השוטרים יצאו למאבק משפטי, בטענה לליקויים בדירות שנמסרו להם

בית המשפט העליון קבע כי שוטרים שרכשו דירות בפרויקט מגורים שיזמה משטרת ישראל יוכלו לתבוע את החברה הקבלנית בגלל ליקויים, על אף דרישת החברה לדחות על הסף את התביעה בטענה להתיישנות. בהחלטה שפרסם בית המשפט נדחתה בקשת החברה לערער על פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי, שהתיר להמשיך ולנהל את התביעה.

ראשיתו של ההליך בפרויקט לבניית בתים שיועדו לרכישה על ידי שוטרי משטרת ישראל בקיבוץ דברת. בשנת 2011 הקימה המשטרה את עמותת נווה חורשים, לצורך קידום הפרויקט. באותה שנה, חתמו שוטרים, שהפכו לחברים בעמותה על הסכמים עם העמותה לרכישת הבתים. בשנת 2014 התקשרה העמותה בהסכם עם חברה קבלנית, לצורך בניית הבתים בפרויקט ובשנת 2015 נמסרו הבתים לחזקת הדיירים.

בחודש ספטמבר 2022 הגישו השוטרים תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד החברה המבצעת ונגד המשטרה. במסגרת התביעה טענו השוטרים כי בבתים שנמסרו להם ליקויי בנייה רבים הנוגעים, בין היתר, ליסודות הבתים. בית המשפט התבקש לחייב את הנתבעים לתקן את הליקויים ולשלם פיצויים בגין נזקים נוספים שנגרמו למשיבים.

החברה המבצעת טענה בכתב ההגנה כי התביעה ביחס ליסודות המבנים התיישנה, וביקשה לדחות את התביעה על הסף. על פי הנטען, עילה לתביעה בנוגע ליסודות נולדה בשנים 2015-2014 לכל המאוחר, וכבר במועד זה העמותה ידעה או שהיה עליה לדעת על הנושא. על רקע זה נטען כי מאחר שהתביעה הוגשה בספטמבר 2022, קרי למעלה מ-7 שנים לאחר מועד התגבשות עילת התביעה בגין הליקויים ביסודות – נטען כי היא התיישנה.

השוטרים, מצדם, טענו כי תקופת ההתיישנות הרלוונטית לנושא אורכת 20 שנה, בהתאם להוראות חוק המכר. עוד נטען כי פקודת הנזיקין קובעת תקופה של עשר שנים של התיישנות. התובעים טענו עוד כי גילוי הליקויים התרחש החל מחודש ספטמבר 2015, לאחר מסירת הבתים, כך שממילא התביעה הוגשה תוך פחות מ-7 שנים מהמועד הקובע. 

בראשית השנה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את הבקשה לסלק את התביעה על הסף מחמת התיישנות. בית המשפט קבע כי מכיוון שהמחלוקת העיקרית לעניין ההתיישנות היא מועד ידיעת המשיבים על הנזק, הרי שיש לערוך בירור עובדתי כדי להכריע בשאלת ההתיישנות. 

על החלטה זו הגישה החברה בקשה לרשות ערעור בבית המשפט העליון. השופט עופר גרוסקופף דחה את הבקשה, וציין "סילוק תובענה על הסף ללא בירור עובדתי, יתאפשר, ככלל, רק כאשר המחלוקת בין הצדדים היא משפטית בעיקרה. כאשר הכרעה בטענת סף של התיישנות דורשת בירור עובדתי, יש מקום לבחון האם בירור זה חופף, במלואו או בחלקו, לבירור שיידרש לצורך הכרעה בתביעה לגופה. אם התשובה לכך חיובית, ככלל יש להימנע מהכרעה בטענת ההתיישנות בשלב מקדמי".

השופט גרוסקופף הוסיף כי "קיים קושי להכריע בשאלת המועד בו נודע למשיבים על עילת התובענה. די אם אציין כי בשלב זה קיימות מחלוקות כנות בין הצדדים… על מנת להכריע בטענה זו, כמו גם בטענות נוספות אותן העלו המשיבים ביחס לסוגיית ההתיישנות, יש יסוד סביר להניח כי יהיה צורך להכריע בשאלות נוספות הנוגעות, בין היתר, לטיב היחסים בין הצדדים; לאופי הליקויים שנגרמו (לכאורה) לבתים; ולמועד בו נודע למשיבים עליהם (בפועל או בכוח)".

השופט אף הטיל על החברה הוצאות בסך 5,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן