הרב נתן אלנתן: תכנון לאומי הוא היכולת להסתכל מעבר לחצר הפרטית

בתפקידו כיו"ר מטה הדיור הלאומי, הרב נתן אלנתן נמצא בנקודת ההשפעה הרחבה ביותר על עתיד התכנון והבנייה בישראל. ההחלטות שהוא שותף להן נוגעות למיליוני תושבים, חוצות רשויות מקומיות, ומעצבות פרויקטים לאומיים בקנה מידה חסר תקדים – ממטרו ועד התחדשות עירונית בפריפריה. עבור הרב אלנתן, תכנון אינו רק מקצוע או מנגנון – אלא כלי מדינתי שנועד לייצר מציאות מתפקדת לאורך זמן.

מהרישוי אל המרחב המטרופוליני: איך הרפורמות כבר משפיעות
הרפורמות שמטה התכנון הלאומי הוביל בשנים האחרונות נתפסות לעיתים ככאלה שנוגעות בעיקר לעולם הרישוי – אך בפועל, ההשפעה שלהן רחבה בהרבה. “הרפורמות משפיעות בראש ובראשונה על עולם הרישוי,” אומר אלנתן, “אבל ההשלכות שלהן ניכרות גם בקידום פרויקטים לאומיים רחבי היקף.”

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו – תמ״א 70. מדובר באחת מתוכניות התכנון המשמעותיות ביותר שמקודמות כיום בישראל, תוכנית שמבקשת לשנות לא רק את התחבורה – אלא את אופן החיים סביב תחנותיה.

“במסגרת תמ״א 70,” הוא מסביר, “הוותמ״ל מקדם תכנון אינטנסיבי סביב תחנות המטרו – מגורים, תעסוקה ועירוב שימושים, לצד תקני חניה מופחתים ותכנון מוטה תחבורה ציבורית.”

לדבריו, בחלק ניכר מהתוכניות כבר נראית התקדמות ממשית, בעיקר באזורים שבהם הרשויות המקומיות מאמצות את התפיסה החדשה ולא נאחזות בדפוסים ישנים.

בין NIMBY לאחריות לאומית: הביקורת שנוגעת בלב התפקיד
בתפקיד שמשפיע על תשתיות, תחבורה, אנרגיה ודיור – הביקורת היא חלק בלתי נפרד מהיומיום. אלנתן מדבר עליה בישירות. “מרבית הביקורת מגיעה מרשויות מקומיות ומתושבים בגישת NIMBY – ‘לא אצלי בחצר’,” הוא אומר. “זה טבעי ומובן: ראש רשות נבחר כדי לדאוג בראש ובראשונה לתושביו.” 

אבל כאן בדיוק, לדבריו, נמתח הקו בין תפקיד מקומי לתפקיד לאומי. “התפקיד שלי, לעומת זאת, הוא להסתכל על התמונה הלאומית הרחבה,” הוא מחדד. “תשתיות כמו מתקני אנרגיה, תחנות כוח או מערכות תחבורה הן תנאי בסיס לקיומה של מדינה מודרנית ומתפקדת.”

האתגר האמיתי, מבחינתו, אינו רק תכנוני – אלא ערכי וציבורי: “לבחור את החלופה המיטבית ביותר עבור מדינת ישראל כולה, גם כשזה כרוך בהחלטות קשות ובמאבקים ציבוריים.”

מהפכת מורשה להיתר: שינוי סדרי עולם
אחת הרפורמות הדרמטיות ביותר שמוביל מטה התכנון היא מהפכת “מורשה להיתר” – רפורמה שמשנה את תהליך הוצאת היתרי הבנייה מהיסוד. “זו רפורמה שמטלטלת סדרי עולם,” אומר אלנתן בפשטות. “והאתגר המרכזי בה הוא לייצר אמון – בעיקר אצל הרשויות המקומיות.” לדבריו, החשש הראשוני מובן, אך אינו מוצדק: “חשוב להבהיר שמדובר ברפורמה שמיטיבה עם הרשויות ולא פוגעת בסמכויות המקצועיות של מהנדסי הערים או הוועדות המקומיות.” 

הדרך ליישום, מבחינתו, אינה כוחנית אלא מדורגת: “אנחנו פועלים בזהירות ובשיתוף פעולה, רשות אחר רשות, בליווי צמוד ובהסברים מפורטים.” הוא מביא דוגמה קונקרטית: “בית שמש היא דוגמה מצוינת – רשות שהתנגדה בתחילה והיום תומכת ברפורמה, לאחר שהבינה שהיא מייעלת תהליכים מבלי לפגוע בשיקול הדעת המקצועי.”

פריפריה חזקה מתחילה בתכנון שמייצר שירותים
כששואלים את אלנתן היכן צריך להתמקד בשנים הקרובות, התשובה שלו ברורה: חיזוק הפריפריה – לא כסיסמה, אלא כתוצאה תכנונית. “אנחנו פועלים שתושבי הפריפריה לא יצטרכו להגיע למרכז כדי לצרוך שירותים,” הוא אומר. “כאשר עיר גדלה ומגיעה להיקף אוכלוסייה משמעותי, ניתן להצדיק בהקמת תחנת רכבת, בית חולים ומוקדי תעסוקה.”

הוא מצביע על נתיבות כדוגמה מובהקת: “עיר שצומחת בקצב מואץ, משנה את מעמדה והופכת מיישוב פריפריאלי לעיר מרכזית בדרום.” המטרה, לדבריו, היא ברורה: “שתושב בצפון או בדרום יקבל את אותם שירותים בסיסיים – חינוך, בריאות, תחבורה ותעסוקה – מבלי להיות תלוי במרכז הארץ.”

המורשת: לשחרר את הפקק של ההיתרים
כשאלנתן נשאל איזו השפעה היה רוצה להשאיר על מפת התכנון בישראל, הוא חוזר לנקודה אחת מרכזית – היתרי הבנייה. “מתוך ניסיון אישי בשוק הפרטי, הבנתי שזהו החסם המשמעותי ביותר בענף,” הוא אומר. “ככל שנצליח להפוך את ההליך לקצר, פשוט וברור – כך נשחרר חסמים ונאיץ את הבנייה בפועל.”

הוא מונה שורה של מהלכים שכבר בוצעו: ביטול ההפרדה בין שטחים עיקריים לשטחי שירות,

ביטול ההקלות, יישום מודל ‘מורשה להיתר’. “המהלך הבא והקריטי,” הוא מדגיש, “הוא עדכון ההגדרה של ‘בניין גבוה’, כדי לאפשר התחדשות עירונית כלכלית גם בפריפריה – במיוחד באזורים המועדים לרעידות אדמה על השבר הסורי־אפריקאי, שבהם נדרשים ממ״דים וחיזוק מבנים.”

רגע שמצדיק את הדרך
יש מהלך אחד שכאשר אלנתן רואה אותו מתקדם, הוא יודע שהיה שווה לעבור את הדרך.
“אני מאמין שבתוך שנים ספורות כ־50% מבקשות ההיתר יוגשו ויאושרו במסגרת ‘מורשה להיתר’,” הוא אומר. “זה שינוי דרמטי שיטלטל את שוק הנדל"ן, יקצר לוחות זמנים ויאפשר מימוש מהיר של תוכניות.” וכשהשינוי הזה מתרחש – מבחינתו התמונה ברורה:
“מבינים שהמאבקים היו מוצדקים.”

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן