האם מחירי הדירות ירדו בעקבות ההחלטה שלא לאשר לבנקים להתערב במבצעי המימון?

אפתח בכך שבצדק רב ישבה במהלך החודשים האחרונים המועצה הלאומית לכלכלה, בראשות הפרופסור אבי שמחון, על המדוכה, זאת על מנת לפתור את תעלומת הזינוק במחירי הדיור בשיעור של 40 אחוזים בקירוב מאז ראשית העשור.

מעבר לעבודה שמחירי הדיור זינקו, זאת למרות מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל, מדובר בתעלומה של ממש, זאת לאור העובדה שמהלך שנים אלה האינפלציה הסתכמה בכ-14.5 אחוזים בלבד והשכר הממוצע במשק עלה בכ-18.5 אחוזים.

ומעבר לסתירה הדרמטית הזאת בין נתוני העלייה במחירי הדיור, לבין נתוני האינפלציה ושכר העבודה, הזינוק במחירי הדיור משונה, לכאורה, עוד יותר, זאת לאור העובדה שחדשות לבקרים מתפרסמים נתונים אודות מלאי עצום של דירות חדשות לא מכורות, כשלאחרונה פורסם אודות יותר מ-80 אלף דירות כאלה.

ובכן, המועצה הלאומית לכלכלה מצאה לאחרונה את הסיבה העיקרית, לכאורה, לזינוק המוזר במחירי הדיור. לדבריה הסיבה העיקרית לכך הינה העובדה שהבנקים המסחריים, שאחראים למימון יותר מ-90 אחוזים מהפרויקטים, סירבו עד כה לאפשר לקבלנים להוריד מחירים, זאת בשל הרצון המובן של הבנקים לשמור על יציבות.

ובמילים אחרות, תיאום לכאורה בין הבנקים המסחריים לבין מאות רבות של קבלנים שנטלו מימון, הוא אליבא המועצה הלאומית, הדלקן המלאכותי שהזניק את מחירי הדיור ולולא הוא, המחירים כיום היום מתונים יותר. לאור זאת החליטה המועצה שבנק ישראל יורה לבנקים לא להתערב יותר בכל מה שקשור להורדת מחירי הדיור.

האמנם?

ובכן, אפתח בכך שלטעמי הקבלנים לא כל כך מהר יזדרזו להוריד מחירים, זאת למרות ההוראה לבנקים להתיר להם לעשות זאת. המימון היקר שנטלו, כולל הריבית הגבוהה, התייקרות חומרי הגלם ובמיוחד המחסור בכ-80 אלף עובדים, כל אלה ייקרו מאוד את תהליך הבנייה. על כן ספק רב אם החלטה זו תהיה אפקטיבית בכלל.

אולם, וזה אולם גדול, ההחמצה הגדולה לטעמי של המועצה הלאומית לכלכלה, הייתה  בכך שלא  השכילה לנתח את מצב שוק הנדל"ן ב"זום אאוט" ולהגיע למסקנות הראויות לגבי מצבו מקדמת דנא, והעדיפה משום מה, לאחר דיונים מפרכים של חודשים, להגיע להחלטה מאוד נקודתית וגם שנויה במחלוקת.

איך זה, למשל, שהמועצה לא התייחסה כלל לבעיה עתיקת היומין של העדר קרקע מתוכננת לבנייה, קל וחומר באזור הביקוש במרכז הארץ? לדוגמא, קיימות מאות אלפי יחידות דיור בפוטנציה מונחות כאבן שאין לה הופכין על קרקע חקלאית לא מופשרת ולא מתוכננת, הרבה בשל חוסר אינטרס של הרשויות המקומיות, זאת בשל הארנונה הנמוכה על מגורים לעומת עסקים.

ברור כי אם המועצה הלאומית הייתה מתייחסת לסוגיה זו ומאפשרת את "שחרור הפקק", בין אם על ידי שינוי במבנה הארנונה ובין אם באמצעות תגמול הרשויות המקומיות על כל דירה חדשה שתבנה, סוגיית העדר ההיצע שמתדלקת את מחירי הדיור הייתה נפתרת ברמה האסטרטגית.

בד בבד המועצה הלאומית לא התייחסה לסוגיה הנצחית של ביורוקרטיה שתוקעת ללא הרף פרויקטים שכבר אושרו, ובכך כמובן מגבילה מאוד את ההיצע, קל וחומר בפרויקטים של התחדשות עירונית שעל מידת החיוניות שלהם אין עוררין.

ומוזרה במיוחד העובדה שהמועצה הלאומית לכלכלה לא התייחסה כלל למצב יוצא הדופן של הכלכלה הישראלית בכלל, ושוק הדיור בפרט, במהלך השנתיים האחרונות של מלחמה מתמשכת. ברור כי היינו מצפים שאותם מומחים שאמונים על המשק שלנו, ישיתו את ליבם לכך, במקום שיתמקדו בסוגיה נשתית ביחסים שבין הבנקים לבין הקבלנים!

*כותב המאמר, עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן