זאב גרינברג מוביל התחדשות עירונית כשכבת הגנה אזרחית: "צורך לאומי ולא רק פתרון דיור"

זאב גרינברג, סמנכ"ל ושותף בחברת מידר, פועל בלב אחד התחומים המאתגרים והרגישים ביותר בשוק הנדל"ן הישראלי: ייזום, תכנון והוצאה לפועל של פרויקטים מורכבים למגורים ומסחר, תוך עבודה רציפה מול דיירים, רשויות וגורמי תכנון – ובמציאות שבה שאלות של ביטחון, מיגון וחוסן אזרחי הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח התכנוני.

חברת מידר: יזמות עם שליטה מלאה בתהליך
חברת מידר היא חברה יזמית המתמחה בייזום, תכנון, פיתוח והקמה של פרויקטים מובילים למגורים ולמסחר ברחבי הארץ. החברה הוקמה ומנוהלת על ידי אנשי העסקים דורון שניידר, יחיאל פרוש, זאב גרינברג ושמריהו אידלמן – הפועלים מתוך מסירות, נאמנות, מקצועיות וניסיון רב שנים בתחום הנדל"ן.

מידר מנהלת את כלל הפרויקטים שלה משלב התכנון ועד שלב הרכישה הסופי, בפריסה ארצית רחבה. אחד ממאפייני הליבה של פעילות החברה הוא דגש עמוק על תכנון מפורט וקפדני, כזה שמביא בחשבון לא רק את היבטי הביצוע, אלא גם את הדיירים שעתידים להתגורר במבנים, את השותפים לדרך ואת כלל ההתפתחויות האפשריות לאורך חיי הפרויקט.

ניסיונה הרב של החברה בעולם הבנייה מאפשר לה, לדבריה, לקצר הליכים ולחסוך בטיפול בבירוקרטיה – מה שמוביל לקיצור משמעותי של לוחות הזמנים ולוודאות גבוהה יותר לכלל הגורמים המעורבים.

מוביל פרויקטים מורכבים מהחזון לביצוע
במסגרת תפקידו כסמנכ"ל ושותף, זאב גרינברג אמון על קידום, תכנון, ניהול, ביצוע והוצאה לפועל של פרויקטים מורכבים ומאתגרים, תוך חתירה ליעילות ולמהירות ביצוע.

תחומי אחריותו כוללים ניהול תהליכי התקשרות עם דיירים, ליווי פרויקטים בכל שלבי התכנון והאישורים, עבודה מול רשויות מקומיות וגורמי תכנון, וכן גיבוש מדיניות עבודה וסטנדרטים מקצועיים לפרויקטים מורכבים. השילוב בין עבודה אנושית אינטנסיבית מול בעלי הזכויות לבין ניהול תכנוני וביצועי מוקפד, הוא מבחינתו תנאי להצלחת פרויקטים ארוכי טווח.

"צורך לאומי"
כשגרינברג מתבקש להצביע על נקודה אחת שחייבים לשמר במפת הנדל"ן וההתחדשות העירונית בישראל, תשובתו חד־משמעית: “ההכרה בהתחדשות עירונית כצורך לאומי ולא רק כפתרון דיור.” לדבריו, המלחמה בשנתיים האחרונות חידדה בצורה משמעותית את הקשר הישיר בין איכות הבינוי לבין ביטחון אישי: “בניינים ישנים ללא ממ״דים ותשתיות תקניות, הפכו בן רגע לחולשה אזרחית. ההתחדשות העירונית היא כיום מרכיב חיוני בהגנה על העורף הישראלי.”

גרינברג מדגיש כי יש לשמר ואף לחזק את התפיסה שהתחדשות עירונית אינה מותרות, אלא תשתית ביטחונית־חברתית: “רשויות שמבינות זאת ופועלות לקידום פרויקטים באופן פרואקטיבי, תורמות לא רק לשוק הדיור אלא גם לחוסן הלאומי.”

"נדרש שינוי עומק"
בצד ההכרה בחשיבות התחום, גרינברג מצביע על נקודת כשל מרכזית שמחייבת שינוי עומק:
“קיצור תהליכים והפחתת חוסר הוודאות, במיוחד בתקופה ביטחונית רגישה.”
לדבריו, מלחמת חרבות ברזל הדגישה עד כמה המערכת התכנונית איטית ביחס למציאות המשתנה. “פרויקטים שאמורים לתת מענה מיידי לצורכי מיגון ובטיחות נתקעים שנים בין ועדות, דרישות משתנות ורגולציה מסורבלת.”
חוסר הוודאות הזה, הוא מדגיש, פוגע בדיירים, מרתיע יזמים ויוצר צוואר בקבוק בשוק כולו.

“נדרש פה שינוי עומק, מסלולים ייעודיים מהירים לפרויקטים של התחדשות, והאחדת עמדות בין גופי התכנון.” במציאות הביטחונית של ישראל, הוא מסכם, “עיכוב בפרויקט עשוי להוות סיכון ממשי.”

מבט ל־2026: שנת מבחן לשוק הנדל"ן
במבט קדימה, גרינברג רואה בשנת 2026 שנת מבחן אמיתית עבור שוק הנדל"ן הישראלי.
“דווקא לאחר שנתיים של חוסר ודאות, ראינו מהצד של הדיירים, הרשויות והיזמים אחריות, בגרות ונטייה להבין את המציאות כמו שהיא – ולא כמו שהיינו רוצים שתהיה.”
לדבריו, “2026 תהיה השנה שבה ייבחן האם שוק הנדל"ן הישראלי מצליח לעבור ממלחמה לאיזון.”
כאשר ציבור שלם מבין שדיור יציב הוא אבן יסוד של מדינה חזקה, הוא אומר, השינוי כבר מתחיל. “ואם המגמה הזו תימשך, הריבית תמשיך לרדת – ו־2026 עשויה להיות השנה שבה השוק חוזר לעצמו.”

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן