40 חברות נדל"ן תובעות את רשות המסים: רוצות הכרה בהוצאות פיתוח
היזמים: על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל. המדינה: אין מקום להכיר בקבלות שהנפיקה רמ"י
היזמים: על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל. המדינה: אין מקום להכיר בקבלות שהנפיקה רמ"י
כ-40 חברות יזמיות, בהן י.ח דמרי, שי חי יזמות, עמרם אברהם, בובליל נכסים ועוד, תובעות את רשות המסים בגין המחלוקת על הוצאות הפיתוח, זאת ימים ספורים אחרי שבית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בנושא. מדובר בשתי תביעות שהוגשו לבית המשפט המחוזי מרכז.
בתביעות, שהוגשו באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ, דנה אדלשטיין, אביעד שאולזון וגאיה פלג ממשרד קוסטליץ ושות', נטען כי על רשות המסים להכיר בתשלומי מע"מ בגין הוצאות פיתוח בהיקף של כ-1.57 מיליארד שקל.
ממכתב התביעה עולה כי החברות התובעות, העוסקות ביזום ובנייה ואשר זכו במכרזי מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל, חויבו כתנאי יסודי לזכייתן לשלם סכומים ניכרים בגין הוצאות פיתוח, אשר שולמו לרמ"י או לגורמים מטעמה בהתאם לתנאי המכרזים. לטענתן, רמ"י הנפיקה בגין תשלומים אלה קבלות בלבד ולא חשבוניות מס, ובכך נמנעה מהן האפשרות לנכות מס תשומות, אף שמדובר בתשלומים המהווים חלק אינטגרלי מעסקת רכישת הקרקע. עוד נטען כי מדיניות זו יצרה עיוות מיסויי וגביית מס שלא כדין, וכי פניות עקרוניות שהגישו חלק מהתובעות לרשות המסים להכיר בקבלות כ"מסמך אחר" לפי חוק מע"מ – נדחו. התובעות מדגישות כי אינן כבולות להסדרי פשרה קודמים שנכרתו בתובענות ייצוגיות דומות, בין היתר משום שהתשלומים בוצעו לאחר התקופות שנכללו בהסכמים אלו או לאחר שהגישו הודעות פרישה כדין, ולפיכך הן עותרות לסעד הצהרתי שיכיר בזכותן לניכוי מס התשומות בגין הוצאות הפיתוח ששולמו.
מעמדת המדינה, כפי שעולה מההליך ומהמסמכים שצורפו, נטען כי רשות המסים פעלה בהתאם להוראות הדין הקיים וכי אין מקום להכיר בקבלות שהנפיקה רשות מקרקעי ישראל כתחליף לחשבונית מס לצורך ניכוי מס תשומות. לשיטת המדינה, הזכות לניכוי מס תשומות מותנית בהצגת מסמך מס כדין, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, וכי הוצאות הפיתוח ששולמו במסגרת מכרזי רמ"י אינן מקימות חובה להנפיק חשבונית מס במועדים הרלוונטיים לתשלומים שבוצעו. עוד נטען כי חלק מהסוגיות הוסדרו בעבר במסגרת הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות קודמות, וכי המדיניות שננקטה נועדה לשמור על עקרונות גביית מס אמת, מניעת כפל הטבות מס ושמירה על אחידות וודאות במערכת המס, כאשר כל חריגה מהכללים הקבועים בדין מחייבת הסדרה חקיקתית או רגולטורית מפורשת .
מעורכי הדין נמסר כי: "החברות התובעות בחרו לפרוש מהקבוצה הייצוגית ולא להצטרף להסדר הפשרה שאושר. במקום זאת, הן דורשות הכרה מלאה (100%) במע"מ ששילמו בגין הוצאות הפיתוח, המסתכם בכ-228 מיליון ש"ח. טענתן המרכזית של התובעות חושפת כי המדינה מדברת בשתי לשונות: מחד, המדינה דורשת מס רכישה על הוצאות הפיתוח, אך מאידך מסרבת להכיר בהן לעניין קיזוז מע"מ (מס תשומות). בכתבי התביעה נטען כי סירוב רשות המסים להכיר בקבלות שנותנת רמ"י בגין הוצאות הפיתוח כחשבונית מס ("מסמך אחר" לפי חוק מע"מ) יוצר עיוות כלכלי ופוגע בעיקרון העל של גביית מס אמת. לא ייתכן, כך נטען, שהמדינה תאחז בחבל משני קצותיו ותטען טענות סותרות בהליכים שונים בהתאם לנוחותה. בית המשפט נדרש אפוא להורות למדינה להפסיק את ה-"זיגזג" ולאפשר לחברות לנכות את מלוא המע"מ ששילמו בגין הוצאות הפיתוח".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?