רפי אלמליח: תכנון טוב נמדד לא במספרים - אלא באיכות החיים שהוא מייצר

כאשר רפי אלמליח, מנכ״ל מינהל התכנון, מדבר על תכנון – הוא לא מדבר רק על יחידות דיור, טבלאות או סטטיסטיקות. עבורו, התכנון הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו המדינה מעצבת את חיי היומיום של אזרחיה: איך נגור, איך ננוע, איפה נפגוש זה את זה, ואיזו איכות חיים תהיה כאן בעוד עשור ויותר. “בסופו של דבר,” הוא אומר, “אנחנו מתכננים את העתיד. ההחלטות שמתקבלות היום יוצרות את מציאות החיים של מחר.”

היקפים חסרי תקדים – והמעבר לשלב המימוש
בשנת 2025 מערכת התכנון עמדה ביעדים שהוגדרו לה ואף מעבר לכך, עם אישור היקפים משמעותיים של יחידות דיור בכל רחבי הארץ – כ־180% מהיעדים. הנתונים הללו מצביעים, לדבריו, על כך שמינהל התכנון מספק מלאי תכנוני רחב ומגוון, כזה שנותן מענה לצורכי השוק בטווח הארוך.

אך כאן, הוא מדגיש, חל שינוי במוקד האתגר: “האתגר המרכזי עובר בהדרגה משלב התכנון לשלב המימוש.” בשנת 2026, הדגש יהיה על חיבור הדוק יותר בין תכנון לתשתיות – תחבורה, אנרגיה, מים ופסולת – כדי לאפשר הוצאה לפועל בקצב גבוה ויעיל.

במקביל, מינהל התכנון פועל לחיזוק הוועדות המקומיות, מתוך הבנה ששם מתרחש המימוש בפועל. מדובר בליווי מקצועי, פישוט הליכי רישוי, שימוש בכלים טכנולוגיים, פעילות רשות הרישוי הארצית ומעקב ממוקד אחר תוכניות שאושרו אך טרם מומשו, במטרה לזהות חסמים ולסייע בהסרתם.

התחדשות עירונית: כלכליות ותשתיות במרכז
התחדשות עירונית הפכה בשנים האחרונות לציר מרכזי במדיניות התכנון בישראל, אך אלמליח אינו מתעלם מהמורכבות. שני החסמים העיקריים, לדבריו, הם כלכליות ותשתיות.

בפרויקטים רבים – בעיקר בפריפריה ובאזורים ותיקים – קיימים פערים בין עלויות הביצוע לערכי הקרקע. מצב זה מחייב ודאות תכנונית גבוהה וכלים משלימים שיחזקו את ההיתכנות הכלכלית. במקביל, התחדשות בהיקפים רחבים אינה יכולה להתקיים ללא היערכות תשתיתית מתאימה: תחבורה, מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ומערכות עירוניות תומכות.

לכן, מדיניות התכנון כיום מתמקדת ביצירת מסגרות שמחזקות את הכלכליות של הפרויקטים לצד תכנון מוקדם ומקביל של התשתיות. “התחדשות עירונית,” הוא מדגיש, “צריכה להיות מנוע אמיתי לחידוש עירוני איכותי ובר־קיימא – לא רק מהלך תכנוני.”

שינוי התפיסה: המרחב הציבורי במרכז
אם יש שינוי אחד שאלמליח מזהה כתהליך משמעותי בשנים הקרובות, הוא נוגע לתפיסה עצמה. אתגרי המאה ה־21 מחייבים, לדבריו, תכנון שמחזיר את המרחב הציבורי למרכז.

“נראה יותר ערים ושכונות שמתייחסות למרחב הציבורי כלב הפועם של הקהילה,” הוא אומר. מקום של מפגש, פעילות ושייכות. עירוניות בריאה, בעיניו, היא כזו שמחזקת חיי קהילה, מגוונת אוכלוסיות ומייצרת איכות חיים אמיתית – לא רק צפיפות.

דיור להשכרה כחלק ממארג רחב
האם דיור להשכרה הוא פתרון העתיד לזוגות צעירים? אלמליח מציע מבט מאוזן. דיור להשכרה הוא מרכיב חשוב, אך לא פתרון יחיד. המפתח, לדבריו, הוא גיוון אמיתי של פתרונות מגורים: מיקרו־דירות, דיוריות, מיזמי השכרה ארוכת טווח וגם דיור מוגן – שיוצר תחלופה ומפנה דירות קיימות לאוכלוסיות צעירות יותר. “שוק דיור מאוזן וגמיש,” הוא אומר, “נשען על מגוון – לא על פתרון אחד.”

כשאתה מסתכל קדימה, איזו השפעה היית רוצה להשאיר על מפת התכנון בישראל?
"מערכת תכנון מקצועית שמצליחה לייצר ודאות – לציבור, לרשויות ולשוק – ולתרגם מדיניות לאיכות חיים בשטח. בסופו של דבר, אנחנו מתכננים את העתיד: את הערים, השכונות והמרחבים שייבנו כאן בעשור הקרוב ויותר. התכנון של היום יוצר את מציאות החיים של מחר. מתוך תפיסה אופטימית ואמונה ביכולת שלנו לחיות כאן באיכות חיים גבוהה, התכניות שמקודמות כיום מניחות תשתית לחיים טובים, קהילתיים ובריאים יותר לדורות הבאים".

איזה הישג אתה מרגיש שכבר משנה בפועל את המציאות בשטח – ולא רק על הנייר?
"אחד המהלכים המשמעותיים שמתחילים כבר היום להשפיע בפועל הוא חלוקת המדינה לאזורי תפקוד. מדובר בשינוי תפיסתי עמוק שמוביל מינהל התכנון, שמעביר את התכנון מהסתכלות על גבולות מוניציפליים ומחוזיים – לתכנון המבוסס על האופן שבו אנשים חיים, עובדים וצורכים שירותים בפועל.

אזורי התפקוד מגדירים מרחבים יומיומיים של מגורים, תעסוקה, תחבורה ושירותים, מתוך מטרה שכלל השירותים המרכזיים יהיו זמינים לתושב במרחק של עד כ־15 דקות מהבית. גישה זו מאפשרת תכנון מתואם ויעיל של תשתיות ודיור, מצמצמת פערים בין מרכז לפריפריה, ומחזקת את היכולת לממש תכניות בשטח באופן שמותאם לצרכי התושבים ולאיכות החיים שלהם".

יש החלטה או מהלך תכנוני שכאשר אתה רואה אותו מתקדם, אתה אומר לעצמך: “על זה היה שווה לעבור את כל המאבקים”?
"יש כמה מהלכים כאלה. בראשם מהפכת מפרץ חיפה (תמ"א 75), שמבטאת שינוי תפיסתי ומעבר מתעשייה מזהמת במרץ לסביבה ואיכות חיים; פעילות הותמ״ל כמנוע מרכזי להגדלת היצע הדיור; והפיכת ההתחדשות העירונית לחלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה הלאומית.

גם תוכנית המתאר הארצית למרחב תחנות המטרו (תמ"א 70), שמניחה את התשתית לפיתוח אינטנסיבי סביב מערכות תחבורה עתירות נוסעים, היא דוגמה למהלך ארוך טווח שכבר היום ברור שישפיע באופן דרמטי על פני הערים בישראל".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן