סרב לחתום על הסכם ליווי לתמ"א 38 וישלם מעל 280,000 שקל לחברה היזמית
בית המשפט קיבל באופן חלקי תביעה שהגישה היזמית נגד בעל הדירה, וקבע כי הוא הפר את ההסכם כאשר סירב לחתום על מסמכי הליווי
בית המשפט קיבל באופן חלקי תביעה שהגישה היזמית נגד בעל הדירה, וקבע כי הוא הפר את ההסכם כאשר סירב לחתום על מסמכי הליווי
הפר הסכם עם יזמית תמ"א 38, ויפצה אותה במעל 280,000 שקל: בית המשפט קיבל באופן חלקי תביעה שהגישה החברה היזמית נגד הדייר, שסירב לחתום על הסכם הליווי של הפרויקט, למרות התחייבותו לכך. בפסק הדין נקבע כי בעל הדירה ישלם 3,000 שקל עבור כל יום שבו יסרב לחתום על ההסכם.
הרקע לתביעה הוא הסכם תמ"א 38/2 שנחתם בין בעלי דירות ברחוב ויצמן בתל אביב לבין החברה היזמית, שהגישה את התביעה. הנתבע ורעייתו סיאבו לחתום על ההסכם ודיירי הבניין הגישו תביעה נגדם אצל המפקחת על רישום מקרקעין בתל אביב, ובראשית שנת 2023 הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין, במסגרתן הסכימו הנתבע ורעייתו לחתום על הסכם התמ"א ונספחיו, לרבות מסמכי הליווי הבנקאי וייפויי הכח, בתמורה ל-200,000 שקל, וכן תשלום הוצאות משפטיות בהן נשאו הנתבע ורעייתו. באותן הסכמות נקבע גם כי ככל שהנתבע לא יפנה את הדירה במועד, יחול עליהם קנס יומי של 3,000 שקל בגין כל יום איחור. כעבור כחודש הגיעו הצדדים להסכמות נוספות, שקיבלו תוקף של פסק דין, שלפיהן אם הנתבע ורעייתו לא יחתמו על מסמכי הליווי הבנקאי, יחול עליהם קנס יומי של 3,000 שקל.
על ההסכמות חתמו דיירי הבניין, הנתבע, רעייתו ועורך דינם. בנוסף חתמה על ההסכמות יזמית הפרויקט, שלא היתה צד להליך אצל המפקחת.
בתביעה שהגישה היזמית לבית משפט השלום בתל אביב היא טענה כי לאחר החתימה, הנתבע ורעייתו התבקשו לחתום על מסמכי הליווי אולם סירבו לעשות כן. לטענתה, לאחר שדיירי הבניין הגישו למפקחת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, נאותה רעייתו של הנתבע לחתום על מסמכי הליווי, אולם הנתבע עצמו עמד בסירובו. לאחר ניסיונות שכנוע רבים שלא הצליחו, נטען, חתם בא כוחה של התובעת על מסמכי הליווי במקום הנתבע.
היזמית תבעה 1,282,000 שקל מהדייר. לטענתה, בהתאם לפסק הדין המתוקן, על הנתבע לשלם לה קנס יומי בסך 3,000 שקל עבור כל יום שבו הוא מסרב לחתום על הסכם הליווי, אותו יש למנות החל ממועד אישור מסמכי הליווי על ידי ב"כ הדיירים שחל ביום 28.9.2023 ועד למועד בו חתם בא כוחה של הנתבעת על המסמכים, במקומו של הנתבע, ב-31.12.2023 ובסך הכל 282,000 שקל. עוד טענה התובעת כי היא זכאית גם לפיצוי מוסכם בסך 1,000,000 שקל בשל הפרת הסכם התמ"א, וזאת במנותק משאלת הפרת ההסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין.
הנתבע טען כי הוא אינו מחויב בתשלום כלשהו לתובעת. בכתב ההגנה טען כי הוא כלל לא חתם על הסכם התמ"א ועל כן הוא אינו מחויב לקיים את ההוראות הכלולות בו. עוד טען הנתבע כי לא שולמו לו מלוא ההוצאות המשפטיות כפי שנפסק בפסקי הדין אצל המפקחת. לטענתו, מאחר שהתובעת לא מילאה את התחייבויותיה, גם הוא אינו מחויב במילוי התחייבויותיו.
השופטת ציפורה אוחנה קפש מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה באופן חלקי את התביעה. השופטת קבעה כי הנתבע אכן הפר את הסכם התמ"א כאשר לא חתם על הסכם הליווי, ולכן עליו לשלם 3,000 שקל לכל יום שבו לא נחתמו מסמכי הליווי הבנקאי. עם זאת, השופטת קבעה כי יש למנות את מניין ימי ההפרה החל מתום שבעה ימים מהמועד בו אושרו מסמכי הלווי ע"י ב"כ הדיירים (הוא יום 28.9.2023), דהיינו החל מיום 5.10.2023 ועד ליום 31.12.2025 ובסך הכל 87 ימים. מכפלת הימים בסכום הקבוע מגיעה לסך של 261,000 שקל.
מנגד, השופטת דחתה את דרישת היזמית לקבלת פיצוי של מיליון שקל על הפרת ההסכם, וכתבה כי "קשה לקבל דרישה לקבלת פיצוי בסך מיליון שקל, גם במקרה של הפרה קלה וגם במקרה של הפרה חמורה שעשויה לגרום לעיכוב משמעותי בפרויקט". השופטת הוסיפה כי "מקיומה של תניית פיצויים גורפת, אשר זוקפת פיצוי מוסכם בסך של מיליון שקל, בשל כל הפרה שתגרום לעיכוב בהתחייבויות היזם, ולו בגין הפרה קטנה שתגרום לעיכוב קל, ניתן ללמוד לכאורה על העדר יחס סביר".
מנגד, השופטת קבעה כי על הנתבע לשלם לתובעת הוצאות בסך 20,000 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?