רז קינסטליך: "אני אוהב את ראשון לציון אהבה אמיתית"

זו הקדנציה השנייה של רז קינסטליך כראש עיריית ראשון לציון, אחת הערים הגדולות והמשפיעות בישראל. כשהוא נבחר לאחד מ־50 האנשים המשפיעים בתחום הנדל"ן בישראל, קינסטליך מדבר על הנהגה עירונית מתוך תפיסה ברורה: תכנון ארוך טווח, קבלת החלטות לא פופולריות כשצריך, ומיקוד מתמשך בטובת העיר – גם כשיש רעש מסביב. “אל תיתן לרעשי הרקע להסיט אותך מהדרך,” הוא אומר. “תמיד יהיו מי שיבקרו החלטה כזאת או אחרת, אבל תזכור תמיד שאתה קם בכל בוקר מתוך תחושת שליחות, כדי לשרת את 300 אלף תושבות ותושבי העיר ולהפוך את ראשון לציון לעיר הכי טובה בישראל.”

עיר בצומת: בין בסיס יציב לצמיחה מואצת
ראשון לציון נמצאת היום בצומת משמעותי: עיר מבוססת, עם מערכות חינוך, תרבות ושירותים מפותחות – ובמקביל עיר שממשיכה לצמוח ושואפת בעתיד לחצות את רף חצי מיליון התושבים. מבחינת קינסטליך, האתגר המרכזי הוא לא הצמיחה עצמה, אלא האופן שבו היא מתבצעת. “האתגר המרכזי הוא להבטיח שצמיחה מואצת לא תבוא על חשבון האיתנות הכלכלית ואיכות השירות לתושב – אלא להפך,” הוא מסביר. “אנחנו פועלים מתוך תפיסה ברורה של איזון: ניהול תקציבי אחראי וארוך טווח שמאפשר לנו להמשיך ולהגדיל השקעות בכל תחומי הליבה החשובים – בחינוך, בתרבות, ברווחה, בתשתיות ובמרחב הציבורי – לצד פיתוח עירוני מתקדם.”

עירוב שימושים כמפתח לאיכות חיים
אחד היעדים האסטרטגיים המרכזיים שקינסטליך מציב הוא חיזוק ראשון לציון כמוקד תעסוקה מטרופוליני משמעותי. בעיניו, עיר שאינה מספקת מקומות עבודה איכותיים לתושביה – מפספסת חלק מהתפקיד שלה. “אנחנו פועלים למשיכת שחקנים מובילים במשק – בתחומי ההייטק, הפיננסים, הבריאות, המסחר והשירותים המתקדמים,” הוא אומר, ומונה שורה של חברות וגופים שכבר בחרו לפעול בעיר, בעיקר במתחם ה־1000 – “באמצעות תכנון עירוני אנחנו גם מחזקים את הכלכלה העירונית וגם מאפשרים לתושבים לעבוד קרוב לבית, להפחית נסיעות יומיומיות ארוכות ולשפר משמעותית את איכות החיים.”

אחריות מקומית – סמכויות ארציות
מאז שנכנס לתפקידו, קינסטליך מנהל עיר במציאות מתמשכת של חירום: מגפת הקורונה, מבצעים צבאיים, ומלחמה ארוכה וקשה. הרצף הזה, לדבריו, חידד פער עמוק בין האחריות המוטלת על השלטון המקומי לבין הסמכויות שניתנות לו בפועל. “במצבי חירום, וגם בשגרה, ראשי הערים הם אלה שנמצאים בקו הראשון,” הוא אומר. “אנחנו מכירים את השטח, את התושבים, את הצרכים בזמן אמת. ועדיין, לא אחת אנחנו נתקלים בבירוקרטיה שאינה מותאמת למציאות.” 

הוא מביא דוגמה ברורה: “יש מצבים שבהם ועדה בראשות נציג משרד האוצר מקבלת החלטות מהותיות על עתיד תכנונה של העיר, כולל הסבת זכויות מתעסוקה למגורים – בעוד שלראש הרשות, שנושא באחריות על עתיד העיר, אין את הסמכות לקבל החלטה כזו בעצמו.”

התחדשות עירונית: לא רק מספרים
כראש עיר, קינסטליך נדרש לאזן בין הרצון לקדם התחדשות עירונית לבין החששות של תושבים משינוי, צפיפות ופגיעה באיכות החיים. לדבריו, האיזון מושג דרך תכנון חכם והקשבה אמיתית לציבור. “אנחנו מפתחים מנגנונים חדשניים שמאפשרים לנו לאזן בין פיתוח שכונות חדשות לבין התחדשות עירונית,” הוא מסביר, ומציין את פרויקט פינוי־בינוי שכונת רמת אליהו, לצד חיזוק ההתחדשות הבניינית במרכז העיר. “אנחנו מקפידים על חלוקה מאוזנת: התחדשות בניינית עדינה בלב השכונות הוותיקות, ומתחמי פינוי־בינוי משמעותיים יותר לאורך צירים ראשיים – שם משולבים עירוב שימושים, מסחר ותעסוקה, ובעיקר יצירת מרחבים ציבוריים משמעותיים.”

הצלחה עירונית שמתקנת עיוותים היסטוריים
עבור קינסטליך, הצלחה עירונית אינה נמדדת רק במספר יחידות דיור. אחת הדוגמאות המרכזיות שהוא מציין היא ההסכם ההיסטורי לפינוי הבסיס הצבאי מטווח 24. “זה שטח שהיה סגור, מגודר ומנותק מהעיר, עתיד לחזור סוף־סוף לתושבי ראשון לציון,” הוא אומר. “מאות דונמים שיאפשרו פיתוח של שטחים ירוקים פתוחים, שמורת טבע רחבת ידיים, שילוש אורכה של רצועת החוף שלנו, ובניית שכונה עירונית ים־תיכונית בחזית העיר אל מול הים.”

תחבורה: החלטה לטווח ארוך
תחום התחבורה הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לבחירה להסתכל קדימה, גם במחיר של אי־נוחות זמנית. העיר מובילה מהפכת תחבורה בהיקף של כ־18 מיליארד שקל, הכוללת קווי רכבת קלה, מטרו ופרויקטים משלימים. לדבריו, "ראשון לציון צפויה להמשיך ולגדול ולהוסיף בחמש השנים הקרובות עוד כ-100 אלף תושבות ותושבים, זאת הודות לשכונות החדשות הנבנות כעת, הביקוש הרב במתחמי התעסוקה והמסחר שלנו, ומהפכת התחבורה העצומה שאנו מובילים בתוך העיר בהיקף של כ-18 מיליארד שקל, הכוללת את הקו הכחול, החום, הירוק, הארכת הקו האדום ופרויקט המטרו". 

אתה לא חושש מאי נוחות לתושבים?
"כשנכנסתי לתפקיד ייעצו לי שלא להתעסק בכלל עם תחבורה. הרי מהפכה שכזו שטומנת בחובה לא מעט אי נוחות לתושבים, היא לא משהו שראש עיר צריך או רוצה. ועדיין החלטתי לראות לנגד עיני את מה שטוב לעיר ולא מה שבהכרח טוב פוליטית. נושא התחבורה היה תקוע כאן בעיר ולא התקדם ב-30 השנים האחרונות. כמי שחי בראשון לציון כל חייו, אני יודע עד כמה העבודות שמתבצעות כעת לא פשוטות ומעמידות את כולם במבחן הסבלנות. אבל אין לנו ברירה: אם לא נבצע את השינוי עכשיו, נמשיך להיתקע בפקקים, לשלם בבריאות ובאיכות החיים".

אם היית צריך לתת לעצמך עצה אחת, קצרה, ליום הראשון בלשכה – מה היא הייתה?
"אל תיתן לרעשי הרקע להסיט אותך מהדרך. תמיד יהיו מי שיבקרו החלטה כזאת או אחרת, אבל תזכור תמיד שאתה קם בכל בוקר מתוך תחושת שליחות, כדי לשרת את 300 אלף תושבות ותושבי העיר ולהפוך את ראשון לציון לעיר הכי טובה בישראל". 

מה ההבנה שהכי השתנה אצלך מאז שנכנסת לתפקיד?
"עד כמה החיים לא צפויים. השבעה באוקטובר שינה את חיינו ללא היכר. אני זוכר שב-7:00 בבוקר עמדנו בחמ"ל העירייה המומים, מסתכלים על המסכים ורואים טנדרים לבנים עם דגלי חמאס נוסעים בשדרות. אני לא אשכח את הרגע הזה שאני מתחיל לקבל טלפונים לנייד שלי – 'ראש העירייה, אני תושב העיר. אני וחברים שלי נמצאים במסיבה ליד קיבוץ רעים, יש פה מחבלים מכל עבר – אנחנו צריכים עזרה'. במקביל, אין סוף ממתינות של תושבים שהילדים שלהם במסיבה ולא עונים.

ראשון לציון איבדה מאז 82 מטובי בניה ובנותיה – תושבי העיר הזו או מקרבה ראשונה לתושבי העיר. מאז אותו הרגע, אני נושא איתי את פניהם ופניהן של כל אחת ואחד מהם ונמצא בקשר הדוק עם המשפחות השכולות". 

איזה ויתור אישי לא רואים מהצד, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהתפקיד שלך?
"הוויתור האישי הגדול ביותר הוא על הפרטיות ועל הזמן המשפחתי. ניהול עיר הוא תפקיד שאין בו באמת כיבוי אורות – הוא מלווה אותך 24/7.
יש לי שלושה ילדים קטנים ואני מקפיד בכל בוקר לבלות איתם כמה שיותר לפני שיוצאים למסגרות. זה זמן קדוש עבורי. גלי אשתי היקרה ושלושת ילדיי האהובים ריף, רוי ורום הם העוגן והדלק שמניעים אותי.
אני אוהב את ראשון לציון אהבה אמיתית. נולדתי בעיר הנפלאה הזאת, כאן גדלתי והתחנכתי וכאן אני גם מגדל ילדיי. אין דבר שאני יותר אוהב מאשר לקום בבוקר ולשרת את כ-300 אלף התושבות והתושבים של העיר המדהימה הזו". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן