רכש דירה דרך אתר יד 2 – אך ייאלץ לשלם למתווך עשרות אלפי שקלים

רכש דירה דרך אתר יד 2 – אך ייאלץ לשלם למתווך עשרות אלפי שקלים. בית המשפט קיבל תביעה של מתווך שחתם על הסכם מול הנתבע, וקבע כי למרות שהדירה נרכשה בסופו של דבר דרך אתר אינטרנט, הרי שהמתווך היה הגורם היעיל לביצוע העסקה. הנתבע ישלם מעל 40,000 שקל למתווך.

התובעת, חברת התיווך ריהאוס ישראל הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה בסך  69,180 שקל נגד הנתבע, שעניינה תשלום דמי תיווך במקרקעין ופיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם התיווך. בתביעה נטען כי ביולי 2022 חתם הנתבע על ממך להזמנת שירותי תיווך בנוגע לדירה באשדוד. לאחר החתימה, ביקר הנתבע בדירה בליווי המתווכת ובשלב מסוים הודיע כי הדירה איננה רלוונטית עבורו. במסגרת הסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם לתובעת דמי תיווך בשיעור של 2% בתוספת מע"מ מסכום הרכישה הכולל של הדירה. עוד התחייב הנתבע כי במקרה של הפרת התחייבויות מצדו, הוא ישלם לתובעת פיצוי מוסכם בשיעור של 2%.

לטענת התובעת, כעבור 5 חודשים, רכש הנתבע את הדירה, ונרשמה לטובתו הערת אזהרה. בעקבות זאת, נשלח אליו מכתב התראה, בדרישה לתשלום דמי התיווך. הנתבע השיב כי ההתוודעות לדירה נעשתה באמצעות את "יד 2", כי הוא ניהל מו"מ עם מוכרי הדירה והצליח להפחית את הסכום המבוקש ב-100,000 שקל. מסיבה זו, טען, התובעת לא הייתה הגורם היעיל לביצוע העסקה.

התובעת טענה בתביעה כי היא הייתה "הגורם היעיל" לביצוע העסקה. הנתבע, מנגד, השיב כי נוכח העובדה שרכש את הדירה בעקבות פרסום באתר לאחר מו"מ שהניב הנחה משמעותית במחיר הדירה וכאשר פרט לביקור הראשוני עם התובעת לא נעשה דבר מצידה, הרי שהתובעת לא הייתה הגורם היעיל בביצוע העסקה.

הרשם איתי שרון ציין כי אין עוררין על כך שפעולות התיווך נעשו על ידי בעלי רישיון תיווך תקף וכי הנתבע חתם על הסכם התיווך כשהוא כולל את הפרטים הנדרשים. עם זאת, המחלוקת היא סביב השאלה אם התובעת הייתה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים ברכישת הנכס. הרשם ציין כי התובעת אכן הייתה הגורם היעיל בעסקה: "מידת האינטנסיביות של פעולות התיווך תומכת במסקנה כי התובעת שימשה כגורם היעיל. אין עוררין על כך שהתובע התוודע לדירה, כפי שהעיד, כתוצאה מפעולותיה של המתווכת מטעם התובעת".

עוד ציין הרשם בפסק הדין כי נציגי החברה התובעת תיאמו לנתבע ביקור בדירה, שבו נכחו מתווכת מטעם החברה. בנוסף, נקבע כי החברה התובעת הוסיפה להתעניין לאחר מכן ביחס לקידום העסקה, ואף תואמה לנתבע פגישה, שאליה לא הגיע. מנגד, נקבע בפסק הדין, הנתבע לא הצביע על התערבותו של גורם נוסף אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, על מידת התערבותו, או על פער בזהות הצדדים המנהלים את המשא והמתן, באופן השולל את הזיקה הסיבתית בין פעולות התיווך לבין רכישת הדירה כפי שבוצעה בסופו של דבר.

הנתבע טען כי התוודע לדירה לאחר שבת זוגו הראתה לו מודעה של הדירה אשר פורסמה באתר יד2, וכי לא זיהה כי מדובר בדירה שביקר בה במסגרת שירותי תיווך שניתנו לו. לאור פרק הזמן שחלף מהמועד שבו ביקר הנתבע בדירה בליווי המתווכת. הרשם דחה טענה זו, וקבע: "קיים קושי לקבל גרסה זו. כמו כן, הנתבע נמנע מלהביא את מוכרי הדירה ואת בת-זוגו למתן עדות וכן נמנע מהצגת הסכם המכר. בנסיבות אלו, יש לזקוף לחובת הנתבע את ההימנעות מהבאת הראיות".

עוד נקבע כי גם המחיר שבו בסופו של דבר נרכשה הדירה, 1,450,000 שקל, קרוב למחיר שנקבע בהסכם התיווך, 1.5 מיליון שקל. הנתבע טען כי הפער בין המחירים מעיד כי התובעת לא הייתה הגורם היעיל בעסקה, אך הרשם דחה טענה זו וקבע: "אין בידי לקבל את טענת הנתבע לפיה הפער בין מחיר הדירה בפועל לבין המחיר המבוקש, שולל את היות התובעת הגורם היעיל בביצוע העסקה".

הרשם קבע כי הנתבע ישלם לתובעת רק את סכום התיווך, בסך 33,930 שקל, הוצאות בסך 1,000 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 6,500 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן