חיים בסרט: ההסתדרות ניסתה לסווג מבנה כבית קולנוע, למרות שלא מוקרנים בו סרטים

נדחתה בקשתה של ההסתדרות לסווג את בית התרבות "בית שרת" בגבעתיים כבית קולנוע לצורך תשלום ארנונה. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי במבנה לא מופעל קולנוע, ומתבצעת בו פעילות מסחרית, ולכן יש לסווגו תחת "נכסים המשמשים למסחר, משרדים ושירותים".

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור מינהלי שהגישה ההסתדרות במרחב גבעתיים נגד החלטת ועדת הערר לארנונה כללית שליד עיריית גבעתיים, לדחות את הערר שלה על החלטת מנהל הארנונה בעיריית גבעתיים לדחות השגה שהגישה נגד סיווג הארנונה של "בית שרת". 

ההסתדרות טענה כי כי יש לסווג את בית שרת, שהוא בית תרבות שהיא מפעילה, בסיווג של "קולנוע" על פי צו הארנונה של גבעתיים, בתעריף 125 שקל למ"ר לשנה. לטענתה, זהו הסיווג הקרוב ביותר למאפייני הנכס והפעילות המתקיימת בו, שעיקרה פעילות תרבות, הצגות ומופעים לגמלאים ולקהל הרחב, וכן נוכח זהותה כמוסד ללא כוונת רווח ועל פי הסכם משנת 2008 שנכרת בין הצדדים. מנהל הארנונה, מצדו, סיווג את הנכס בסיווג של "נכסים המשמשים למסחר, משרדים ושירותים".

נגד ההחלטה הגישה ההסתדרות ערר לוועדת הערר לארנונה. בערר היא טענה כי היא מוסד הפועל ללא כוונת רווח, המחזיק בנכס לשם קיום פעילות לטובת ציבור העובדים ורווחת תושבי העיר גבעתיים, וכי הנכס הינו בית תרבות, שמתקיימת בו פעילות תרבות ופעילות קהילתית, מופעלים, חינוך ואומנויות. עוד טענה ההסתדרות, כי בינה ובין מנהל הארנונה בעירייה הייתה בעבר מחלוקת ביחס לחיובי ארנונה, שהסתיימה בפשרה שלפיה הוסדרו חיובי הארנונה לנכס, באופן שאולם התרבות חוייב בארנונה עפ"י סיווג בתי קולנוע. בהסכם נקבע כי הוא יחול על שנת 2018. בתחילת שנת 2019 שלחה העירייה להסתדרות לעוררת שומת ארנונה, על פיה חויבה בגין כל חלקי הנכס עפ"י סיווג "נכסים המשמשים למסחר, משרדים ושירותים".

ההסתדרות ביקשה לבטל את הסיווג שנקבע לה, בטענה כי הסיווג של "בתי קולנוע" הוא הסיווג הקרוב ביותר והדומה למהות השימוש שנעשית בנכס, אשר עיקרו אולם תרבות ואולמות ספורט ואומנויות.

מנהל הארנונה, מצדו, טען כי הנכס סווג וחויב לפי מהות השימוש בו, שכן פועלים בו מספר עסקים ככל הנראה מכוח הסכמי שכירות משנה עם ההסתדרות, אשר מקיימים פעילות עסקית לכל דבר ועניין כגון עסק להפעלת אירועים, ימי הולדת, גני ילדים ועוד. עוד טענה העירייה כי בנכס לא פועל בית קולנוע ובוודאי שלא כשימוש עיקרי בו.

ועדת הערר קיבלה את עמדת העירייה, וקבעה כי מהראיות שהובאו בפניה, עולה כי הפעילות שהתקיימה בנכס היא פעילות עסקית, ולכן הנכס סווג וחויב על פי מהות השימוש בו. הוועדה צייה עוד כי הפעילות בנכס בכל מקרה איננה מתאימה לסיווג "בתי קולנוע", וכי נציג ההסתדרות  ציין בחקירתו, כי לא הוצגו סרטים בנכס. המסקנה אליה הגיעה ועדת הערר הייתה כי הנכס צריך להיות מסווג בסיווג "נכסים המשמשים למסחר, משרדים ושירותים" ולא בסיווג "בתי קולנוע", והערר נדחה.

על החלטה זו הגישה ההסתדרות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת הדס עובדיה  כי קבעה כי אין עילה להתערבות בהחלטת ועדת הערר ולכן דחתה את הערעור. השופטת מתחה ביקורת על ההסתדרות, וכתבה בפסק הדין: "ההסתדרות בחרה למעשה להפעיל את בית שרת, אמנם לתכלית מתן שירותי פנאי ותרבות לציבור, על דרך השכרת חלקים ממנו למפעילים, ששכרו ממנה שטחים בנכס באופן מסחרי. חיים קלים עשתה לעצמה בכך. בידיה הברירה להפעיל את הנכס בעצמה מבלי להשכירו. זאת לא עשתה. במצב דברים זה לא נתן לקבל את טיעון המערערת (ההסתדרות) לפיו ועדת הערר שגתה ביישום הדין ביחס לנסיבות השימוש שנעשה בנכס בפועל, שהוא המבחן המרכזי לקביעת הסיווג".

עוד כתבה השופטת: "תרצה ההסתדרות תשתמש באולמה כקולנוע. ההסתדרות אמנם אינה גוף עסקי, פועלה אינו למטרת רווח, אך הדרך בה פעלה והחוזים אותם כרתה נחזים להיראות כחוזים מסחריים, זאת עשתה לפי טיעונה לצורך החזקת המבנה ונשיאה בהוצאות אחזקתו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן