עפרה חדד: בנק ישראל הוא המנוע האמיתי שמזין את יוקר הדיור

עפרה חדד, סמנכ"לית ובעלים משותפת בחברת יורו ישראל, מציבה סימן קריאה נוקב מול המדיניות הכלכלית בישראל: "האשמים ביוקר הדיור אינם הקבלנים, לא מחירי הקרקעות וגם לא המדינה בלבד. האשם המרכזי נמצא במדיניות של בנק ישראל."

לדבריה, ההגבלות שהטיל הבנק בשנים האחרונות על הלוואות המשכנתא – דרישות הון עצמי גבוהות וחלוקה נוקשה של מסלולי הריבית – הן אלה שהפכו את רכישת הדירה לבלתי אפשרית עבור זוגות צעירים, משפרי דיור ואף משקיעים. "כשהמטרה הייתה יציבות וצינון השוק, התוצאה בפועל הייתה עליית מחירים, בעוד הבנקים ממשיכים להציג רווחי עתק של מיליארדים מדי רבעון," היא אומרת.

חדד מזכירה כי בשנות ה־90 ניתן היה לרכוש דירה עם הון עצמי של 10% בלבד. כיום הדרישות מחמירות בהרבה: 25% לרוכשי דירה ראשונה, 30% למשפרי דיור ו־50% למשקיעים. לכך מצטרפת המדיניות המוניטרית, המחייבת חלוקה של שליש מהמשכנתא במסלול ריבית משתנה, שליש במסלול פריים ושליש בריבית קבועה. בפועל, הדבר מעלה מראש את ההחזר החודשי ומכביד על לווים צעירים.

"גם ההסברים שמספקת המדינה – לשווק יותר קרקעות – אינם תופסים," מוסיפה חדד. "רוב הקרקעות ששווקו לא היו מוכנות, נדרשו להן חמש או שש שנים עד שנכנסו לשוק, וזה לא פתר את בעיית ההיצע. אם המדינה הייתה משווקת קרקעות מפותחות ומוכנות להיתר מקוצר, היינו יכולים לראות דירות שנבנות מיידית והשפעה ממשית על המחירים."

יחד עם זאת, חדד מצביעה על שינוי חיובי באופק: רפורמה חדשה של משרד האוצר ובנק ישראל, שמאפשרת להקים בנקים קטנים תחת רגולציה מופחתת. לדבריה, זהו מהלך שיכול לייצר תחרות אמיתית, להציע מסגרות אשראי גמישות יותר ולתמחר ריביות נוחות יותר לציבור. "אם יישמו את הרפורמה הזאת ברצינות, נוכל לראות נקודת מפנה אמיתית בשוק," היא אומרת.

בסיכום דבריה, חדד אינה מהססת: "האחריות למשבר הדיור נמצאת קודם כול אצל בנק ישראל. כל עוד דרישות ההון העצמי והמדיניות הנוקשה של המשכנתאות יישארו בעינן – הציבור ימשיך לסבול, בעוד שהבנקים ימשיכו להרוויח. אם באמת רוצים להוריד מחירים ולעזור לציבור, צריך לשנות את הכללים מהיסוד."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן