בניין כתחנת כוח: טכנולוגיות סולאריות משנות את הכללים

בעולם שבו הדרישה לחשמל רק הולכת וגוברת, לצד הצורך הדחוף להפחית פליטות פחמן ולצמצם את התלות בדלקים מזהמים, מגזר הבנייה ניצב בחזית האתגר. אם עד היום בניינים נחשבו לצרכני אנרגיה כבדים, הרי שהעתיד מבשר על מהפכה – מבנים שיכולים לייצר את האנרגיה שלהם בעצמם. המפתח לכך טמון בשילוב טכנולוגיות סולאריות כחלק בלתי נפרד מהתכנון האדריכלי, תחום חדשני המכונה BIPV.

זהו תחום חדשני בעולם האנרגיה המתחדשת אשר הינו שילוב מערכות פוטו-וולטאיות כחלק אינטגרלי מתכנון ובניית מבנים, המהווה את אחד הכיוונים החדשניים והמרתקים ביותר בתחום, המשלב עיצוב ואדריכלות יחדיו עם אנרגיה מתחדשת, שילוב העלול להשפיע כל חיי כולנו. בשונה מהתקנת מערכות סולאריות "על הגג", כאן המודולים הסולאריים משולבים ישירות בחזיתות, בגגות, במעקות, בחיפויים, ברפרפות ואפילו בזכוכיות חלונות ומרצפות. כך המבנה עצמו הופך ליצרן אנרגיה הוליסטי מבלי לפגוע בעיצוב האדריכלי ולעיתים אף לשדרג אותו.

מיקרו תחנות כוח
בישראל מתחילים לראות פרויקטים ראשונים המשלבים את הטכנולוגיה. אחד הדוגמאות הוא בניין משרדים חדש במתחם הבורסה ברמת גן, שבו שולבו חזיתות זכוכית סולאריות, וגם בפרויקטי התחדשות עירונית בתל אביב וחיפה משלבים כיום אלמנטים סולאריים כחלק מהחזיתות. תנאי השמש בארץ מאפשרים ניצול טוב של הטכנולוגיה, אך האתגר המרכזי הוא רגולציה ברורה ותמריצים שיכולים להפוך את ההשקעה לאטרקטיבית יותר ליזמים.

ניצול אופטימלי של מעטפת הבניין במקומות צפופים, בהם אין גגות פנויים בהיקפים גדולים, הינו יתרון מהותי של מערכות אלו. מעבר לכך, שילוב פאנלים סולאריים בחזיתות ובקירות יכול לשמש גם כפתרון הצללה ובידוד, מה שתורם ליעילות אנרגטית כפולה – גם ייצור חשמל וגם חיסכון בצריכת מיזוג. בנוסף, מערכות  BIPVמתחברות בקלות למערכות אגירת אנרגיה ולמערכות ניהול חכמות, והופכות את הבניין ל"מיקרו תחנת כוח" יציבה ועצמאית.

עם זאת, יש לקחת בחשבון את עלויות התכנון וההקמה הגבוהות יותר, בשל הצורך לשלב את הפתרון כבר בשלב התכנון האדריכלי. כמו גם דרישות בטיחות ותקינה נוקשות במיוחד בנוגע לעמידות אש, חדירות מים ועומסי רוח לצד אתגרי תחזוקה, מהווים אתגר למתכננים. בנוסף, החזר ההשקעה הכלכלי תלוי מאוד במדיניות ממשלתית ורגולציה, מחירי חשמל ויכולת לקבל תמריצים פיננסיים מתאימים.

באירופה כבר ניתן לראות פרויקטים כמו במילאנו שם נבנה "היער האנכי (Bosco Verticale) "שבו חלק מהחזיתות משולבות אלמנטים מיצרי אנרגיה, בגרמניה ובשוויץ מקובל לשלב קירות וגגות סולאריים כחלק מתקן הבנייה הירוקה ובצרפת וסקנדינביה מפתחים טכנולוגיות מתקדמות של זכוכית צבעונית וחצי־שקופה, שמייצרת אנרגיה מבלי לפגוע בעיצוב. בעולם הרחב, מגמות האורבניזציה והצורך בהפחתת פליטות דוחפות לאימוץ נרחב של מעטפות בניין פעילות.

הטכנולוגיה עצמה תמשיך להשתכלל
בעתיד הקרוב נראה את ה-BIPV הופך מפתרון ניסיוני לפתרון סטנדרט מחייב בבנייה עירונית ומסחרית. רגולציה תדרוש יעילות אנרגטית גבוהה יותר, בנקים יציעו מסלולי מימון ירוקים וביטוח מבנים יכלול פרמטרים סביבתיים. הטכנולוגיה עצמה תמשיך להשתכלל עם מודולים גמישים, צבעוניים ובעלי נצילות גבוהה יותר, ותאפשר לאדריכלים לשלב יופי ותפקוד בצורה מיטבית ובמקביל בעלי הקרקעות ואיילי הנדל"ן יוכלו ליהנות מדירוג ESG גבוה, לאור כך שבונים בנייה ירוקה המשלבת הפקת אנרגיה מתחדשת ומערכות אגירה ומייצרים בניינים עצמאיים אנרגטית.

אנו מאמינים כי מי שידע לחבר בין אסתטיקה, טכנולוגיה ומודל כלכלי כדאי יוביל את שוק האדריכלות הסולארית הירוקה. העתיד של הבנייה בישראל ובעולם טמון במבנים שמייצרים את האנרגיה שלהם בעצמם ו-BIPV הוא המפתח.

*הכותב, שי פרץ, הינו מנכ"ל ראלקו אנרגיה

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן