האם ההתחדשות העירונית בקיפאון?

עכשיו זה כבר רשמי: דו"ח שהוציאה הרשות להתחדשות עירונית לקראת 2026, קובע בבירור את מה שכולנו יודעים: דווקא במהלך השנתיים של המלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, דווקא כשהצורך בהתחדשות עירונית ובממד לכל דירה התברר כחיוני מאין כמותו, דווקא בשנתיים אלה ירדו ההיתרים לפרויקטים חדשים של התחדשות עירונית , שהסתכמה במהלך שנתיים אלה ב-כ-17 אחוזים, כ-12 אלף היתרים בלבד ב-2025, זאת לעומת יותר מ-15 אלף ב-2025.

ומה מעניין בנתונים אלה יותר מכל, הינה הירידה הממש גורפת במתן היתרים דווקא באותם אזורים ב"מדינת תל אביב" ומרכז הארץ שנחשבו בשעתו למבוקשים במיוחד. בתל אביב הייתה ירידה של כ-30 אחוזים ובמחוזות המרכז וחיפה של כ-40 אחוזים, בהתאמה.

המחוזות ש"הצילו" קמעא את הנתונים היו מחוז הדרום בו הייתה עלייה של 62 אחוזים וירושלים, עלייה של 28 אחוזים.

ומה שמעניין לא פחות, הינם ההסברים של יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית, לשתי הסיבות העיקריות לירידה: אחת, ההאטה במשק בעקבות המלחמה. השנייה, התקנה שאפשרה הגדלת ממדים לכ-18 מ"ר, עובדה שעיכבה תכניות.

אולם, וזה אולם גדול, דווקא שתי סיבות אלה, היו צריכות להתניע עוד יותר את ההתחדשות העירונית. הסכנה הממשית למיליוני ישראלים בעת מתקפות הטילים, הן של חמאס והחותים, ובמיוחד של הטילים האיראניים, התבררה במקרים רבים כקטלנית לחיי אדם. והתקנה להגדלת הממדים הייתה אמורה, לכאורה, דווקא לעודד עוד יותר התחדשות עירונית.

ובכל נשכח את העובדה שאנו מצויים ערב השנה ה-100 לרעידת האדמה הקטלנית האחרונה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1927. באותה רעידת אדמה נהרגו מאות בני אדם, אולם בינתיים הגדלה כאן האוכלוסייה מכ-200אלף בלבד באותה שנה ליותר מ-10 מיליון כיום, ועל פי כל ההערכות רעידת אדמה שכזו תביא, חלילה, לרבבות הרוגים ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדים למשק הישראלי, שלא לדבר כעל הנזק התודעתי.

על כן, תמוהה מאוד בעיני הכיצד כל מקבלי ההחלטות, הן בממשלה והן ברשויות המקומיות, לא העניקו עדיפות עליונה דווקא בשנתיים אלה למינוף ההתחדשות העירונית, וגם לאור המחסור הקריטי בממדים וגם לאור צרכי האוכלוסייה בישראל, ההולכת וגדלה במהירות.

הצעתי בעבר, ואני מציע כיום ביתר שאת, את הקמתם של מכוני רישוי חיצוניים ובלתי תלויים, שיעבדו על בסיס כלכלי מובהק ויוכלו לקצר באופן משמעותי ביותר את הליכי קבלת ההיתרים, מ-3-4 שנים לפחות כיום, לחודשים ספורים, ולעקוף בכך את הסחבת הבלתי נגמרת בוועדות המקומיות.

מכוני רישוי אלה יוכלו תוך שנים ספורות להתגבר על הפער שנוצר בין צרכי השוק לבין ההיתרים בפועל, יענו היטב על צרכי הביטחון של התקפות טילים ותרחיש רעידת אדמה גדולה, יתרמו רבות לניצול מיטבי של זכויות בנייה, כך שתהיה להם כדאיות כלכלית גבוהה ביותר ומה שלא פחות חשוב, יתרמו לצמצום הפערים סוציו אקונומיים שנוצרו במרוצת השנים בין אזורי היוקרה לבין השכונות הוותיקות.

וכמו כן פעולה שכזו תהווה מנוע צמיחה אפקטיבי למשק הישראלי ולענף הנדל"ן, ובמיוחד בתקופה המאתגרת שלאחר המלחמה והצפי לפריחה מחודשת!

*כותב המאמר עו"ד עידו שחם הוא שמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן