עיריית בת ים הפסידה מאות אלפי שקלים על חוב ארנונה בגין מחסן

עיריית בת ים לא פעלה לגביית חוב ארנונה על מחסן – ולא תוכל לגבות מאות אלפי שקלים. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באופן חלקי עתירה של בעלת מחסן בעיר כנגד העירייה, שפעלה לגבות ממנה חוב ארנונה בהיקף של מעל מיליון שקל שנצבר על הנכס במשך שנים רבות. בית המשפט קבע כי העירייה לא נקטה פעולות לגביית החוב, ולכן חלק משמעותי ממנו התיישן.

הרקע לעתירה הוא מחסן בן 42 מ"ר ברחוב רוטשילד בעיר, שאותו ירשה העותרת מאביה. על המחסן חל חוב ארנונה, מים וביוב, והוצאות  משפטיות בגין השנים 2005-1991 הנאמד ב-1.2 מיליון שקל. לטענת העותרת, החוב התיישן, וחל שיהוי המונע מהעירייה להפעיל אמצעי אכיפה לגבייתו. בעתירה מבוקש להורות על ביטול החוב ועל הפסקת הליכי הגבייה.

בעל הנכס, אביה של העותרת, הלך לעולמו בשנת 2001. בתו היא היורשת היחידה של המחסן, לאחר שיתר אחיה ויתרו על הירושה. לטענת העותרת, במהלך השנים שעד לפטירת האב הושכר המחסן לשוכרים שונים, וכך גם לאחר מות האב. לדבריה, בין השנים 2001 ל-2005 החזיקו במחסן "אנשים מפוקפקים", כדבריה, שסירבו לפנותו או לשלם דמי שכירות, העירייה אף היא נמנעה מלחייב אותם בתשלום ארנונה. לדבריה, מאז 2005 אין חובות ארנונה על המחסן.

העותרת טוענת כי בשנת 2008 העירייה פתחה בהליך הוצאה לפועל, ולכן היא זומנה לחקירת יכולת בבית המשפט בראשון לציון. מכיוון שנציג העירייה לא הגיע לדיון. לא הוצא צו. עוד נטען כי בשנת 2015 העירייה פתחה בהליך הוצאה לפועל על סכום של 721,207 שקל. לטענת העותרת, העירייה לא עדכנה אותה או את בני משפחתה על פתיחת התיק. בעתירה נטען כי החוב הנטען מתייחס לשתי תקופות: האחת, עד שנת 1994, חוב שעבורו ניתן בשנת 1995 פסק דין בנוגע לחוב בסך 32,180 שקל. החוב השני, בין 1994 ל-2005, הוא בסך 71,359. 

העותרת טענה כי חיובי העירייה שגויים מיסודם, וכי הליך השני נפתח בגין חובות בסך 721,207, שאותם מכחישה העותרת. לטענתה, מתדפיסי העירייה עולה תמונה שונה בתכלית, לפיה מדובר בחיובים נמוכים בהרבה בסך כולל של 71,359 שקל. טענת העותרת, בחודש אוקטובר 2023, מיד בתחילת המלחמה, העירייה הגישה בקשה לפנות את השוכר מהמחסן על מנת שתוכל להשתלט עליו, למכור אותו ולהתעשר. עקב המלחמה, הבקשה נדחתה. העותרת טוענת כי בקשות העירייה נובעות מכך שבתקופה האחרונה יזמים רבים מתעניינים בביצוע תמ"א 38 בבניין שבו המחסן, והעירייה מבקשת להתעשר על חשבונה. העותרת טענה כי התיישן.

העירייה, מצדה, השיבה כי מדובר בחוב בסך 1,192,657 שקל בגין ארנונה, מים וביוב, שאביה של העותרת הוא החייב העיקרי בו, ובתו היא החייבת לאחר שירשה אותו. עוד נטען כי ננקטו הליכים רבים על-ידי העירייה במסגרת תיק המימוש, וכי העותרת לא הגישה השגה או עתירה כנגד החוב.

השופטת הדס עובדיה קבעה בפסק הדין כי העירייה פעלה לסירוגין ובאופן לא רציף לגביית החוב. "מרבית הפעולות שביצעה העירייה הן משלוח מכתב דרישה מנהלי. על פי ההלכה הפסוקה על מנת שפעולות גבייה מנהליות יאפסו את מרוץ ההתיישנות, על הרשות לנקוט בפעולות גבייה  ממשיות, אפקטיביות, רציפות וסדירות, שאינן מסתכמות במשלוח הודעות דרישה בלבד", כתבה השופטת, והוסיפה כי רק בשנת 2000 בוצעה הפעולה הראשונה לגביית החוב, שאחריה נרשם שעבוד על הנכס. "משמע, כי במשך 9 שנים העירייה לא עשתה דבר על מנת לגבות את החוב לפני שרשמה את השעבוד", נכתב.

השופטת קבעה כי כי בנסיבות אלה יש לקבל את טענת העותרת כי החוב שנצבר בגין המחסן לאחר מתן פסק הדין התיישן, וזאת מכיוון שהעירייה לא נקטה בכל פעולה לגביית החוב לאורך יותר מ-7 שנים. עם זאת, השופטת דחתה את טענת ההתיישנות בנוגע לחוב שעבורו ניתן פסק דין בשנת 1995, וציינה כי תקופת התיישנותה של זכות הנובעת מפסק דין לביצוע היא 25 שנים, אך העותרת לא הוכיחה כי העירייה לא פעלה לגביית החוב במשך 25 שנים.

השופטת הורתה על ביטול כל הליכי הגביה המנהליים לגביית החובות שנצברו מחודש יולי 1994 ועד סוף 2002 והורתה שלא לנקוט הליך גבייה נוסף לגביהם, וכן הורתה על ביטול השעבודים בעניינם. עם זאת, בכל הנוגע לחוב שמקורו בין 1991 ל-1994 שבגינו ניתן פסק דין, ולחוב של חודש נוסף בשנת 2018, השופטת דחתה את טענת ההתיישנות.

עו"ד אריק כהן, שייצג את העותרת, מסר בתגובה: "מדובר במקרה קיצוני שבו עירייה ניסתה לגבות חוב ארנונה בן שלושה עשורים, אשר ברובו התיישן זה מכבר. בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי חלק ניכר מהחוב בטל מחמת התיישנות ושיהוי, והבהיר כי רשות מקומית אינה יכולה להפעיל סמכויות גבייה ישנות מבלי לפעול במשך שנים רבות. פסק הדין שולח מסר ברור לכל הרשויות – חובת ההגינות חלה גם עליהן."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן