הכנס הראשון להתחדשות עירונית בחברה הערבית

הכנס הראשון להתחדשות עירונית בחברה הערבית התקיים השבוע במלון גולדן קראון נצרת, ביוזמת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית יחד עם  ארגון אלביאדר – הפועל לחיזוק השותפות הכלכלית והחברתית בין גופים ממשלתיים לרשויות המקומיות בחברה הערבית. הכנס התמקד בפעילות ההתחדשות העירונית ביישובים וערים מרכזיות במגזר הערבי . במהלך האירוע נחשפו הפרויקטים המשמעותיים להתחדשות עירונית בחברה הערבית- 6 מיזמים מרכזיים עם פוטנציאל של יותר מ 6000 דירות חדשות.

גורי נדלר – מנהל אגף התכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית אמר בכנס כי, "הרשות להתחדשות במהותה היא גוף יזמי ולא רגולטורי ותפקידנו הוא  להניע תהליכים ולא לעצור אותם ולכן אנחנו מחפשים  כל הזמן  להיכנס לשדות חדשים, להיות מקוריים ולמצוא דרכים שמקדמים את הרעיונות אשר למענם נוסדה הרשות.  אנו מבינים שאי אפשר לעשות התחדשות עירונית  בכוח אלא בשיתוף פעולה ובניית אמון אחרת זה לא קורה.  במיזם הזה הצלחנו לייצר אמון בין השותפים ובזכות כך הדברים הצליחו להבשיל".

"תובנה מרכזית שלי מהעבודה המשותפת עם אלביאדר על המיזם לקידום המתחמים ביישובים שנבחרו היא שהיישובים האלה למרות שהם שייכים לאותו המגזר לא חייבים להיות דומים האחד לשני. למדתי שלכל אחד מהם יש את הסיפור שלו והחזון שלו אבל בו זמנית לכולם יש גם את אותו סיפור. זה גם הסיפור האוניברסלי שמי שנמצא בעולם התכנון מכיר ממקומות אחרים  –  זה הסיפור למשל של אותה המכולת  שהופכת לסופרמרקט . סיפור של הרצון לשימור לעומת  הצורך לפיתוח הכפר שהופך לעיר אילו דברים שהמקצוע שאני עוסק בו מושתתים עליהם", הוסיף נדלר.

בכנס הוצגה פעילות התכנון של הרשות להתחדשות עירונית בערים הערביות – פוטנציאל פעיל של  כ 6000 יח"ד בתכנון בטירה, נצרת, כפר יאסיף , כפר קאסם וערערה

ד"ר ענאיה בנא ג'יריס, מייסדת אלביאדר לפיתוח כלכלי חברתי: "במשך שנים נדחקה העיר הערבית כסמל תרבותי כאורגניזם חברתי לשולי השיח המקצועי האקדמי ולשולחן מקבלי ההחלטות נושא כמו החזון העירוני וחיים עירוניים איכותיים נדחקו הצידה לטובת טיפל בצרכים מיידיים- איך מונעים הריסת בתים, איך מחברים כביש ואיך שומרים על הקיים. העיסוק הזה מנע מאיתנו לחשוב על המחר על העיר כמכלול שיש לה גוף נפש וזהות שזקוקה לטיפוח בהמשך .  אך המיזם הזה נותן לי תקווה ואמונה שיש  לנו היום הזדמנות אמיתית לשינוי באמצעות תהליכי  התחדשות עירונית הרואה את התמונה הכוללת ויכולה להיות כלי אפקטיבי לשימור החום  וההון האנושי והכלכלי שלנו".

לדברי יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה רותי שוורץ, שהתייחסה למדיניות התכנון בפאנל שהתמקד בתכנון וקהילה בחברה הערבית, "מדיניות התכנון מדברת באופן כללי על הגדלת הציפוף ובחברה הערבית יש שיפטינג מאוד משמעותי בין בניה סמי – כפרית, להפיכה ליישובים שהם יותר מוטי עירוניות. זה דבר טוב אבל צריך לעשות את זה נכון.   במחוז חיפה עוסקים המון בהתחדשות עירונית, כמעט שליש מתוספת יח"ד במחוז היא בהתחדשות עירונית, אך לצערי אין לנו עדיין תכנית שהגיעה לשולחן הועדה  המחוזית של התחדשות עירונית בחברה הערבית, למרות שבאינטרס שלי אשמח לתעדף כזו תכנית".

מאזן גנאים ראש עיריית סחנין – התייחס לבעיית הרישום של האדמות בחברה הערבית, "האדמות בחברה הערבית הן פרטיות וההתחדשות העירונית לא פותרת את כל הבעיות שלנו.   צריכים לחשוב איך משפרים את גרעין העיר העתיקה שהיא כיום מקור לפשע. לצערי אנו נענים פעמים רבות בשלילה כשאנו באים עם הצעות לשינוי, אנו חשים שרוב האדמות הן טאבו עבורנו ושיו"ר רמי יושב בירושלים ומתייחס לאדמה כאילו היא שלו ואסור לי לדרוך שם. זה מתבטא בכך שרק ל-40% מהישובים הערבים יש תכנית מתאר. אין קרקעות והסיבה לאלימות היא בין היתר מכך שדונם אדמה עולה 6 מיליון שקל, הצעירים שחולמים על בית משלהם, מסתכלים על הפושעים ואומרים למה לי לעבוד כדי לבנות בית? אם יש דרכים קלות יותר להרוויח"

בהמשך התקיים פאנל מרכזי נוסף על מימון, יזמות ומימוש שם גם עלה הצורך בתיקון מערכת היחסים בין המדינה והשלטון המקומי של הערים הערביות,  כמו כן עלה כי הציבור הערבי שרכש דירות מהווה פחות מ 5% מכלל נוטלי המשכנתאות בישראל – זאת על פי מידע שמקבל בנק הפועלים על הנושא מגופי מידע חיצוני.

קלרה צברגל,  מנהלת סקטור הנדל"ן בבנק הפועלים ציינה : "המיעוט בנוטלי משכנתאות בקרב הציבור הערבי מעיד כי יש פוטנציאל לגידול ניכר בלקיחת משכנתאות על ידי ציבור זה בעיקר לאור זאת שאנו רואים כי בשנתיים האחרונות קיימת מגמה של גידול ברוכשי הדירות  מהמגזר בערים מעורבות, חיפה, כרמיאל או נוף הגליל. הנחה זו מתבססת על כך שלרבים מהזוגות הצעירים או משפחות צעירות אין מספיק אלטרנטיבות טובות לרכישת דירות  חדשות ביישובים מהמגזר, אך קידום ש פרויקטים בהתחדשות עירונית עשוי לייצר עוד אלטרנטיבות עבורם".

תמר צ'ין, רכזת שיכון ונדל"ן, אגף תקציבים, במשרד האוצר: "בסוף פרויקט צריך להיות ישים שהוא יקרה וככל שמייצרים עוד מגבלות ומשקולות שמכבידים על הכדאיות הכלכלית הסיכוי שהוא יקרה יורד. עסקת התחדשות עירונית כזכור זו עסקה שכולם אמורים לזכות בה במשהו – הדיירים והיזם וברגע ששמים יותר מידי שכבות של הגבלות על פרויקטים בהתחדשות עירונית זה תוקע.  למשל מורכבות של שכירות ארוכת טווח,  אשר החלו בשנים האחרונות לנסות ולשלב בפרויקטים של התחדשות עירונית. רוב הקרקע שיוצאת לשיווק לשכירות ארוכת טווח נכשלת בגלל הריבית הגבוהה ובגלל סיבות נוספות ולהוסיף עוד רובד כזה של מורכבות כלכלית לתהליך שהוא כבר עם מספיק שכבות של מורכבות זה מה שימנע מפרויקטים בהתחדשות עירונית לצאת לפועל באחוזים גבוהים"

צחי דוד, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מבנה נדל"ן,  שהיה בעבר הסגן הממונה על תקציבי הנדל"ן במשרד האוצר אמר – "לממשלה יש שני תפקידים ליצור תנאים רגולטורים ליזמות ולהקצות משאבים המחקר שהוצג בכנס נותן הרבה כלים ותפקיד הממשלה ליצור קרקע שתהיה פרי ליזמות. בתחום הנדלן יש שני חסמים עיקריים שהופכים קרקע בשלה ליזמים. ההצלחה של התחדשות עירונית בערים המרכזיות, היא גם בגלל שהסירו חסמים וגם כי הפול שאפשר לבחור ממנו הוא הרבה יותר גדול. על מנת שזה יצליח גם ביישובי החברה הערבית צריך להגדיל את הפול של קרקע מתוכננת. בשכונת התקווה ובשפירא בת אביב אין פרצלציה אז אין פיתוח.  זה נטו הסדרת מקרקעין".

דוד התייחס גם לבעיות נוספות שצריך לפתור: " אחת הסיבות שקשה להסדיר קרקע בחברה הערבית זה חובות עבר שנובעים ממס רכוש. זה עשה מספיק נזק אנחנו לא מצליחים להתגבר על חובות עבר מלפני 20 שנה , לממשלה יש נטייה להגיד אני יושבת ומחכה כי הקרקע לא בורחת. חוב מס רכוש לא מתיישן ואי אפשר לפתח או להתחקות אחרי העסקאות".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן