כוח כפול: עו"ד אופיר כהן קוניוק ועו"ד יפעת הגיעו לצמרת הענף דווקא מהבחירה לייצג את "האזרח הקטן"

בעולם הנדל"ן הקשוח, שבו לעיתים קרובות המספרים גוברים על האנשים, עו"ד אופיר כהן-קוניוק ועו"ד יפעת כהן הן תופעה יוצאת דופן. הן לא רק שותפות עסקיות המנהלות משרד מצליח, אלא אחיות שמביאות אל שולחן המשא ומתן דינמיקה משפחתית, חום אנושי ותפיסת עולם ששמה את האדם במרכז.

השנה, כשהן בנבחרת הנשים המובילות, הן חושפות את הסוד מאחורי ההצלחה שלהן: ההבנה שבית הוא לא רק קירות ובטון, אלא הנשמה של המשפחה הגרה בו. "שתינו ידענו שנלך לעולם המשפט והנדל"ן", מספרת אופיר, המייסדת, "אבל חיפשנו את הדרך לחבר את זה לאהבה שלנו לאנשים".

הניצוץ הראשון: להבין את גודל השעה
הסיפור שלהן מתחיל הרבה לפני הקמת המשרד המשותף. עבור אופיר, הרגע המכונן קרה לפני כ-18 שנה, כשנחשפה לפרויקט הפינוי-בינוי הראשון בישראל. "ראיתי איך מהלך נדל"ני יכול לשנות חיים של אנשים. זה לא רק חוזים וקומבינציות, אלא ממש שינוי מציאות יומיומית של משפחות", היא נזכרת.

יפעת, השותפה, הגיעה מכיוון משלים של תכנון ובנייה וליווי עסקאות מורכבות. "בהתחלה זה נראה כמו אירוע חד-פעמי", היא משתפת, "אבל מהר מאוד הבנתי שמדובר בהליך עמוק, שמלווה אנשים לאורך שנים". החיבור בין הניסיון של אופיר בחלוציות התחום לבין הראייה התכנונית של יפעת יצר שלם הגדול מסך חלקיו. "אנחנו שונות, אבל משלימות", הן מעידות על השותפות.

בחירה אסטרטגית: נאמנות ללא "כוכביות"
אחת ההחלטות האמיצות ביותר של האחיות הייתה לסרב לייצג יזמים, בחירה לא טריוויאלית בענף. "אנחנו לא מייצגות יזמים, גם לא את הטובים שבהם", הן מבהירות. המטרה: ליצור אמון מוחלט מול הדיירים. "כשאת מייצגת רק דיירים – הראייה שלך נקייה. אין ניגוד עניינים, אין כוכביות".

גישה זו מאפשרת להן להפוך את משוואת הכוחות המסורתית. במקום שהדיירים ירגישו "קטנים" מול היזם המגיע עם מצגות וצוותים, האחיות כהן מזכירות להם מי בעל הבית האמיתי: "הכוח האמיתי נמצא בקרקע, והקרקע היא של הדיירים". הן לא מהססות לומר לדיירים ש"לא כל יזם מתאים לכל פרויקט", ולבנות עבורם מכרזים מדויקים שיתאימו לאופי הקהילה הספציפי בבניין.

כוח נשי כפול: "היא השותפה, היא האחות"
ההצלחה המקצועית של המשרד שזורה בסיפור האישי של שתי נשים, אימהות לילדים (אופיר ל-2, יפעת ל-3), שמג'נגלות בין קריירה תובענית למשפחה. כשאופיר נשאלת למי היא מוקירה תודה על הדרך, התשובה שלה אישית מאוד: "במיקרוקוסמוס הקטן שלנו, התודה היא לזו שלצידי – אחותי ושותפתי יפעת".

היכולת שלהן לפרוץ חסמים ביורוקרטיים נובעת מהרגישות הזו. במקרה בולט, הן הצליחו להפוך החלטה של רשות מקומית שדחתה מתחם שלוש פעמים. הסוד לא היה בטיעון משפטי יבש, אלא בירידה לשטח: הן לקחו את מקבלי ההחלטות לסיור, הראו להם את הקשיים הפיזיים של האוכלוסייה המבוגרת, והצליחו לשכנע אותם לשנות את המדיניות ולהכניס את המתחם למסלול.

לא מפעל, אלא "סלון ביתי"
בעוד משרדים רבים שואפים לגדול ולהפוך ל"מפעלים" של הסכמים, יפעת ואופיר מתעקשות לשמור על אופי של משרד בוטיק. "מי שנכנס אלינו אומר שהוא מרגיש שנכנס לסלון ביתי", אומרת אופיר.

עבורן, תפקיד עורך הדין חורג בהרבה מניסוח מסמכים. הן רואות את עצמן כ"גשר" – בין הדיירים ליזמים, בין הרשויות לפרויקט, ובעיקר בין הדיירים לבין עצמם. "לפעמים זה מרגיש שאנחנו 'רועות צאן' שמנהלות קהילה שלמה שצריכה ללכת יחד", הן מחייכות.

במבט קדימה לשנים הבאות, החזון שלהן נשאר צלול ואישי: "אנחנו רוצות שהדיירים שלנו יצאו מהתהליך הזה אחרת – עם תחושת אמון וביטחון". עבור האחיות כהן, זו השורה התחתונה החשובה ביותר.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן