העתיד כבר כאן: מפלטפורמה תלת-ממדית למערכת ניהול חכמה

בשנים האחרונות אנו שומעים יותר ויותר על מושג חדש – BIM, Building Information Modeling. המושג, שהתחיל כהגדרה לשימוש בתוכנת שרטוט כזו או אחרת נהפך למושג רווח המתייחס למכלול המהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית של המעורבים בתהליך הפרויקט. בבסיסו של BIM עומד מודל אדריכלי דיגיטלי, הכולל ייצוג מפורט של כל מרכיבי המבנה – מהתכנון, דרך הבנייה ועד לתחזוקת המבנה לאחר השלמתו. כך, כל בעל תפקיד בפרויקט יכול לגשת לתאום הדיגיטלי בענן החברה ולאתר כל פרט במהירות, והכל תוך כדי עבודה על מערכת קבצים אחידה המתעדכנת באופן רציף שמנהלת מידע ומונעת תקלות ובעיות תיאום בין כלל המערכות והיועצים עקב ריבוי גרסאות. כיום ממש מדובר בפלטפורמה שלמה לניהול מידע, תקשורת, בקרה והבטחת איכות לכלל התהליכים וקבלת החלטות לאורך כל חיי המבנה.

אז מה השתנה בשנים האחרונות?
ראשית, התפיסה. BIM כבר לא נתפס ככלי של 'עוד מחלקה' בפרויקט. הוא הפך למסגרת עבודה אינטגרטיבית שכוללת את כל בעלי העניין: מהיזמים והאדריכלים, דרך מהנדסי המערכות והקבלנים, ועד למנהלי התחזוקה והבקרה התפעולית. על כולם מפקח ומלווה מנהל מודל ומערכת, בעל ידע רב בכל זרועות התכנון. הגישה הארגונית התרחבה לממדים נוספים, ומאפשרת כיום בקרה על לוחות זמנים ומעקב על עלויות וכמויות על ידי שליטה עמוקה יותר, בקרה שוטפת, ותיאום מהיר ומדויק.
אם בעבר היו מי שראו ב-BIM השקעה מורכבת או פתרון המתאים רק לפרויקטים גדולים, היום מדובר בסטנדרט עבודה שמוכיח את עצמו גם בפרויקטים קטנים ובינוניים.

לא בכדי שוק ה- BIM  הגלובלי צפוי לזנק מ-8 מיליארד דולר בשנת 2024 ל-14.8 מיליארד דולר עד 2029 – גידול שנתי ממוצע של 13.1%, לפי דו"ח של MarketsandMarkets. המשמעות והתוצאות בשטח ברורות: יותר ויותר חברות מבינות שלא מדובר בגחמה טכנולוגית, אלא בכלי חיוני לעבודה מדויקת, יעילה וכלכלית.
מהתוצאות בשטח עולות היתרונות: תיאום טוב יותר בין יועצים, זיהוי מוקדם של כשלים תכנוניים, קיצור זמני ביצוע והפחתת עלויות בלתי צפויות. מחקר אחר מצא כי שימוש ב-BIM  לגילוי מוקדם של התנגשויות (clash detection) עשוי לחסוך עד 20% מעלות החוזה בפרויקטים בשיטת  Design-Bid-Build  (Large Format – HP).

אולם היתרון המשמעותי ביותר הוא היכולת לנהל את המידע ולא רק לשרטט אותו. מודל BIM  איכותי מלווה את הפרויקט גם לאחר סיום הבנייה, תומך בתחזוקה חכמה ומספק תמונת מצב עדכנית בכל רגע באמצעות שימוש בחיישנים והרצת סימולציות להבנה מעמיקה על כל פינה ורכיב במבנה.

האם הוא יתאים גם לישראל?
האם כדי ש-BIM יוטמע בישראל בהיקף רחב, נדרשת מסגרת רגולטורית ברורה ומחייבת שתיישר קו (כולל חוקים, הנחיות, סטנדרטים וכו'), או שפה מוסכמת וברורה אך וולונטרית? 

ישראל מאופיינת ביזמות, ישירות ופתרונות ממוקדים המקצרים טווחים בין אנשים, וגם ברצון להתקדם מהר. מצד שני, תרבות העבודה בענף הבנייה היא פרויקטלית ומרובת שחקנים, חוזים מקבילים, שרשראות אספקה מפוצלות, ותיאומים תכופים בין מתכננים, קבלנים וספקים. ולכן, השאלה איננה אם BIM “מתאים” לישראל באופן עקרוני, אלא אם ניתן יהיה לתעל את הזריזות הישראלית למשמעת נתונים, לשפה משותפת ולתיאום מוקדם המאפיינים את ה-BIM.

אחת המגמות הבולטות היא העלייה בהסתמכות על שירותי BIM חיצוניים המאפשרים לארגונים ליהנות ממומחיות ייעודית וגמישות תפעולית מבלי לבנות מערך פנים ארגוני מלא. כך יכולים גם גופים קטנים ובינוניים להיכנס לעולם הBIM -, בהדרגה ולפי קצב הפרויקט. לפי ניתוחים עדכניים, המגמה תופסת תאוצה בשוק העולמי, כחלק מההתבססות של BIM כסטנדרט תעשייתי רחב. לכן, אם אתם יזמים, מתכננים, או מובילים ארגון שפועל בפרויקטי בנייה גדולים כקטנים ואתם כבר עושים שימוש ב- BIM כדאי שתשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: 

יזמים – האם עדין קיים חוסר תיאום בשלבי הביצוע ואתם מוצאים עצמכם משלמים שוב על תכנון מחדש או מבצעים הגשות נוספות לועדה? במידה וכן, המשמעות היא שלא נעשתה בקרה לאורך חיי שלבי התכנון ובנוסף לא זוהו ונפתרו תקלות בשלב התכנון הראשוני כדי להתאים לפרוגרמה ולאפיון הפרויקט אותו דרשתם כבר בתכנון הראשוני.

מתכנן – האם קיבלת אין סוף גרסאות תכנון מיועצים? שוב מצאת שרקע התכנון שאתה עובד עליו הוא לא האחרון ושוב עובר שבוע ברדיפה אחרי כל היועצים לקבלת קבצים שהם גם לא תלת ממדיים וגם לא מאפשרים תיאום וראייה כוללת של המערכות?
עבודה בענן הייתה חוסכת את כאב הראש, חושפת את הקבצים האחרונים, מאפשרת תיאום מלא וראייה רחבה של כל הפרויקט ובהתאם מייעלת את העבודה ולוחות הזמנים במשרד והכל בהתאם לתקן הישראלי והבין לאומי.
מנהל פרויקט – האם הצוות לא עומד בלוחות הזמנים? המתכנן אומר שעבד אך בפועל העבודה לא התקדמה? עבודה בענן בגרסאות מעודכנות הייתה מאפשרת מעקב אמיתי והצגת שעות בפועל של כל משרד עד לרמת העובד על כל קובץ וקובץ ומציג תמונה אמיתית על מה נעשתה עבודה, גם הישיבה מיותרת כאשר למעשה שקיפות מלאה וייעלת דיווח אמת.

מובילי ארגונים ומנהלים – האם אתם עומדים בדרישות התקן הישראלי, האם החלל בניהולכם מנוצל בצורה מקסימלית? ואולי אין בידכם הכלים לבדוק אם קיימות עמדות מיותרות ויכולתם לעבור לחלל בהיקף שקטן ב50% מהקיים ולחסוך סכומים גדולים בהוצאות החברה כל שנה? תאום דיגיטלי מאפשר לכם לקבל תמונה מלאה ממנהל האחזקה שלכם וממנהל המודל, תמונה מלאה ואיוש בפועל של עמדות היה מאפשר קבלת החלטות חכמה ובכך לנתח כל חדר וחדר.

מנהל אחזקה – האם ישנם חדרים לא מאויישים, חשבון חשמל יקר וחללים לא מנוצלים? מזגן עילי תקול ואתה טובע בחיפוש אחר המסמכים לקבלת האחריות והשירות לתיקון?
יצירת תאום דיגיטלי מלא הכולל חיבור חיישינים ובקרת מסמכים מלאה היתה מאפשרת איתור תקלה בלחיצה, מציאת מסמכים רלוונטים בלחיצה נוספת וקבלת שירות בדקה, על כל אלו יצירת תאום דיגיטלי מאפשרת ניהול חכם של המבנה, בקרה על חניונים, כיבוי אוטומטי של תאורה וכיוון מיזוג אוויר ועוד אין סוף פתרונות חכמים.

*הכותב, יצהר גלמידי, הינו מנהל פעילות BIM בחברת AVIV

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן