פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

צדק מאוחר: עשור לאחר הריסתה - החומה סביב בניין משותף תבנה מחדש

המפקח על המקרקעין קבע כי החומה הייתה רכוש משותף, וקיבל את טענת שכנו של הנתבע, שלפיה ההריסה גרמה לו לנזקים

זיו גולדפישר 24.11.2025 | 10:18
מימין: עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר און // צילום: באדיבות המצולמים | Depositphotos
מימין: עו"ד ורד כהן ועו"ד רענן בר און // צילום: באדיבות המצולמים | Depositphotos

עשר שנים לאחר שנהרס, הורה המפקח על המקרקעין הורה לבעלי נכס לבנות מחדש קיר שאותו הרס ללא היתר, לאחר שנקבע כי הקיר הוא רכוש משותף המשותף לבעלי נכס נוסף. בעל הנכס שנתבע טען כי על הריסת הקיר חלה התיישנות, אך המפקח קבע כי חוק ההתיישנות לא חל על תביעות לזכויות  במקרקעין.

פסק הדין ניתן על ידי המפקח על המקרקעין באשדוד, אלעד אזר, במסגרת תביעות הדדיות שהגישו התובע והנתבע, בעלי עסקים באזור התעסוקה במערב ראשון לציון, על רקע הריסת החומה. החומה נהרסה בשנת 2015 על ידי הנתבע, מבלי שהיה בידיו היתר במטרה לאחד בין שתי חלקות – החלקה עליה נמצא הבניין המשותף (חלקה 114) וחלקה סמוכה, בבעלות הנתבע (חלקה 113). על רקע זה הוגשו תביעות הדדיות למפקח על המקרקעין. 

התובע, שיוצג על ידי עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און, ביקש להורות לנתבע לבנות מחדש את החומה, בטענה שהריסתה גורמת לו לנזקים כבדים בגלל הצפות. סלע המחלוקת היה האם הקיר שנהרס היה רכוש משותף או שהיה מוצמד לחלקה בבעלות הנתבע. לטענת הנתבע, הקיר מוצמד לרכוש שלו, מכיוון שהוא על הגבול שבין החלקה שבבעלותו (חלקה 113), ותת חלקה בחלקה 114 הנמצאת אף היא בבעלותו. עוד טען הנתבע כי הקיר לא היה בנוי על הרכוש המשותף ועל כן אינו מהווה רכוש משותף.

התובע, מצדו, טען כי הקיר נמצא על הגבול שבין חלקה 113 לחלקה 114, המהווה בית משותף, ולכן הקיר נחשב לרכוש משותף. המפקח אלעד אזר קבע, לאחר עיון במסמכי הבית המשותף, כי אין כל מקור ממנו ניתן להיווכח כי הקיר שעמד בגבול חלקה 114 הוצמד באופן כלשהו לנתבע. 

הנתבע טען עוד כי ניתן לראות בקיר שנהרס חלק מהקירות החיצוניים של המבנה שבבעלותו. המפקח דחה טענה זו: "אין כל היגיון תכנוני ואף לא הנדסי בטענה כי הקיר שנהרס יש לראותו כחלק מהקירות החיצוניים של המבנה שבבעלות חלקת משנה 3. ברי כי 'הקירות החיצוניים' אליהם מתייחס תקנון הבית המשותף הם הקירות של כל אחד מהמבנים שהוקמו בהיתר בכל אחת מחלקות המשנה בחלקה 114. לא ניתן לראות בקיר אשר בעת שניצב על כנו לא היה קיים כל חיבור פיזי בינו לבין המבנה בחלקת משנה 3 כאילו מדובר בקיר חיצוני כמשמעותו בתקנון המוסכם".

הנתבע העלה טענה נוספת, שלפיה חלה התיישנות על הריסת הקיר, אך המפקח דחה טענה זו, וקבע כי חוק ההתיישנות לא חל על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים. המפקח הורה לנתבע לבנות מחדש את הקיר, בהתאם להיתר הבנייה שהוצא לו.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות