השבה גבוהים יותר מ-51 אחוזים, ובמקרים דומים נפסקו 60-70 אחוז. משכך ביקשו הגורמים המקצועיים לשקול שיעור השבה גבוה יותר תוך הותרת הסוגיה לשיקול דעתו של בית המשפט.

גורמי המקצוע בלשכת היועמ"שית הודיעו עוד כי הם סבורים כי שכר הטרחה צריך להיות משולם באופן הדרגתי, וכפוף לביצוע הסדר הפשרה בפועל, זאת במטרה לתמרץ את בא כוח המבקשים לפעול לביצוע מלא ומיטבי של ההסדר לטובת חברי הקבוצה

באשר לבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה – הגורמים המקצועיים התנגדו לבקשה וטענו כי דינה להידחות. לדבריהם, בתקנות האגרות נקבעה אסדרה ספציפית במקרה של הסדר פשרה, ועצם ההגעה לפשרה לא מצדיקה פטור מתשלום חלקה השני של האגרה.

עמדת היועמ"שית נדחתה
השופטת אילוטוביץ סגל החליטה לאמץ את הסכם הפשרה, וציינה בהחלטתה כי "לפניי הסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר בנסיבות העניין ומשכך יש לאשרו".
השופטת ציינה בהחלטתה כי לא קיים פער מהותי בין הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שהיו עשויים חברי הקבוצה לקבל אילו הייתה התובענה מוכרעת לטובתם. השופטת ציינה כי סכום התביעה הייצוגית הוערך על ידי המבקשים בסך של למעלה מ-2.5 מיליון שקל, בעוד שהפיצוי המוצע בהסדר הפשרה בגין העבר הוא בסך של כ-2 מיליון שקל, אך הבהירה: "לא מצאתי ליתן לפער לכאורי זה משקל רב, נוכח הספק אשר לרמת הדיוק של מסד הנתונים ששימש את המבקשים כבסיס להערכת הנזק, שהייתה הערכה גרידא. חשוב להדגיש כי הסדר הפשרה כולל גם הסדרה עתידית משמעותית שתמנע חיובים עודפים מלקוחות עתידיים, אשר ערכה הכלכלי אינו מבוטל".

עוד ציינה השופטת כי "מנגנון הפיצוי הוא ראוי ומאזן נכונה בין תכלית פיצוי חברי הקבוצה לבין אי הכבדה מיותרת על המשיבה. זאת, בפרט בנסיבות שבהן בקשת האישור טרם אושרה, ובהינתן קיומן של משוכות אשר עליהן היה על המבקשים להתגבר, ככל שהיה מתנהל ההליך עד תום".

השופטת אף אימצה את מנגנון הגמול למארגני התביעה ולבאי כוחם, וכתבה בפסק הדין כי "התובענה הייצוגית שהוגשה על ידי המבקשים מוצדקת וראויה, ואף מצאתי כי מהסדר הפשרה צמחה תועלת הן לחברי הקבוצה הן לכלל הציבור, ובמיוחד מההסדרה העתידית שתמנע חיובים עודפים. לכך יש להוסיף כי הגשת התובענה ובקשת האישור, וכן המשא ומתן בין הצדדים, הצריכו מהמבקשים ומבא כוחו השקעת זמן ומשאבים. בכל אלה יש כדי להצדיק פסיקת גמול ושכר כפי הומלצו על ידי הצדדים".

השופטת דחתה את הערת גורמי המקצוע בלשכת ראש היועצת המשפטית בכל הנוגע למועדי תשלומי שכר הטרחה, וכתבה בהחלטתה: "לא מצאתי הצדקה לשנות מהמנגנון שהוסכם על הצדדים ולפיו הסכומים המוסכמים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה, למעט 25 אחוז משכר טרחתו של בא כוח המבקשים אשר ישולם לאחר השלמת יישום הסדר הפשרה. המדובר בסכום לא מבוטל של מעל 100,000 שקל שיש בו די כדי להבטיח את פועלו של בא כוח המבקשים לטובת הדאגה להשלמת יישום ההסדר".

בנוסף, למרות עמדת גורמי המקצוע, השופטת החליטה לקבל את בקשת חברת אשדר למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט. השופטת ציינה כי "במקרה שלפניי קיומם של 'טעמים מיוחדים' לפטור את המשיבה מתשלום חלקה השני של האגרה: הבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה בשלב מוקדם ביותר של ההליך – עוד טרם הגשת תשובת המשיבה, ולאחר משא ומתן שקיימו הצדדים; לא התקיים דיון בעניינם של הצדדים ובית המשפט טרם נדרש להכריע בבקשת האישור ואף לא נדרש להכריע בבקשות ביניים. התנהלות זו של הצדדים חסכה זמן שיפוטי משמעותי".

כאמור, השופטת אימצה את הצעת הפשרה במלואה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן