נפתחו הדיונים על חוק ההסדרים - האם נשלם מס רכוש על הקרקעות?

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה את דיוניה בחוק ההסדרים, הנילווה לחוק התקציב לשנת 2026. הוועדה פתחה את דיוניה בפרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924), שעניינו החזרת מס הרכוש על קרקעות בסיווגים שונים. 

במסגרת הצעת החוק, מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע על קרקע, לרבות קרקע חקלאית. כמו כן, מוצע לקבוע מודל שומה עצמית, הוראות לעניין הליכי תשלום, הגשת הצהרות מקוונות, השגה, ערעור והוראות לעניין אמצעי אכיפה, וכן לצמצם פטורים שניתנו בעבר. 

בנוסף, קרקע שעליה בניין ששטחו פחות מ-30% מהשטח המותר לבניה תהיה חייבת במס, ויראו את שוויה של קרקע שעליה בניין, ששטחו פחות מ-10%מהשטח המותר לבנייה, כשווי השוק של הקרקע כאילו לא היה עליה בניין. שווי השוק של קרקע בייעוד חקלאי ושל קרקע בייעוד חקלאי ששונה ייעודה, יהיה שווי הקרקע בניכוי סכום של 60 אלש"ח לדונם. הפטור ממס בהתאם להצעה יהיה רק לבעלים של קרקע בשווי שוק שאינו עולה על 60 אלש"ח, ובלבד ששווי כלל הקרקעות שבבעלותו אינו עולה על 250 אלש"ח. מוצע כי המיסוי יחול מתחילת שנת 2026 ואילך גם על כל בעל קרקע קודם לכן.

במהלך הדיון אמר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "כמעט שנתיים אנחנו בוחנים את הנושא הזה מכל כיוון, אנחנו לא שמחים עם הצעות להעלאת מיסים, אנחנו עם אחריות מאוד גדולה מבחינה תקציבית בשנים הקרובות, הצלחנו לעמוד בשנתיים מאוד מורכבות מבחינה פיסקלית. היום אנחנו על סיפו של תקציב 26, אבל הדיון הרבה מעבר לכך, אנחנו בפני גל מאוד משמעותי וצרכים משמעותיים, שרובם ככולם קשורים למלחמה, 6 מיליארד ש"ח צרכי שיקום לחיילים שנפגעו, 22 מיליארד ש"ח צרכי ריבית נוספים, וצרכי ביטחון נוספים, סך הכל סדר הגודל של כלל הצרכים הללו הוא כ-50 מיליארד ₪. אנחנו רוצים לסייע בשאלה מי נושא בנטל, אם לא נקדם את ההצעה עוד שנה שנתיים נמצא את עצמנו במצב שאנחנו צריכים לפגוע יותר באדם העובד, בעלויות שלו בסופר, אדם שכבר היום משלם הרבה יותר כסף. התשובה בכל הבחינות שנעשו חד משמעית, עדיף מס על רכוש נדל"ן מאשר על האדם העובד והצורך". 

עוד הוא אמר כי: "כבר שנתיים אנחנו על המדוכה, הוקם צוות שבחן את הדברים, נעשו השוואות בינ"ל, קול קורא לציבור, ניתחנו את הצעדים הקודמים, בחנו את הדברים, ב-25 שנה שעברו מאז ביטולו של המס הקודם, הרבה מאוד השתנה, אנחנו סמוכים ובטוחים שהיכולות של רשות המיסים מאפשרות לעשות את זה בשום שכל. כל המניע הוא פיסקלי, אבל יש עוד שיקולים, שאלות של שוויון, של השפעה על שוק הנדל"ן, זה לא הדבר הראשון אבל גם שאלות שצריך להתמודד איתן, והחוק שהוגש לכנסת משלב גם התייחסויות לכך. היום אנחנו נותנים בסיס מס רחב שיאפשר לנו התאמות בהמשך, יש לנו פתרונות ליצור שומה פשוטה, אם בעבר דובר על עידוד בנייה, הפוקוס כאן פיסקלי. שווי קרקעות אנחנו מעריכים ב-800 מיליארד ₪, 300 מיליארד משקי בית, 500 מיליארד חברות. בהתאם למס, הכנסות המדינה יהיו בין 8 מיליארד ל-12 מיליארד ₪ הכנסות בשנה מלאה, בהבשלה מלאה. בשנת 26 הצפי הוא ל-400 מיליון ₪. החוק מטפל באי שוויון והשפעות על אוכלוסיות שונות, מדובר במס שמגדיל את השוויון. הכנסה ממוצעת של משק בית שמחזיק בקרקע כזו עומד על 34.7 אלף ₪, שווי ממוצע של קרקע מהסוג הזה, מוערך במיליון ₪".

לשאלות חברי כנסת, הדגיש ראש רשות המיסים, שי אהרונוביץ': "על כל קרקע פנויה החוק יחול, הצורך הוא פיסקלי".

באגף תקציבים באוצר ציינו כי 400 מיליון השקלים הצפויים להיכנס בשנת 2026 לקופת המדינה במידה והחוק יאושר, כבר נלקחו בחשבון בתקציב המדינה לשנת 2026.

גורמי השוק וחברי כנסת מתחו ביקורת נוקבת על הצעת החוק, בטענה לפגיעה לא מידתית באנשים מהשורה, ועל ההתכנות של חקיקתו בסד זמנים כה דחוק. 

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילבצקי פנה לאנשי האוצר: "מי שעוסק ביצור המזון יגלגל את זה על יוקר המחיה, האם חשבתם על השרשור הזה כשהכנתם את החוק?".

ח"כ משה גפני, אמר: "אני לא אוהב את החוק הזה, היו לנו כמה דיונים פה על הדרוזים שיש להם קרקע ולא נותנים להם לבנות, אז עכשיו יקחו להם כסף על קרקע שלא מאפשרים להם לבנות?". גפני התריע כי המס יגולגל בסופו של דבר לכיסו של האזרח דרך מחירי החשמל ומוצרי המזון.

ח"כ אחמד טיבי מתח ביקורת חריפה על הרחבת המס וטען כי מדובר בפגיעה אנושה בזכות הקניין, במיוחד בחברה הערבית והדרוזית הסובלת ממילא מקשיי תכנון: "המס הזה מערער את הביטחון שקניין פרטי מוגן מפני הפקעה. בגלל חוק כזה כל מי ששיש לו רכוש משלם למדינה 1.5% בשנה, למה?". 

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, הזהיר כי הטלת המס תהפוך את הקרקעות הפנויות ל"נכס רעיל" ותוביל להאטה דרמטית בענף הבנייה. בריק הדגיש כי במקרים רבים העיכוב בבנייה נובע מרגולציה ומהחלטות רשויות מקומיות שאינן בשליטת הקבלנים: "הייתי שם כשקבלנים זכו בקרקעות במאות מיליונים וראש העיר אמר שלא ייתן אישור עד שיהיה כביש עוקף, ועד היום אין אישור". הוא הוסיף כי מדובר בפגיעה חסרת היגיון שתתפוצץ לציבור בעיניים דרך מחסור חמור בדירות ועליית מחירים אוטומטית.

עו"ד רואי עזרא, מלשכת עורכי הדין תהה על עצם החזרת החוק שבוטל בעבר, וציין את הקושי הכלכלי הממשי שייווצר בליווי פרויקטים: "היום קבלנים מתקשים מאוד לעשות פרויקט בגלל רווח יזמי נמוך; אם מטילים עליו 1.5% כפול 15 שנה, איך מבקשים מהבנק ללוות את הפרויקט?". הוא הדגיש כי המס אינו שוויוני ופוגע בחלשים שנאלצים למכור את קרקעותיהם לגורמים חזקים מהם, וקרא להוציא את החוק מחוק ההסדרים בשל משקלו הכבד והשלכותיו הקריטיות.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן