"מתעשרות על חשבון הציבור": עיריות ת"א-יפו וירושלים לא מוותרות על שומות ההשבחה

בשבע שנים האחרונות תושבים רבים בתל אביב מכרו דירות בבניינים ישנים, ולהפתעתם קיבלו מעיריית ת״א-יפו שומות בהן נקבע כי עליהם לשלם היטלי השבחה בסך מאות אלפי שקלים לדירה. סכומים אלה התבקשו בגין תוכניות להתחדשות עירונית שאושרו מכוח סעיף 23 לתמ״א 38 ובפועל החליפו את הוראות תמ״א 38, כגון תוכניות תא/3616/א ו-תא/3729/א הידועות כתוכניות הרובעים. זאת לאור טענת הוועדה המקומית כי בחישוב היטל השבחה יש לנטרל משווי ״המצב הקודם״ את תרומתה של תמ״א 38 לשווי הדירה.

משרדנו מלווה עשרות רבות של נישומים שקיבלו שומות השבחה כאלה ובחרו לערער עליהן, מה שהוביל להליכים שמאיים ומשפטיים של שנים, עם הוצאות מיותרות של עשרות אלפי שקלים בגין הליכים אלו, ולמרות פסיקת ביהמ״ש העליון שהתקבלה לאחרונה עדיין לא זכו לצדק.

בדצמבר 2022 התקבלה פסיקת ביהמ״ש המחוזי (עמ"נ 18618-12-22) שקבע באופן ברור כי בעת קביעת "מצב קודם" של שווי מקרקעין לצורך תשלום היטל השבחה, יש לקחת בחשבון את עליית הערך שאירעה בשל תחולת תמ"א 38. עיריית תל אביב ערערה על פסיקת ביהמ״ש ולמרות פסק הדין הברור בחרה באופן מודע להמשיך ולהמציא שומות השבחה המנטרלות את תמ״א 38 משווי מצב קודם.

לאחרונה (16.10.2025) התקבלה פסיקת ביהמ״ש העליון (בר״מ 1975/24) שדחה את ערעורי עיריות ת״א וירושלים, ובהתאם לפסיקת ביהמ״ש המחוזי קבע פה אחד כי בעת שומת "המצב הקודם" אין מקום להפחית משווי השוק את תרומתה של תמ"א 38, וכי עליית הערך אשר נובעת מתמ"א 38 ככזאת, מבלי שהוצא היתר בניה, אינה מכוננת אירוע מס המוגדר בחוק כהיטל השבחה.

חרף בהירותו וחדותו של פסיקת ביהמ״ש העליון התואמת לפסיקת ביהמ״ש המחוזי, פונות עתה עיריות ת״א-יפו וירושלים בבקשה לקיום דיון נוסף. צעד זה לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע – ויש לבטלו לאלתר. בהתאם לדין, דיון נוסף שמור למקרים נדירים ביותר, בהם נפסקה הלכה חדשה הסותרת הלכה קיימת או סוגיה עקרונית שדורשת הבהרה בהרכב מורחב. אמנם פסק הדין כאמור דן בסוגייה עקרונית, אך הוא התקבל פה-אחד על ידי שלושה שופטים מנוסים, לאחר שאישרו את פסיקת בית המשפט קמא. 

מעבר להיעדר הסיכוי המשפטי, הבקשה לדיון נוסף מעלה חשש כבד שמא מטרתה האמיתית היא דחייה מכוונת של יישום פסק הדין. דחיית מועד השבת הכספים לבעלי הנכסים, תאפשר לעירייה להמשיך ולהחזיק סכומי כסף גדולים שנגבו מהתושבים ביתר, ואף להמשיך ולהמציא שומות השבחה גבוהות הנוגדות את פסיקת ביהמ״ש העליון, ובכך להרוויח ריבית מצטברת על חשבון בעלי הנכסים, שכעבור כשבע שנים ממועד אישור תוכניות הרובעים, חלקם עדיין לא קיבלו את כספם בחזרה. 

כיום, מכיוון שעדיין לא התקבלה החלטה בבקשה לדיון נוסף, ולמרות פסיקת ביהמ״ש העליון, עיריית ת״א בוחרת שלא להמציא שומות השבחה לתושבים שמכרו את דירתם, ותוקעת באופן מודע את השלמת העסקה, על כל המשתמע מכך.

מן הצד האחד, עיריית תל אביב מציגה את המאבק המשפטי כמאבק עקרוני על מקורות למימון צורכי ציבור; אך מן הצד השני, אותה עירייה עצמה ממשיכה להחזיק בכספים שגבייתם התבררה כבלתי חוקית, ונראה כי בכוונתה להמשיך ולהמציא שומות השבחה לציבור בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון, בכך למעשה גורמת לציבור להמשיך ולהוציא כספים שלא לצורך ובו בזמן מתעשרת מריבית עודפת על חשבון כספי הציבור. 

אני סבור שהתנהלות כזו חורגת מגבולות ההגינות ומערערת את אמון הציבור ברשות ובשלטון החוק. לא ייתכן שרשות תשתמש בהליכי משפט כאמצעי להמשך ביצוע פעולות הנוגדות את הפסיקה ולהחזקת כספים שלא כדין. זוהי פגיעה בעקרון טוהר המידות ובערך היסוד של צדק מיסויי- לפיו מס (או היטל) ייגבה בשקיפות, בהוגנות ותוך כיבוד גבולות החוק.

הכותב הינו שמאי המקרקעין יעקב תמם, ממשרד תמם-אברהם שמאות מקרקעין

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן