השתלטו על הגג המשותף והתקינו בו ג'קוזי – וכעת ייאלצו להיפרד ממנו
המפקחת קבעה: הצבת מתקנים ללא קבלת הסכמת 100 אחוז מבעלי הדירות, מעידה על הכוונה לבצע שימוש ייחודי בגג, שלא כדין
המפקחת קבעה: הצבת מתקנים ללא קבלת הסכמת 100 אחוז מבעלי הדירות, מעידה על הכוונה לבצע שימוש ייחודי בגג, שלא כדין
תושבי ירושלים שהשתלטו על הגג המשותף של בניין מגוריהם, והתקינו בו פרגולה, ג'קוזי, מטבח חצר, וברזים, ייאלצו לפנות אותו. כך קבעה המפקחת על רישום המקרקעין בירושלים, אביטל שרייבר, בפסק דין שבו קיבלה תביעה שהגישה שכנתם של בני הזוג. המפקחת קבעה כי הנתבעים תפסו חזקה ייחודית על הגג, שהוא רכוש משותף, מבלי לקבל את אישור כלל הדיירים בבניין: "תפיסת חזקה ייחודית אינה יכולה להיחשב שימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף", קבעה המפקחת.
הצדדים הם בעלי דירות בבית המשותף ברחוב אליהו מרידור בירושלים. בבניין ארבע דירות, מתוכן 2 דירות גן, והדירות שמעליהן. התובעת מתגוררת בקומה התחתונה, ומעליה מתגוררים הנתבעים. הגישה לגג הבניין, שהוא רכוש משותף, היא רק דרך דירת הנתבעים. לטענת התובעת, כשלוש שנים לפני הגשת התביעה החלו הנתבעים לבצע עבודות על גג הבית המשותף והציבו מתקנים באופן לא חוקי על הגג. המתקנים שהוצבו על הגג כוללים ג'קוזי, מעקות וגדרות, ציוד בישול, ציוד אלקטרוני ועוד. הציוד הזה, נטען, הוצב ללא פיקוח ותוך שהבניה מסכנת את חיי התובעת ובעלה.
עוד נטען כי הנתבעים מארחים על הגג עשרות אנשים לעיתים קרובות וגורמים רעש ומטרד מרובים, וכי החלו בבניית קונסטרוקציית ברזל, תוך התעלמות מצווים שיפוטיים שהוצאו נגדם.
הנתבעים, מצדם, השיבו כי הגישה לגג היא מדירתם בלבד, וכי מטעמי נוחות עשו בו שימוש אקראי, בידיעת בעלי הדירות ובהסכמתם, חלקם בהסכמה מפורשת וחלקם בהסכמה שבשתיקה. עוד נטען כי הם לא ביצעו שימוש ייחודי בגג, וכי אינם מונעים מיתר הדיירים להשתמש ברכוש המשותף. בנוסף, הם טענו כי 75 אחוז מבעלי הדירות בבניין נתנו את הסכמתם לשימוש בגג.
במהלך הדיונים אצל המפקחת, הסכימו הנתבעים להסיר את המתקנים שהציבו על הגג. עם זאת, הסעדים שנותרו הם מתן גישה סבירה לגג ולמערכות שעליו, הריסת הבניה בגג, הורדת קונסטרוקציית הברזל והמתקנים האחרים שהונחו וכל בניה לא חוקית אחרת מהגג, ולהימנע מלעשות שימוש ייחודי בגג.
המפקחת כתבה בפסק הדין כי העובדה שהגישה לגג המשותף שמעל דירת הנתבעים יכולה להיות מתוך דירתם בלבד, אינה מקנה להם זכות עודפת בגג זה. "גם אם יכולת הנתבעת לעשות שימוש בגג המשותף פחות נוחה ונגישה מזו של הנתבעים, שכן הדבר דורש תיאום וכניסה דרך דירת הנתבעים, אין משמעות הדבר שלנתבעים זכות עודפת לבצע שימוש בגג", נכתב.
השופטת שרייבר דחתה את טענה הנתבעים כי מעולם לא נמנע מהתובעת להשתמש בגג המשותף: "זו טענה שאין בה ממש, שכן מובן שכאשר הכניסה לגג יכולה להיות דרך דירת הנתבעים בלבד, והם התקינו בו מתקנים הכוללים מטבח חצר, ג'קוזי, פרגולה ועוד, הרי שאין כל הגיון שהתובעת תעשה שימוש דומה בגג זה הכרוך בכניסה לתוך דירת הנתבעים ושימוש בגג לאירוח", היא כתבה בפסק הדין.
עוד כותבת המפקחת כי שימוש ייחשב כסביר אם הוא אינו מונע שימוש דומה מדיירים אחרים בבית המשותף ואינו עולה כדי תפיסת חזקה ייחודית ברכוש המשותף. "הצבת מתקנים, ציוד ומיטלטלין דרך קבע בשטחי הרכוש המשותף אינה יכולה להיחשב שימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף, שכן שימוש כאמור עולה כדי תפיסת חזקה ייחודית ברכוש המשותף השוללת אפשרות שימוש בחלק זה ברכוש המשותף מבעלי הדירות האחרים", היא כתבה.
המפקחת ביקרה בבניין, וכתבה כי הכניסה לגג מלכתחילה הייתה באמצעות סולם, דבר המחזק את ההבנה כי הגג האמור נועד להצבת מתקנים טכניים, אך הנתבעים בנו בהמשך מדרגות לנוחותם. "ריבוי המתקנים שהציבו הנתבעים, ובכללם הצבת כסאות ושולחנות באופן קבוע, מטבח חצר, ג'קוזי ועוד מעידים על שימוש ייחודי בגג. אמנם הנתבעים התחייבו להסיר מתקנים כאמור, אולם עצם הצבתם, ללא קבלת הסכמת 100 אחוז מבעלי הדירות, מעידה על כוונתם של הנתבעים לבצע שימוש ייחודי בגג", היא כתבה.
המפקחת הורתה לנתבעים לפנות את הגג ולפרק את תוספות הבנייה שבנו. בנוסף, הוטלו עליהם הוצאות בסך 8,000 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?