מחוזה של 9 עמודים לצמרת הנדל"ן: עו"ד אודי רובנס - ווקיל לא שוכח שמאחורי כל בניין עומדת משפחה

בעולם הנדל"ן הקשוח, שבו מדברים לרוב על תשואות ומטרים רבועים, קל לשכוח את המרכיב האנושי. אך עבור עו"ד אודי רובנס – ווקיל, שותף במשרד "קרן כהן בלחרסקי, גפני, רובנס – ווקיל, ינקו ושות'", האנשים הם הלב הפועם של העסקה. המשרד, שנוסד לפני למעלה מ-20 שנה ומתמחה בנדל"ן ובהתחדשות עירונית, גאה בדירוגי האיכות שבהם הוא מככב שנה אחר שנה, אך הגאווה האמיתית של רובנס נמצאת במקום אחר: "הדבר שאנחנו הכי גאים בו במשרד, זה ההון האנושי שלנו שנבחר בקפידה ונמדד על מקצועיות חסרת פשרות לצד אנושיות, מחויבות ומסירות".

שיעור לחיים: כשהתיאוריה פוגשת את המציאות
כדי להבין את הגישה הפרקטית של רובנס, צריך לחזור ליום הראשון שלו כעורך דין צעיר, בשנת 2009. "נפלה על שולחני עסקת תמ"א 38 חיזוק בתל אביב, עוד בימים הראשונים של התחום, עם הסכם שכולל 9 עמודים בלבד", הוא משחזר בחיוך. באותה תקופה, הליווי הבנקאי לעסקאות כאלו עוד לא היה קיים, והמציאות בשטח דרשה אלתור ומקצועיות. "את כל ה-50 העמודים הנוספים שהיו חסרים בהסכם, הוספנו באופן מעשי בזמן העסקה. העסקה הזו לימדה אותי שהסכם מנסחים מתוך ניסיון ולא מתוך תיאוריה", הוא מספר. השיעור הזה הפך לדרך חיים במשרד. כיום, כשהוא מוביל צוות המייצג חברות יזמיות ובעלי זכויות במאות פרויקטים מצפון ועד דרום, הוא מקפיד על כך שהידע המצטבר מעסקה לעסקה יישמר וישרת את הלקוחות הבאים.

הגישה ההוליסטית: לראות את הנולד
רובנס אינו מסתפק רק בפן המשפטי הצר. כשותף וחבר הנהלה, הוא מביא עמו ראייה כוללת של עסקת המקרקעין. "עוד בטרם תחילת המו"מ, בוחן את היסודות המשפטיים, התכנוניים והכלכליים של כל עסקה", הוא מסביר. רק לאחר הבנה עמוקה של כל המרכיבים הללו, הצוות מתחיל בעבודה המשפטית, מתוך מטרה אחת ברורה: להבטיח שהעסקה תצא לפועל ותמומש, ולא תישאר כהבטחה על הנייר.

שקיפות ושותפות: המודל לחלוקת הרווחים
אחת הסוגיות הנפיצות בהתחדשות עירונית היא המתח שבין הרצון למקסם תמורות לבין היתכנות הפרויקט. הגישה של רובנס היא "שקיפות מלאה" מול בעלי הדירות. הוא מקפיד להסביר את מנגנון הרווחיות (תקן 21) ולהבהיר שדרישות מוגזמות עלולות לתקוע את הפרויקט. אך הצד השני של המטבע הוא ההוגנות. רובנס יצר מנגנון שמבטיח שותפות אמת: "ככל שלאחר אישור התב"ע החדשה, המצב הכלכלי של הפרויקט ישתפר, אז מייצרים מנגנון ראוי שבו בעלי הזכויות והיזם יתחלקו ברווח העודף". כך, נוצר אמון הדדי ואינטרס משותף להצלחת הפרויקט.

כשבירוקרטיה מסכנת חיים
במבט על הענף, רובנס מפרגן לרשות להתחדשות עירונית שהפכה את התחום מ"ג'ונגל אחד גדול" למקום של וודאות וידע. בין היתר, הוא מציג את תופעת הדיירים הסרבנים, וקורא לשינוי חקיקה שיפריד בין שאלת הפינוי לשאלת הפיצוי הכספי. "זה פשוט לא ייתכן שבעלים של דירה אחת מביאים לדחיית הפרויקט", הוא קובע נחרצות, ומזכיר שבמציאות הישראלית עיכוב כזה הוא "סיכון ממשי של חיי אדם שחתמו על ההסכם וממתינים למימוש הפרויקט".

הלב שמאחורי העסקה
בסופו של יום, מה שמניע את רובנס הם לא המספרים בטבלאות האקסל, אלא הרגש. ישנם שני רגעי שיא שמבחינתו שווים את הכל: תחילת הביצוע בשטח, והרגע המרגש של אכלוס הדירות החדשות. "ההבנה שהעבודה שלך מול המסכים מביאה לבניית ואכלוס דירות חדשות, מוגנות מפני רעידות אדמה – זה מה שמרגש אותי", הוא משתף. עבורו, לקחת משפחות מדירות ישנות ולדאוג שיהיה להן בית בטוח, זה הדלק שמאפשר לו לצלוח את "המבוכים והקשיים של התחום".

הגדרה מחודשת להצלחה
לסיום, כששואלים את עו"ד רובנס מהי הצלחה בעיניו, התשובה שלו נוגעת במערכות יחסים. "הצלחה היא שהיזמים שאנחנו מלווים, מרגישים שאנחנו חלק מהבית שלהם ושבעלי הזכויות רואים בנו חברים קרובים", הוא מסכם. ולא פחות חשוב מכך – התחושה הפנימית בתוך המשרד, שבו כל עובד מרגיש "חלק ממשפחה אחת גדולה" ולא סתם במקום עבודה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן