הנבחרת השבועית של תוכנית הרדיו "מדברים נדל"ן" - עכשיו באוויר

להאזנה לתכנית המלאה >>>

"מדברים נדל"ן" – תוכנית הרדיו השבועית של אתר מגדילים ורדיו 103fm עם הנושאים החמים והמרואיינים המרתקים – עכשיו באוויר.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם שוחח עם העיתונאית והמגישה ליאת רון על התוכנית שאישרה הממשלה לפיתוח וחיזוק העיר אשקלון בעלות של 1.4 מיליארד שקלים.
"תנופת הבנייה באשקלון היא מהגבוהות במדינת ישראל", אמר גלאם. לדבריו, חלק מאוד ניכר מהתקציב יופנה "לטיפול בתשתיות שלמעשה נוגעות לכל תחום הנדל"ן, תחבורה ובעיקר מבנים שייתנו מענה לתושבים, שגם ייתנו שירות וגם יהיו נכסים מניבים. זה סכום גבוה אבל מגיע לתושבים שחווים כבר 20 שנה לחימה אינטנסיבית". 

באשר להתחדשות העירונית הוא אמר כי קרקעות משלימות לא נתנו מענה. "פדינו אותן בכסף. ההחלטה פתרה את בעיית הכדאיות הכלכלית של ההתחדשות העירונית, קיבלנו 800  מיליון שקלים ופרויקטים יוצאים אל הפועל. קבלן שלא מרוויח לא בונה. עכשיו יש פרויקטים". לדבריו, אלפי דירות ייצאו לפועל בהתחדשות עירונית בשנים הקרובות.

לגבי פערי המיגון בעיר, אמר כי "ההתחדשות העירונית זה המינוף העיקרי כדי לפתור את בעיית המיגון". 

רונאל ביבי: "צריך להיות מאוד זהיר ומדויק כשאתה מציע הצעה"
רונאל ביבי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת מטרופוליס, הסביר על השיקולים הכלכליים שמאחורי ההתחדשות העירונית. "אתה לא יודע בעצם מה יאשרו לך וכמה זכויות העירייה תאשר וכמה יעלו מחירי הביצוע באותו זמן שהפרויקט ייצא לפעול ולכן, צריך להיות מאוד זהיר ומדויק כשאתה מציע הצעה. אתה צריך להיות אחראי ורציני מאוד כשאתה מציע הצעה", הסביר ביבי.

לדבריו, התחדשות עירונית "זה משולש שמחולק בין דיירים, יזם ורשות מקומית. המשולש הזה צריך לייצר נקודת איזון בין שלושת המרכיבים. אם האיזון הזה מופר ויש צד אחד שכביכול מרוויח יותר מאחד הצדדים, הפרויקט נמצא בסיכון. כשאנחנו בוחנים פרויקט, אנחנו צריכים למצוא את נקודת האיזון הזאת".

עו"ד שרית האושנר: "אנחנו רואים את המצוקה של השוכרים"

עו"ד שרית האושנר, שותפה ומנהלת מחלקת נדל"ן במשרד ברנדס אמיר ושות', שוחחה עם ליאת רון על איך להימנע מטעויות משפטיות נפוצות בחוזה השכירות.
"הסכם טוב הוא הסכם שמשקף את מה שהצדדים מצפים מהשכירות עצמה. זאת אומרת צריך לשקף שם את תקופת השכירות, צריך להתייחס שם לאילו נזקים השוכר אחראי ולאילו נזקים לא", אמרה. 

היא ציינה כי "השוק היום מאוד קשה גם בגלל המלחמה ופינוי של דיירים. אנחנו באמת רואים את המצוקה של השוכרים, יש הרבה שוכרים בתור ומשכירים מרשים לעצמם לבקש דברים שגם פעם לא היה נהוג ולהעלות מחירים. בסופו של דבר אנחנו בשוק חופשי פה".

עו"ד אלון אבקסיס: "הרבה יזמים מוצלחים נקלעו לשוקת שבורה"
עו"ד אלון אבקסיס, מנהל תחום ההתחדשות העירונית והנלד"ן למגורים במשרד – ברנע ג'פה לנדה, סיפר איך בונים שותפות יזמית בריאה.
"במסגרת מערכת היחסים הגדולה של יזמים, שותפויות, קבלני ביצוע ומתכננים למיניהם, אנחנו מסתכלים קודם כל איך מרכיבים שלם. ובשלם – כל אחד צריך לבוא עם יתרון יחסי. רואים היום חברות שהן סמי-קלאס מדיום אבל יש להן צבר פרויקטים לא מבוטל במסגרת התחדשות עירונית שהם אספו במהלך השנים וכרגע כבר 3 שנים הריבית שחוקת, היכולת לממן את הפרויקטים בעייתית מאוד ואנחנו רואים שככל שאתה מנסה לפתוח תהליכים של מכירות בתל אביב – ואין רוכשים. ובמקרה כזה הבנק מתחיל לסגור ואי אפשר לפתוח את הליווי כי לא השלמת את המכירות המוקדמות, בנק ישראל סוגר לאט לאט ומקשיח עמדות. אז הרבה יזמים מוצלחים נקלעו לשוקת שבורה, גם מבחינת יכולת לנהל את האירוע ולנסות, פונים היום לגורמים חוץ בנקאיים, להביא מימון לשוטף, ללהצליח לפתוח את המכירות", סיפר.

"חייבת להיות הלימה בDNA מבחינת מערכת היחסים"
בהמשך הרחיב והסביר כיצד ליצור מערכת יחסים מתפקדת: "קודם כל חייבת להיות הלימה בDNA מבחינת מערכת היחסים. יש היום המון יזמים שיכולת השירות, עיטוף הדיירים וכל המבנה שהם מביאים הם מאוד טובות ושונות ממה שיש ליזמים הגדולים. אז קודם כל צריך לזהות את היתרון והחיסרון לחיבור. אני חייב בתור יזם קטן חייב לבוא עם יתרון מסוים, היתרון שלי חייב להיות חזק בשטח, ביכולת ניהול, ביכולת להוביל את הדיירים תהליך ולראות איך אני סוגר את כל המארג הזה בצורה שאני מייצר יתרון לעסקה".

ניסים שוקר: "מכון בקרה מבטיח את שלום הציבור ובטיחותו"
ניסים שוקר, מהנדס, מנכ"ל ובעלים של מכון בקרה ומשרד לניהול פרויקטים "ניסים שוקר מהנדסים ויועצים בע"מ", שוחח עם ליאת רון ב־103fm על משמעות הבנייה הבטוחה והדרך ליצור אותה.
שוקר הסביר את מהותם של מכוני הבקרה: "התפקיד של המכון הוא לבדוק שהן עומדות בדרישות החוק, התקנות והתקנים. המהות העיקרית של מכון בקרה הוא הבטחת שלום הציבור ובטיחותו. יש שבעה מכונים בישראל. כמובן המכון בקרה מחליף את פיקוד העורף לאישור מרחבים מוגנים, מחליף את כיבוי אש. הם עשו תפקיד והחליטו שבחלק שהאישורים שהמכון בקרה מטפל בהם הוא עוסק במקומם. הגופים האלו הם גופים שכל יזם פנה כדי לקבל אישור כזה או אחר, והיום זה מרוכז במקום אחד כאשר הכל נעשה דרך מכון בקרה, בשלב התכנון ובשלב הביצוע". 

"הטריגר להקמת מכוני הבקרה היה אסון ורסאיי"
הוא המשיך והוסיף: "הטריגר להקמת מכוני הבקרה היה אסון ורסאיי, אחת המסקנות הייתה להקים מכוני בקרה. המהות המשמעותית של מכון הבקרה זה הנושא של בקרת יציבות, תוכניות קונסטרוקציה. עד היום, הרשויות חישבה חישובים סטטיסטים וסכמה סטטית ולא בדקת את החומרים, לא היה מי שיבדוק את החומרים. זה כתוצאה מאסון ורסאי כי הכשל שם היה כשל קונסטרוקטיבי".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן