איך טיפוס הרים הפך לכלי עבודה בהובלת פרויקטים?

ארבע פעמים בשבוע קושר יוסי ולאס, מנכ"ל משותף במרגולין הנדסה וייעוץ, חבל טיפוס, עולה על הקיר ומתרגל מחדש את מה שהוא מכנה "ניהול דרך תהליך". את הדרך הזו הוא לא התחיל לבד: "הבן שלי רון היה הראשון שנדלק על טיפוס. הצטרפתי כדי ללוות אותו וגיליתי עולם שלם שלא הכרתי," הוא מספר. "מאז זה הפך לתחביב משותף, שמייצר בינינו חיבור אמיתי. יש כאן עידוד הדדי, אתגרים והצלחות שחווים יחד. בעולם שבו לפעמים יש פערים בין־דוריים, זה עוגן של קשר ושל אמון."

לדבריו, עקרונות הטיפוס חופפים במידה רבה את עבודתו היומיומית. "בין אם זה על קיר טיפוס או באתר בנייה – תהליך הוא תהליך," הוא אומר. "אין קיצורי דרך. חייבים לעבור שלב אחר שלב, לפתח מיומנויות, לטעות וללמוד. גם בעבודה וגם בטיפוס נדרשת התמדה, סבלנות וראייה לטווח ארוך."

ולאס מתאר כי אחד הדברים שהכי קסמו לו בטיפוס הוא היעדר התחרותיות. "המאבק האמיתי הוא פנימי – לשבור את הפחד, לנסות מסלול שלא הצלחת קודם, להתמיד למרות העייפות. זה בדיוק מה שאני חווה גם בניהול פרויקטים: האתגר האמיתי הוא לא באחרים, אלא ביכולת שלי ושל הצוות להוציא מעצמנו יותר."

ההשוואה הזו מקבלת משמעות גם כשמדובר בהתמודדות עם טעויות. "בטיפוס נפילה היא חלק מהדרך. היא מתרחשת רק כשמנסים משהו חדש," הוא מסביר. "בניהול פרויקטים זה דומה – לא כל מהלך מצליח מיד, אבל זו הזדמנות לדייק ולשפר. לא צריך לפחד מהכישלון אלא להבין שהוא חלק מתהליך הלמידה."

עולם ניהול הפרויקטים מזמן לו לא אחת תנאים בלתי צפויים, והוא מוצא דמיון רב בין אתגרי השטח באתרים לבין מסלולי טיפוס מורכבים. "אין שני פרויקטים זהים, בדיוק כפי שאין שני מסלולים זהים על הקיר. כל לקוח וכל רשות מביאים תנאים שונים. היכולת לזהות את המאפיינים ולהתאים את הדרך היא מה שמכריע את ההצלחה."

אחת התובנות המרכזיות שהביא עמו מהטיפוס היא ניהול מצבי לחץ. לדבריו, "כשאתה תלוי על קצה אחיזה, הדופק עולה ואתה חייב להרגיע את הנשימה ולקבל החלטה מדויקת. אותו דבר קורה כשמתגלה משבר בפרויקט – צריך שליטה עצמית ופעולה שקולה. זה לא רגע לפאניקה, אלא לניהול רציונלי."

באותה נשימה הוא מדגיש את חשיבות האמון בצוות, ואומר כי. "בטיפוס יש מי שמאבטח אותך מלמטה, ואתה חייב לסמוך עליו. גם בניהול פרויקטים אין מקום להסתמך רק על אינטואיציה – חייבים מנגנוני בקרה, שקיפות ותיאום מלא בין כל הגורמים. האמון קיים, אבל הוא נשען על יסודות מקצועיים יציבים."

ולאס רואה בטיפוס תזכורת לכך שגם כשהגעת ל"טופ", המסע לא נגמר. "זה לא הישג חד־פעמי אלא דרך חיים," הוא אומר. "מיד אחרי שאתה מגיע לנקודת השיא כבר חושבים על המסלול הבא. גם בניהול פרויקטים אנחנו לא מסיימים ובורחים קדימה, אלא לומדים ממה שהיה, מחדדים תהליכים ומתכוננים לאתגר הבא."

עבורו, זהו שיעור רחב יותר בניהול אישי וצוותי. "הטיפוס מזכיר לי שהסטנדרט האמיתי הוא זה שאני מציב לעצמי," הוא מדגיש. "זה לא משנה מה קורה מסביב – האחריות שלי היא לשמור על רמה מקצועית גבוהה, על שקיפות מול הלקוחות ועל מחויבות אמיתית להצלחה."

בסיכום, ולאס מתאר את החיבור בין שני העולמות כבסיס שמחזק אותו מקצועית ואישית. "טיפוס הוא שדה אימון שמחדד אותי גם כבן אדם וגם כמנהל," הוא אומר. "הוא שומר עליי חד, ממוקד ומחויב. בסוף, אתה לא תמיד יודע לאן תגיע – אבל תמיד יש לך בחירה איך לטפס לשם."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן