ההסכם הסודי למכירת חלק מהדירה הסתיים בבית המשפט

בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסתיימה השבוע טלנובלה משפטית-משפחתית, שכללה גירושים, חובות, העלמת מידע מהבעל לשעבר והסכם סודי למכירת חלק מהדירה. הסאגה הסתיימה כאשר בית המשפט הורה לנתבעת, בעליה של רבע מהדירה, לכבד את ההסכם שחתמה למכירת חלקה לתובע, לאחר שהתכחשה לו. 

הפרשה החלה לפני 20 שנה, בשנת 2005, כאשר הנתבעת ובעלה דאז רכשו דירה ברמת גן. לצורך הרכישה, לקחו בני הזוג משכנתא בסך 250,000 שקל. ארבע שנים מאוחר יותר מכרו בני הזוג מחצית מהדירה להוריה של הנתבעת, כך שהיא החזיקה ברבע מהזכויות לדירה ובעלה דאז ברבע נוסף. לימים בני הזוג התגרשו, והנתבעת התחתנה בשנית ל-פ'.

בשנת 2017, לאחר שבני הזוג לא עמדו בתשלומי המשכנתא, פנה פ. בעלה של הנתבעת לבן דודו, שהוא עו"ד, ועניין אותו ברכישת זכויותיה של הנתבעת בדירה. פ. הסביר כי מאחר שהנתבעת ובעלה לשעבר לא שילמו את תשלומי המשכנתא, הבנק החל במימוש הדירה, ויש חשש שבתוך כמה ימים הבנק יפנה  את הדירה ואז גם אמה של הנתבעת, שמתגוררת בדירה, תיאלץ להתפנות מהדירה. עורך הדין הודיע כי חברו, ט. שהוא התובע בתיק, מעוניין לרכוש. 

ט. חתם על ההסכם, למרות שעל הדירה רבצו עיקולים רבים, והיא הייתה במצב נוראי עם רטיבות ובעיות חשמל ואינסטלציה קשות. במסגרת ההסכם, ט. רכש את חלקה של הנתבעת ב-300,000 שקל. מתוך הסכום הזה, 191,000 שקל יועד לכיסוי המשכנתא. לאחר שקיבל את החזקה ביחידת הדיור, שהייתה מושכרת, ט. גבה את דמי השכירות שהתקבלו ממנה, ואף שיפץ את הדירה בעשרות אלפי שקלים. עם זאת, לאור בקשתה של הנתבעת, ט. שמר על דבר ההסכם בסוד, ולא גילה עליו לאיש.

לטענת ט., המצב השתנה כאשר הנתבעת ובעלה ביקשו ממנו הלוואה. בתביעה שהגיש הוא טען כי לאחר שסירב, הנתבעת שינתה את עורה והחלה להתכחש להסכם. במכתב ששלח בא כוחה, נטען שהנתבעת מעולם לא מכרה את זכויותיה בדירה.

ואם לא די בכך, בשלב מסוים חזר הבעל לשעבר לתמונה. בעקבות הליכים משפטיים בין בני הזוג לשעבר, הגרוש תפס חזקה ביחידה ודרש משוכר היחידה להעביר רק אליו את מלוא שכר הדירה, תוך התעלמות מקיומו של התובע ומהעובדה שהוא רכש את הרבע. התובע ביקש להורות על אכיפת ההסכם, ולהצהיר שהוא רשאי להירשם כבעל רבע מהזכויות בדירה,

הנתבעת, מצדה, טענה כי העסקה בוצעה תוך עושק. היא טענה כי התובע ועורך הדין הציגו בפניה מצג שווא לפיו ניתן למנוע את פינוי הדירה רק באמצעות מכירתה ולא קיימת חלופה אחרת. עוד טענה הנתבעת כי ההסכם בטל גם מאחר שנעשה במרמה והטעיה.

השופט נפתלי שילה דחה את טענת הנתבעת לפיה ההסכם נחתם תוך עשיקתה: "שלושה תנאים מצטברים מקימים את עילת העושק: התנאי הראשון מתייחס למצבו של העשוק (קיומה של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון), התנאי השני מתייחס להתנהגותו של העושק (ניצול מצבו של המתקשר וחולשתו) והתנאי השלישי הוא שתנאי החוזה הם גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. במקרה דנן, הנתבעת לא הוכיחה שהתקיימו אף אחד משלושת התנאים הנ"ל".

השופט כתב בפסק הדין כי הנתבעת לא הוכיחה שהייתה בלחץ העולה כדי מצוקה. "אף אם הנתבעת הייתה במצוקה עקב העובדה שמונה כונס נכסים למכירת הדירה והיה חשש ממשי שאמה תפונה מהדירה ע"י הכונס, לא הוכח כלל שהתובע ניצל מצוקה", נכתב.

עוד כתב השופט כי הנתבעת לא הוכיחה שהיא רומתה או שהתובע הטעה אותה. "הנתבעת ובעלה הם אלו שיזמו את העסקה בדעה צלולה ומתוך אינטרס ברור שהדירה לא תפונה ע"י הכונס וכך אמה לא תאלץ לפנות את ביתה".

עוד קבע השופט כי העובדה שעד לחודש יוני 2021 הנתבעת לא גבתה כל שכר דירה מהיחידה ולא הביעה כל טענה כנגד ההסכם, מלמדת שהיא ידעה היטב שאין לה כל זכויות בדירה ולכן את כל שכר הדירה גבה התובע שרכש את חלקה.

השופט סיכם כי יש להיעתר לתביעה, לדחות את כל טענות ההגנה של הנתבעת ולהורות על אכיפת ההסכם. עוד נקבע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של רבע מהדירה ולצורך כך, מינה בית המשפט כונס נכסים לביצוע ההליך. בנוסף, הוטלו על הנתבעת הוצאות בסך 75,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן