הרוכש סירב לשלם למתווך: "מיהרתי לעבודתי כרופא, ולא ראיתי שחתמתי על הסכם תיווך"

רופא מומחה שרכש דירה שנמכרה באמצעות משרד תיווך, סירב לשלם למתווך, וטען: "מיהרתי לעבודה, ולא הבחנתי שחתמתי על הסכם תיווך". בית המשפט פחות התרשם מהתירוץ, והורה לרופא לשלם למתווך כ-90,000 שקל.

את התביעה הגיש בעל משרד תיווך, שחתם עם בעליהן של 2 דירות בבניין מגורים ברחוב גבעון בחיפה על הסכם לביצוע תיווך למכירת הדירות. לצורך כך, הציב התובע שלטים בבניין בו מצויות הדירות, פרסם מודעות בעיתונות הכתובה ובמדיה הדיגיטלית, ושיתף מתווכים אחרים בחיפה למכירת הדירות. 

לטענת התובע, בעקבות הפרסומים הללו, הנתבע פנה אליו טלפונית וקיבל פרטים לגבי הדירות העומדות למכירה, וביקש לקבוע פגישה בדירה. בסמוך לאחר שיחת הטלפון, פנה סוכנו של התובע לנתבע, ותיאם עמו פגישה בדירה. במהלך הביקור שהתקיים בדירה בהשתתפות הנתבע ונציגו של התובע, חתם הנתבע על הסכם להזמנת שירותי תיווך והתחייבות לתשלום דמי תיווך בשיעור של 2 אחוז בתוספת מע"מ משווי התמורה.

לטענת התובע, מספר ימים לאחר הביקור בדירה, ולאחר שהתברר לנתבע כי יש לו היכרות כלשהי עם המוכר, התקשר לתובע בנו של הנתבע, שהוא עורך דין במקצועו, והחל להעלות טענות שונות בניסיון להתחמק מתשלום דמי תיווך. באותה שיחה הובהר לו, כי במידה וירכוש את הדירה, יהא עליו לשלם דמי תיווך בהתאם להתחייבותו על פי הסכם התיווך. 

עם זאת, טען התובע, הנתבע בחר להמשיך בעסקה, והתקשר עם המוכר בהסכם לרכישת הדירה, תמורת סך של 3.5 מיליון שקל. לטענת התובע, על אף שהנתבע רכש את הדירה, הוא סירב לשלם לו את דמי התיווך בהתאם להתחייבותו על פי הסכם התיווך, ולכן הגיש לבית משפט השלום בחיפה תביעה שבה עתר לחייב את הנתבע לשלם לו דמי תיווך בסך של 82,134 שקל.

הנתבע הכחיש את טענות התובע, וטען כי הוא לא התקשר עם התובע בהסכם תיווך, וכי התובע לא היה הגורם היעיל שהוביל להתקשרות הנתבע בהסכם הרכישה. הוא טען עוד כי התקשר למספר הטלפון שהיה רשום על שלט בחזית הבניין, מבלי לדעת שמדובר במשרד תיווך. הוא טען עוד כי התובע, שענה לשיחה, לא הזדהה כמתווך, וקבע עמו פגישה, שאליה הגיע נציג משרדו.

הנתבע טען כי לאחר הביקור בדירה, כשהוא ורעייתו מיהרו לצאת ממנה להמשך יום עבודה, נציגו של המתווך ביקש ממנו לחתום על מסמך המאשר כי הוא הראה לו את הדירה. הנתבע טען כי מחמת חוסר ניסיונו בעניינים אלה, וכאשר הוא מיהר לעבודה כרופא מומחה, הוא הסכים לחתום על  המסמך מבלי לקרוא את תוכנו, כשהוא סבור כי הוא חותם על מסמך המאשר כי הראו לו את הדירה. 

עוד נטען כי למחרת הביקור בדירה, ולאחר שנודע לבנו שהוא עורך דין כי המתווך החתים אותו על מסמך, הודיע הבן למתווך כי ככל שיש במסמך התחייבות לתשלום דמי תיווך הרי שמדובר במסמך חסר תוקף ובטל מעיקרו, שעה שחתימתו התקבלה תוך הטעייה וניצול תמימותו וחוסר ניסיונו של הנתבע.

עוד נטען כי התנהלות התובע שבאה לידי ביטוי בהצבת שלט "אנונימי" ומטעה, החתמה בהטעיה על הסכם תיווך, אי מסירת עותק ההסכם לנתבע, ודרישת דמי תיווך למרות שהתובע כלל לא היה מעורב בעסקה ובמשא ומתן לגביה, הינה התנהלות המנוגדת לחובות החלות על מתווך מקרקעין.

השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון לא התרשמה מטענות הרופא המומחה. "מחומר הראיות הוכח, במידה הדרושה בהליך זה, כי התובע מילא אחר התחייבויותיו על פי חוק המתווכים, והיה הגורם היעיל בעסקה, בבחינת מי שהפגיש בין הצדדים וזרע את הזרע לעסקה", היא כתבה בפסק הדין.

בהתייחסה לטענות הנתבע כי לא ידע על מה הוא חותם, מכיוון שמיהר לעבודתו כרופא מומחה, כתבה השופטת: "הכלל הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. כלל זה יפה ביתר שאת במקרה שבפנינו, עת מדובר בנתבע שהינו אדם משכיל ופרופסור לרפואה".

השופטת קיבלה את התביעה, חייבה את הנתבע לשלם לתובע את עמלת התיווך, בסך 82,134 שקל, וכן 7,000 שקל שכר טרחת עו"ד.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן