ועדת הערר ירושלים נגד הוועדה המקומית: חרגה מהמלצת הדרג המקצועי

ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, בראשות עו"ד שרית אריאלי, ביטלה החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר תוספת קומה ותוספות בנייה במבנה קיים ברחוב זכרון יעקב 10 בעיר. בהחלטתה קבעה ועדת הערר כי הוועדה המקומית חרגה מהמלצת הדרג המקצועי מבלי שניתנה לכך הצדקה או הנמקה מספקת, וכי התוכנית שאושרה לוקה בפגמים מהותיים.

מדובר בבניין ישן בן כ־60 שנה, שבו כבר אושרו בעבר שתי תוכניות הרחבה נוספות. התוכנית הנוכחית ביקשה להוסיף קומה נוספת, אולם גורמי המקצוע בעירייה המליצו לדחות את הבקשה. מהדו"חות שהוצגו בפני ועדת הערר עלה כי בבניין קיימות עבירות בנייה רבות, לרבות פיצולי דירות ושינויים לא מוסדרים, וכי בין בעלי הדירות קיימת מחלוקת משמעותית, כאשר חלקם מתנגדים באופן פעיל לתוכנית.

בפסק הדין נכתב כי הוועדה המקומית בחרה לאשר את התוכנית, על אף שצוות התכנון בעירייה המליץ במפורש לדחותה. הוועדה הסתמכה בהחלטתה על ביטוי כללי מתוך מסמכי העירייה, שלפיו “אין מניעה לאשר את התוכנית”, אך לא נימקה מדוע בחרה לסטות מעמדת הדרג המקצועי. כפי שנכתב בהחלטת ועדת הערר: “אין בתיבת המילים ‘אין מניעה לאשר’ כדי לשמש הצדקה מוגברת לסטות מהמלצת הצוות המקצועי.”

עו"ד אריאלי ציינה עוד בהחלטתה כי “כאשר הוועדה המקומית מבקשת לסטות מהמלצת הצוות המקצועי, עליה לנמק זאת בנימוק מוגבר ומבוסס. בענייננו, לא ניתנה הנמקה שכזו, וההחלטה התקבלה באופן החורג מחובת ההנמקה המוגברת החלה עליה”.

ועדת הערר הדגישה כי היעדר ההתאמה בין המסמכים למצב הקיים בשטח, כמו גם קיומן של חריגות בנייה שלא טופלו, מצדיקים את ביטול ההחלטה. עוד נקבע כי לא הוצגו פתרונות הנדסיים מספקים לשינויים הנדרשים במבנה, וכי בהיעדר תמיכה רחבה מצד בעלי הדירות – סיכויי מימושה של התוכנית נמוכים במיוחד. “אישור תוכנית המתבססת על מספר מצומצם של בעלי דירות, תוך התנגדות של יתר בעלי הזכויות, עלול להביא לכך שהתוכנית לא תצא לפועל ואף תעכב הסדרה ראויה של הבניין בעתיד”, נכתב בהחלטה.

בהמשך קבעה הוועדה כי עצם העובדה שחלק ממגישי התוכנית הם גם בעלי דירות שבהן בוצעו עבירות בנייה, מחייבת משנה זהירות: “אין זה ראוי לאשר תוספות בנייה חדשות למבנה שכלפיו קיימות עבירות בנייה משמעותיות שלא הוסדרו. יש להקדים טיפול בעבירות על פני הרחבות נוספות.” עוד צוין כי כל שינוי עתידי בבניין צריך להיבחן באופן כולל, תוך שמירה על האיזון בין האינטרס הפרטי של בעלי הדירות לבין האינטרס הציבורי בשמירה על שלמות התכנון.

בסיכום החלטתה כתבה עו"ד אריאלי: “בהיעדר נימוק ענייני לסטייה מהמלצת הדרג המקצועי, נפל פגם מהותי בהחלטת הוועדה המקומית. לפיכך, החלטת הוועדה המקומית מבוטלת”. עם זאת, הוסיפה כי אין בהחלטה זו כדי למנוע קידום תוכנית חדשה בעתיד, ובלבד שתהיה שלמה, מבוססת ותיתן מענה לכל ההיבטים התכנוניים, המשפטיים וההנדסיים הנדרשים.

בנוסף ציינה ועדת הערר כי מבחינה תכנונית, הבניין ממוקם באזור שבו קיים פוטנציאל ממשי לפינוי־בינוי רחב היקף, שיכול לכלול הקמת מבנים בני 12–14 קומות בהתאם למדיניות התכנון בעיר ולמאפייני האוכלוסייה החרדית בשכונה. “התכניות הקיימות למתחם רוממה מצביעות על פוטנציאל התחדשות עירונית משמעותי, אשר יאיין את הצורך בתוספות נקודתיות,” ציינה הוועדה. “המשך קידום תכנית פרטנית להרחבות בלבד עלול לפגוע במימוש עתידי של תכנית כוללת וראויה יותר.”

הוועדה קבעה כי בנסיבות אלה אין לאשר את התכנית במתכונתה, וכי החלטת הוועדה המקומית מבוטלת. “התכנית נדחית,” סיכמה עו"ד אריאלי, “ואין בהחלטה זו כדי למנוע קידום תכנית חדשה בעתיד, ובלבד שתינתן התייחסות כוללת לצרכים הקונסטרוקטיביים, להסדרת עבירות הבנייה ולחזון התכנוני הכולל של המתחם.”

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן