ההמלצה הסופית: מס רכוש שנתי בשיעור אחיד של עד 1.5% משווי השוק של הקרקע

הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים פרסם את המלצותיו: המלצות הצוות מצביעות על הצורך בהחזרת מס הרכוש, וקובעות כי עידוד הבנייה אינו מטרתו המרכזית של המס. בשורה התחתונה, נקבע כי קיימת הצדקה כלכלית, פיסקלית וחלוקתית להחזרת מס רכוש בישראל, במתכונת ממוקדת על קרקעות פנויות שאינן חקלאיות. לפי המלצות הצוות, המס נועד בראש ובראשונה להרחיב את בסיס המס של המדינה. 

הצוות ממליץ להטיל מס רכוש שנתי בשיעור אחיד של עד 1.5% משווי השוק של הקרקע, הן על יחידים והן על חברות, ללא הבחנה בין סוגי הבעלים. נקבע כי בסיס המס יכלול קרקעות פנויות המיועדות לפיתוח, לרבות קרקעות המוגדרות כמלאי עסקי, ובלבד שלא קיימת עליהן בנייה בפועל ושלא מדובר בקרקע חקלאית פעילה. בנוסף נקבע כי קרקע שבה נוצלו פחות מ־10% מזכויות הבנייה הקיימות תיחשב כקרקע פנויה לצורך החיוב במס.

מיסוי רכוש פנוי יתרום למדינה
הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, פרסם היום את המלצותיו, אשר כוללות הצעה להטיל מס רכוש על מקרקעין פנויים במדינת ישראל, בהמשך לאישור המהלך בממשלה כחלק מתקציב המדינה לשנת 2026. הצוות הוקם על פי החלטת ממשלה מפברואר 2024, ובחן היבטים וההשלכות של מיסוי רכוש פנוי, על בסיס השוואה עם מדינות אחרות וקבלת התייחסויות הציבור. "הצוות קבע כי קיימת הצדקה כלכלית להחזרת המיסוי. הצוות סבור כי מיסוי רכוש פנוי יכול לתרום לפתרון הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח של מדינת ישראל, במיוחד לאור ההוצאות הגדולות הצפויות בעקבות מלחמת תקומה ("חרבות ברזל"). בנוסף, הצוות מציין את היתרונות המובהקים של מיסוי רכוש על פני מסים אחרים, במיוחד מסי הכנסות וצריכה", כך נמסר בהודעת משרד האוצר. 

עוד מציינים באוצר כי ביטול המס לפני עשרות שנים, כבר לא רלבנטי למציאות של היום: "הצוות עיין בסיבות שהובילו לביטולו של המס לפני כ-25 שנה, ומצא כי רבים מהמניעים לביטול אינם רלוונטיים כיום. כמו כן, נמצא כי על הקשיים שנוצרו בעקבות המיסוי הקודם ניתן להתגבר באמצעות עדכון החקיקה והתאמת המנגנונים התפעוליים. לסיכום, המלצת הצוות היא להטיל מחדש את מס הרכוש על מקרקעין פנויים, כמענה לצרכים התקציביים הדחופים של המדינה ולהגברת יעילות המיסוי באופן כללי". 

המקל והגזר: הקלות ודחיית תשלומים
באשר לשאלת היכולת לשלם את המס, הצוות ממליץ לאפשר מנגנונים מוגבלים של דחיית תשלום במקרים של מצוקת נזילות, אך מדגיש כי עצם הצורך למכור קרקע בשל חבות במס אינו נתפס כתוצאה שלילית, אלא כחלק מתפקודו התקין של המס. עוד נקבע כי אין לאמץ מודל של מיסוי "נטו" המתחשב בהתחייבויות, שכן מהלך כזה עלול ליצור תמריצים למינוף יתר ולהפליה בין נישומים.

הדוח קובע כי שיעורי מס הרכוש שהיו נהוגים בעבר אינם חריגים בהשוואה בינלאומית, אך ממליץ על שיעור נמוך יותר מזה שהוחל בעבר, על מנת לצמצם עיוותים ולשפר את קבלת הציבור. הצוות שולל הבחנה בין קבלנים ליחידים, וממליץ על שיעור מס זהה לכלל בעלי הקרקעות.

במישור התפעולי, הצוות מעריך כי הקשיים המנהליים שעמדו בעבר בפני גביית מס רכוש ניתנים כיום לפתרון, בין היתר באמצעות שימוש במאגרי מידע ממשלתיים קיימים, ובהם נתוני רשות המסים, מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, מפ"י והטאבו. לשיטת הצוות, התקדמות טכנולוגית תאפשר שומה יעילה, הפחתת חיכוך עם נישומים ושיפור האכיפה.

לצד התכלית הפיסקלית, הצוות מציין כי למס רכוש צפויות גם השפעות משניות, ובהן תמרוץ מימוש קרקעות פנויות והגדלת היצע הקרקעות לפיתוח, אך מבהיר כי עידוד הבנייה אינו מטרתו המרכזית של המס. בהתאם לכך, מומלץ לשלב התאמות נקודתיות בחקיקה שימנעו פגיעה במדיניות הממשלה להגדלת היצע הדיור.

בסיכום קובע הצוות כי החזרת מס רכוש על קרקעות פנויות, במתווה מצומצם, אחיד וברור, עשויה להוות כלי מרכזי להרחבת בסיס המס, לצמצום אי־שוויון ולחיזוק היציבות הפיסקלית של המדינה, תוך הפחתת התלות במיסוי על עבודה וצריכה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן