המספרים נחשפים: זמן הבנייה מתארך, המחסור בעובדים זרים לא נעלם - ענף הבנייה רחוק מהתאוששות

מאז פרוץ המלחמה עזבו כ־180 אלף עובדים פלסטינים את הענף; הנתונים שהוצגו בכנסת חושפים פער עמוק שממשיך לעכב את קצב הבנייה. 

למרות העלייה החדה במספר העובדים הזרים בענף הבנייה בשנים האחרונות, המחסור בכוח אדם רחוק מלהיפתר. נתונים חדשים שהציג מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, משרטטים תמונה מורכבת: תוספת של עשרות אלפי עובדים זרים – מול יציאה דרמטית של כוח עבודה פלסטיני בהיקף חסר תקדים.

מאז פרוץ המלחמה עזבו את ענף הבנייה בישראל כ־180 אלף עובדים פלסטינים, שהיוו עד אז את עמוד השדרה של עבודות השלד, הגמר והביצוע. הפער שנוצר אינו ניתן לגישור מהיר, גם לא באמצעות גידול במספר העובדים הזרים, והשלכותיו מורגשות בשטח – בקצב הביצוע, במשך הבנייה וביכולת של יזמים לעמוד בלוחות זמנים.

עלייה בעובדים הזרים – אך לא בקצב הנדרש
על פי הנתונים שהוצגו לוועדה, מספר העובדים הזרים בענף הבנייה עלה מכ־56 אלף בשנת 2020 לכ־כ־76–73 אלף עובדים בתחילת 2026, בהתאם לאומדני המשרד. מדובר בעלייה של כ־35% בתוך חמש שנים, אך זו עדיין אינה מפצה על היקף כוח האדם שיצא מהמערכת מאז אוקטובר 2023.

מה עוד, שהפילוח הנוכחי מצביע על כ־34 אלף עובדים מסין, כ־28 אלף עובדים פלסטינים שנותרו בענף, וכ־11 אלף עובדים ממדינות נוספות, לצד מאות עובדים בענף התשתיות. גם לאחר הגידול, הפער הכולל בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע בפועל נותר עמוק.

זמן הבנייה מתארך – והפער מתגלגל ליזמים
אחת ההשלכות הישירות של המחסור בכוח אדם היא התארכות משך הבנייה. לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, זמן הבנייה הממוצע לדירה בישראל עלה בעשורים האחרונים מכ־22–24 חודשים לכ־37–38 חודשים בשנת 2025.
עבור יזמים, המשמעות ברורה: עלויות מימון גבוהות יותר, דחיית הכנסות, שחיקה ברווחיות וסיכון גובר בפרויקטים – במיוחד בפרויקטים עתירי הון כמו פינוי־בינוי והתחדשות עירונית.

גמרי הבנייה לא מתייצבים
גם נתוני גמר הבנייה משקפים את המתח בענף. לאחר שיא של כ־60.9 אלף יחידות דיור שהסתיימו בשנת 2023, נרשמה ירידה לכ־54.1 אלף יחידות ב־2024, ובשנת 2025 נרשם אומדן של כ־57.9 אלף יחידות. כלומר, למרות מאמצי הממשלה – קצב הסיום עדיין תנודתי ואינו מייצר רצף יציב של היצע.

ליזמים מדובר בסביבת עבודה מאתגרת: פרויקטים מתחילים – אך מתקשים להיסגר בזמן, דבר שמקרין גם על אמון המשקיעים, המערכת הבנקאית ורוכשי הדירות.

הממשלה מציגה יעד – השוק רואה צוואר בקבוק
משרד הבינוי והשיכון מציג יעד להגעה לכ־75 אלף עובדים זרים קבועים עד 2030, לצד הרחבת הסכמים בילטרליים, קיצור הליכי יבוא עובדים ושיפור מנגנוני הקליטה. אולם בשוק מזהים פער בין היעד לבין קצב היישום בפועל, ובין מספר העובדים הכולל לבין ההתאמה המקצועית שלהם לענפי הביצוע השונים. 

עבור יזמים, השאלה המרכזית אינה רק כמה עובדים ייכנסו – אלא מתי, באיזו הכשרה, והאם הם יאפשרו חזרה לקצב בנייה שמצדיק את היקפי התכנון וההיתרים שניתנים כיום.

יהודה מורגנשטרן, אמר בוועדה כי: "נכון להיום הגיעו לישראל כ־73 אלף עובדים זרים בכלל המסלולים, המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה. הצעדים שעשינו בענף במסלול הפרטי מביאים תוצאות בשטח, המכסה המאושרת עומדת על כ־110 אלף, אך הפער מחייב המשך פעולה מואצת. עם סיום הלחימה נרשמת עלייה בהתעניינות בקול הקורא לחברות זרות, והנתונים מהשטח מראים שהמסלול הפרטי עובד היטב לאחר התאמות שבוצעו בהתאם לצרכי הענף". המנכ״ל הוסיף כי "משך הבנייה בישראל עלה ועומד כיום על כ־38 חודשים בממוצע, והגדלת כוח האדם בענף היא תנאי מרכזי לקיצור לוחות הזמנים ולהגדלת היצע הדירות בפועל".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן