מאיר ברון: הצלחה נמדדת ברגע שבו דייר מפסיק להתבייש בבית שלו

כשמאיר ברון מדבר על התחדשות עירונית, הוא לא מתחיל במספרים – למרות שהמספרים סביבו מרשימים במיוחד. הוא מתחיל באנשים. “יש רגעים שאתה מבין למה אתה כאן,” הוא אומר, “לא בגלל עוד מתחם שאושר – אלא בגלל מה שזה עושה לחיים של מישהו.”

כראש תחום ההתחדשות העירונית ומנהל הפיתוח העסקי בחברת י.ח דמרי, מהחברות הגדולות והמובילות בישראל, ברון נמצא היום בלב אחת הזירות המשמעותיות ביותר של שוק הנדל״ן: חידוש המרקם הבנוי בישראל בקנה מידה רחב.

משמאות מקרקעין – להתחדשות עירונית בקנה מידה לאומי
את דרכו המקצועית החל ברון כשמאי מקרקעין. את תקופת הסטאז’ עשה במשרדו של יצחק שליו, חוויה שהוא מגדיר כזכות מקצועית גדולה. “למדתי שם יסודות שמלווים אותי עד היום,” הוא אומר.
הרקע השמאי מעניק לו, לדבריו, יכולת לראות פרויקט לא רק כיזם – אלא דרך עדשת הערך, הסיכון והפוטנציאל. שילוב שמשרת אותו היטב בעולמות הפיתוח העסקי וההתחדשות העירונית.

דמרי: יזמות, ביצוע ושליטה מלאה בתהליך
חברת י.ח דמרי הוקמה בשנת 1989 על ידי יגאל דמרי, וכיום היא מדורגת כחברת המגורים הגדולה בישראל. מניית החברה נסחרת במדד ת״א 35, והיא נהנית ממוניטין וחוסן פיננסי מהבולטים בענף. מאז 2004 נסחרות מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והיקפי הפעילות שלה משקפים עוצמה תפעולית יוצאת דופן.
החברה יוזמת ומבצעת את הפרויקטים שלה בעצמה, מה שמאפשר שליטה מלאה על כל שלבי התהליך – מתכנון ועד ביצוע. בבעלותה כלל הציוד הנדרש לבניית מבנים מורכבים, דבר המעניק לה גמישות תפעולית, לצד דיוק ואיכות בנייה גבוהה.

בעשור האחרון דמרי פעילה גם בתחום ההתחדשות העירונית, בפרויקטים רחבי היקף של פינוי־בינוי בכל רחבי הארץ, לצד מיזמים של תמ״א 38/2. נכון למחצית 2025, לחברה כ־50 מתחמי התחדשות עירונית בהליכים מתקדמים, עם יותר מ־20 אלף יחידות דיור בהתחדשות עירונית שאינן עדיין בביצוע, לצד אלפי יחידות בביצוע ותכנון.

האחריות שלי: לקחת פרויקט מהרעיון – עד שהוא באמת יוצא לדרך
בתפקידו, ברון אחראי על ניהול מחלקת ההתחדשות העירונית ועל הפיתוח העסקי של החברה. המשמעות היא שילוב בין ראייה אסטרטגית רחבה לבין ירידה לפרטים הקטנים של כל מתחם.

“השלב המאתגר ביותר הוא אישור התב״ע בפרויקט פינוי־בינוי,” הוא מסביר. “זה השלב שבו אתה מבין אם פרויקט באמת יוצא לדרך.” בעיניו, שם נבחנת היכולת של יזם גדול לא רק להחזיק היקפים – אלא להתמיד לאורך שנים בתהליכים מורכבים מול רשויות, דיירים וגורמי תכנון.

מה חייב להישמר – ומה חייב להשתנות בהתחדשות העירונית
כשברון מתבקש להצביע על נקודה לשימור במפת ההתחדשות העירונית בישראל, הוא מציין את הרשות להתחדשות עירונית. “בעלי התפקידים ברשות הם אנשים חזקים, מקצועיים ואדיבים,” הוא אומר. “הם מבינים את השטח, מסייעים ליזם – וזה נכס משמעותי לענף.”
מנגד, הוא מצביע על כשל עמוק שעדיין לא מקבל מענה מספק: היעדר קידום מענקים לפריפריה. “המדינה לא דוחפת מספיק את מתן המענקים בפריפריה,” הוא אומר, ומציין ערים שבהן כבר ניתנו מענקים – אך ללא מדיניות רחבה ועקבית.
מעבר לכך, הוא מזהיר מפני חוסר הבנה של גודל השעה. “יש כאן מבנים רעועים, סיכון לרעידות אדמה,” הוא אומר. “טיפול יסודי ומדויק בהתחדשות עירונית יכול למנוע אסונות רבים בחיי אדם.”

מבט קדימה: 2026 והכיוון של השוק
בהתייחס לשנת 2026, ברון מעריך כי עם סיום המלחמה צפויה ירידת ריבית של כחצי אחוז עד אחוז. לדבריו, מהלך כזה צפוי להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדיור. “הריבית היא מנוע קריטי,” הוא אומר, “וכשהיא תרד – השוק יגיב בהתאם.”

הרגעים שמזכירים למה זה שווה הכול
כששואלים את ברון מה מספק אותו באמת בעבודה, הוא לא מהסס. “טקסי הריסה,” הוא אומר. “הרגע שבו בניין ישן יורד – ואתה יודע שמשהו חדש עומד לקום במקומו.”
אבל הרגעים החזקים ביותר מגיעים דווקא בסוף. בביקור באחד הפרויקטים שאוכלסו, פנתה אליו אחת הדיירות ואמרה לו: “עכשיו אני לא אתבייש לארח את הנכדים שלי.”
“זה משפט שאתה לא שוכח,” הוא אומר. “שם אתה מבין שההתחדשות העירונית היא לא רק בנייה – היא כבוד, ביטחון ואיכות חיים.”

הצלחה, בעיניי, היא פרויקט שיוצא לדרך – וחיים שמשתנים
עבור מאיר ברון, הצלחה בהתחדשות עירונית נמדדת בכמה רבדים: אישור תב״ע, תחילת ביצוע, חזרה של דיירים לבתים חדשים. אבל מעל הכול – בשינוי האנושי שנוצר בדרך.
“כשפרויקט נוסף יוצא לדרך,” הוא מסכם, “אתה יודע שעוד שכונה עומדת להשתנות. בשביל זה אנחנו כאן.”

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן