שטח הגינה במחיר למשתכן היה קטן מהמובטח - הרוכשים יקבלו פיצוי

רוכשי דירת גן ששטח הגן שקיבלו היה קטן באופן משמעותי מהשטח שצוין בהסכם המכר זכאים לפיצוי על כך. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שביטל פסק דין של בית משפט השלום, שדחה תביעת פיצויים של הרוכשים. בפסק הדין נכתב כי "חלה אי-התאמה ביחס לשטח הגינה של הדירה, המזכה את המערערים לקבלת פיצוי מתאים". בית המשפט הורה להשיב את התיק לבית משפט השלום, לקביעת גובה הפיצויים לרוכשים, אך הבהיר כי יש להעביר את הדיון לשופט אחר.

התובעים רכשו מחברת בנייה דירת גן בעיר נתיבות ששווקה על-פי תכנית "מחיר למשתכן". בהסכם המכר נכתב כי שטח הגינה של הדירה הינו 140.8 מ"ר. בפועל, נטען, שטח הגינה שנמסר לרוכשים היה כ-100 מ"ר בלבד. הרוכשים תבעו את החברה לפיצוי על ירידת ערך הדירה בגין גריעת שטח של 40.8 מ"ר מדירתם, וצירפו חוות דעת שמאי, לפיה, ירידת הערך הינה בסכום 78,000 שקל. 

החברה היזמית, מצדה, טענה כי מדובר היה בטעות סופר. לטענת החברה, במסמך שנשלח למשרד השיכון והבינוי, שעניינו "הצהרה על דירות – לפי מרכז מחיר למשתכן" נרשם כי שטח הגינה של הדירה הינו 100.71 מ"ר, ומתוך טעות סופר נרשם במפרט שטח של 140.8 מ"ר, ולכן אין מדובר באי-התאמה. 

בית משפט השלום בתל אביב דחה טענה זו של החברה, וקבע כי הטבלה שבה צוין שטח הגינה לא נחתם על ידי הרוכשים, אלא נערכה בין החברה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בהסתמך על המחירים למ"ר שנקבעו בטבלה, השופט אהרון אורנשטיין קבע כי התובעים שילמו למעשה מחיר המתאים לשטח הגינה שקיבלו, בעודף של 8,420 שקל בלבד, וכן נגרם להם נזק לא ממוני, ותוצאת פסק הדין הייתה כי על המשיבה להשיב למערערים סך של 8,420 שקל ופיצוי לא ממוני בסך 18,000 שקל בנוסף להוצאות בסך של 6,000 שקל.

על פסק הדין הוגשו ערעורים, הן של הרוכשים והן של החברה היזמית, שערערה נגד הפיצוי הלא ממוני. בית המשפט המחוזי הורה להשיב את התיק לשופט אורנשטיין לכתיבת פסק דין משלים, כדי לפסוק בנושא ירידת הערך. השופט קבע בפסק הדין המשלים כי "התובעים שילמו רק עבור שטח הגינה אותו קיבלו בפועל ולכן לא נגרם להם נזק שלירידת ערך", והוסיף וכי הם "אינם זכאים לפיצוי בשל ירידת ערך בקשר עם הגריעה בשטח הגינה".

על פסק הדין הזה הגישו הרוכשים ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי קביעת בית משפט השלום בפסק הדין הראשון לפיה חלה אי-התאמה לפי חוק המכר (דירות) ביחס לשטח הגינה בין השטח המצוין במפרט לבין השטח שקיבלו בפועל איננה מתיישבת עם מסקנת בית המשפט בפסק הדין המשלים, לפיה לא נגרם להם נזק של ירידת ערך.

השופט יונה אטדגי ציין בפסק הדין כי נקודת המוצא היא שחלה אי-התאמה ביחס לשטח הגינה של הדירה, דבר המזכה את המערערים לקבלת פיצוי מתאים. השופט מתח ביקורת על מסקנת בית משפט השלום: "תוצאת בית המשפט איננה סבירה. לא ייתכן שמצד אחד ייקבע שאכן נגרע שטח של כ-40 מ"ר מגינת הדירה ומצד שני כי לא נגרם כתוצאה מכך נזק של ירידת ערך. הייתכן שדירה עם גינה בשטח של כ-140 מ"ר, מחירה בשוק יהיה כמחיר אותה דירה עם גינה בשטח של 100 מ"ר? כמובן שהתשובה לכך היא שלילית".

השופט קיבל את הערעור, וביטל את פסק הדין המשלים. השופט אטדגי הורה להשיב את התיק לבית משפט השלום על מנת שיקבע מהו הפיצוי המגיע לרוכשים בגין ירידת ערך, והמליץ למנות שמאי מטעם בית המשפט. עם זאת, השופט קבע כי מכיוון שהשופט אורנשטיין כבר הביע את דעתו פעמיים כי לא מגיע לתובעים פיצוי כלשהו בגין ירידת ערך עבור גריעת שטח הגינה, אין מנוס מהעברת התיק לשופט אחר.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן